השודקה הרושבה

הבשורה הקדושה על^-פי יָהוּה^-חָנַם

יָהוּה^-חָנַם - פרק א
1. בראשית היה הדבר והדבר היה את יָהוּה אוּל וֵיָהוּה אוּלהִים היה הדבר:
2. הוא היה בראשית אצל יָהוּה אוּל.
3. הכל נהיה על^-ידו ומבלעדיו לא נהיה כל^-אשר נהיה.
4. בו היו חיים והחיים היו אור בני האדם.
5. והאור בחשך זרח והחשך לא השיגו.
6. ויהי איש שלוח מאת יָהוּה אוּלהִים ושמו יָהוּה^-חָנַם.
7. הוא בא לעדות להעיד על^-האור למען יאמינו כלם על^-ידו.
8. הוא לא^-היה האור כי אם^-להעיד על^-האור.
9. האור האמתי המאיר לכל^-אדם היה בא אל^-העולם.
10. בעולם היה ועל^-ידו נהיה העולם והעולם לא הכירו.
11. הוא בא אל^-אשר לו ואשר^-המה לו לא קבלהו.
12. והמקבלים אתו נתן^-עז למו להיות בנים לֵיָהוּה אוּל המאמינים בשמו.
13. אשר לא מדם ולא מחפץ הבשר אף אל^-מחפץ גבר כי אִם^-מֵיָהוּה אוּל נולדו.
14. והדבר נהיה בשר וישכן בתוכנו ונחזה תפארתו כתפארת בן יחיד לאביו רב^-חסד ואמת.
15. ויָהוּה^-חָנַם מעיד עליו ויקרא לאמר הנה זה הוא אשר אמרתי עליו הבא אחרי היה לפני כי קדם^-לי היה.
16. וממלואו לקחנו כלנו חסד על^-חסד.
17. כי התורה נתנה ביד^-מהושוע והחסד והאמת באו על^-ידי יָהוּשֻׁעַ הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי.
18. את יָהוּה אוּל לא^-ראה איש מעולם הבן היחיד אשר בחיק האב הוא הודיע.
19. וזאת היא עדות יָהוּה^-חָנַם בשלח היהודים יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם כהנים ולוים לשאל אתו מי אתה.
20. ויודה ולא כחש ויודה לאמר אני אינני הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי.
21. וישאלו אתו מי אפוא אתה? האתה אוּלִי^-יָהוּה ? ויאמר אינני האתה הנביא? ויען לא.
22. ויאמרו אליו מי^-זה אתה? למען נשיב לשלחינו דבר מה^-תאמר עליך?
23. ויאמר אני קול קורא במדבר פנו דרך יָהוּה אוּלהִים כאשר דבר ישעיהו הנביא.
24. והמשלחים היו מן^-הפרושים.
25. וישאלהו ויאמרו אליו מדוע אפוא מטביל אתה אם^-אינך הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי או אוּלִי^-יָהוּה או הנביא?
26. ויען אתם יָהוּה^-חָנַם ויאמר אנכי מטביל במים ובתוככם עומד אשר לא ידעתם אתו.
27. הוא הבא אחרי אשר היה לפני ואני נקלתי מהתיר שרוך נעליו.
28. זאת היתה בבית עברה מעבר ליַּרְדַיַן מקום אשר יָהוּה^-חָנַם מטביל שם.
29. ויהי ממחרת וירא יָהוּה^-חָנַם אֶת^-יָהוּשֻׁעַ בא אליו ויאמר הנה שה יָהוּה אוּלהִים הנשא חטאת העולם.
30. זה הוא אשר אמרתי עליו אחרי יבא איש אשר היה לפני כי קדם^-לי היה.
31. ואני לא ידעתיו כי אם^-בעבור יגלה ביָשׁוֹראֻל באתי אני לטבל במים.
32. ויעד יָהוּה^-חָנַם ויאמר חזיתי הרוּחַ כדמות יונה ירדת משמים ותנח עליו.
33. ואני לא ידעתיו אולם השלח אתי לטבל במים הוא אמר אלי את אשר^-תראה הרוח ברוּחַ ונחה עליו הנה זה הוא אשר יטבל רוּחַ הוֹל^-הוֹדשׁוּעַ.
34. ואני ראיתי ואעידה כי זה הוא בֶּן^-יָהוּה אוּל.
35. ויהי ממחרת ויסף יָהוּה^-חָנַם ויעמד ושנים מתלמידיו עמו.
36. ויבט אֶל^-יָהוּשֻׁעַ והוא מתהלך ויאמר הנה שה יָהוּה אוּל!
37. ושני תלמידיו שמעו את^-דברו וילכו אחרי יָהוּשֻׁעַ.
38. ויפן יָהוּשֻׁעַ אחריו וירא אתם הלכים אחריו ויאמר אליהם מה^-תבקשו? ויאמרו אליו מולכיאול - פרושו מורי - איפה תלין?
39. ויאמר אליהם באו וראו ויבאו ויראו את^-מקום מלונו וישבו עמו ביום ההוא והעת כשעה העשירית.
40. ואחד מן^-השנים אשר שמעו מאת יָהוּה^-חָנַם והלכו אחריו הוא אנדרו אחי שַׁמִיאוּל כפוס.
41. הוא פגש בראשונה את שַׁמִיאוּל אחיו ויאמר אליו אֶת^-הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי מצאנו אשר תרגומו המשיח.
42. ויוליכהו אֶל^-יָהוּשֻׁעַ ויהי כהביט אליו יָהוּשֻׁעַ ויאמר: שַׁמִיאוּל בן^-יָהוּנַה לך יקרא כיפא אשר תרגומו - כפוס (פטרוס - אבן).
43. ויהי ממחרת ויואל יָהוּשֻׁעַ לצאת הגלילה וימצא את^-פילפוס ויאמר אליו לך אחרי.
44. ופילפוס היה מבית^-צידה עיר אנדרי וכפוס.
45. ויפגע פילפוס את^-נָחַנְאֻל ויאמר אליו מצאנו אתו אשר כתב משה בספר התורה והנביאים אֶת^-יָהוּשֻׁעַ בן^-יָהוּה^-סַף מנוּדצוֹרוֹת.
46. ויאמר אליו נָחַנְאֻל המנוּדצוֹרוֹת תצא^-לנו טובה? ויאמר אליו בא וראה.
47. וירא יָהוּשֻׁעַ את^-נָחַנְאֻל בא לקראתו ויאמר עליו הנה באמת בן^-יָשׁוֹראֻל אשר אין^-בו רמיה!
48. ויאמר אליו נָחַנְאֻל מאין ידעתני? ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר לו בטרם קרא לך פילפוס בהיותך תחת התאנה אנכי ראיתיך.
49. ויען נָחַנְאֻל ויאמר אליו רוֹ-עֶבוֹ אתה בֶּן^-יָהוּה אוּל! אתה הוא מלך יָשׁוֹראֻל.
50. ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר אליו על^-אמרי לך כי^-תחת התאנה ראיתיך האמנת? הנה גדלות מאלה תראה.
51. ויאמר אליו אַמנָה, אַמנָה אני אמר לכם מעתה תראו השמים נפתחים ומלאכי יָהוּה אוּל עלים וירדים על בן^-האדם.

יָהוּה^-חָנַם - פרק ב
1. וביום השלישי היתה חתנה בקנה אשר בגליל ואם יָהוּשֻׁעַ היתה שם.
2. וְיָהוּשֻׁעַ ותלמידיו היו גם^-הם קרואים אל^-החתנה.
3. ויחסר היין ותאמר אם יָהוּשֻׁעַ אליו יין אין להם.
4. ויאמר אליה יָהוּשֻׁעַ מה^-לי ולך אשה? עתי עדין לא^-באה.
5. ותאמר אמו אל^-המשרתים ככל^-אשר יאמר לכם תעשו.
6. והנה ששה כדי^-אבן ערוכים שם כמשפט היהודים לטהרתם שתים או^-שלש בתים יכיל כל^-אחד.
7. ויאמר אליהם יָהוּשֻׁעַ מלאו לכם הכדים מים וימלאום עד^-למעלה.
8. ויאמר שאבו^-נא והביאו אל^-רב המסבה ויביאו.
9. ויטעם רב המסבה את^-המים אשר נהפכו ליין ולא ידע מאין הוא ואולם המשרתים אשר^-שאבו את^-המים ידעו ויקרא רב^-המסבה אל^-החתן.
10. ויאמר אליו כל^-איש יתן בראשונה את^-היין הטוב וכאשר ישכרו יתן להם את^-הגרוע ואתה צפנת היין הטוב עד^-עתה.
11. זאת תחלת האתות אשר עשה יָהוּשֻׁעַ בקנה אשר בארץ הגליל וגלה את^-כבודו ויאמינו בו תלמידיו.
12. ויהי אחרי^-כן וירד אל^-כפר נחום הוא ואמו ואחיו ותלמידיו ולא ארכו ימי שבתם שם.
13. ויקרבו ימי חג^-הפסח אשר ליהודים ויעל יָהוּשֻׁעַ יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם.
14. וימצא במקדש מכרי בקר וצאן ובני יונה ואת מחליפי^-כסף ישבים שם.
15. ויקח חבלים ויעבתם לשוט ויגרש כלם מן^-המקדש ואת הצאן ואת הבקר ויפזר את^-מעות השלחנים ויהפך שלחנתיהם.
16. ואל^-מכרי היונים אמר הוציאו אלה מזה ואל^-תעשו את^-בית יָהוּה אֲבִי לבית מסחר.
17. ויזכרו תלמידיו את^-הכתוב כי^-קנאת ביתך אכלתני.
18. ויענו היהודים ויאמרו אליו אי^-זו אות תראנו כי כזאת אתה עשה?
19. ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר אליהם הרסו את^-ההיכל הזה ובשלשה ימים אקימנו.
20. ויאמרו היהודים הנה זה ארבעים ושש שנה נבנה ההיכל הזה ואתה בשלשה ימים תקימנו?
21. והוא דבר על^-היכל גויתו.
22. ואחרי קומו מן^-המתים זכרו תלמידיו כי^-זאת אמר להם ויאמינו בכתוב ובדבר אשר^-דבר יָהוּשֻׁעַ.
23. ויהי בהיתו ביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם בחג^-הפסח האמינו רבים בשמו כי ראו האתות אשר עשה.
24. והוא יָהוּשֻׁעַ לא הפקיד את^-עצמו בידם על^-אשר ידע את^-כלם.
25. ולא הצטרך לעדות איש על^-האדם כי הוא ידע מה^-בקרב האדם.

יָהוּה^-חָנַם - פרק ג
1. ויהי איש אחד בתוך הפרושים ושמו נקדימון שר ליהודים.
2. ויבא אֶל^-יָהוּשֻׁעַ לילה ויאמר אליו מולכיאול ידענו כי אתה מורה מאת יָהוּה אוּל באת כי לא^-יוכל איש לעשות האתות אשר אתה עשה בלתי אִם^-יָהוּה אוּל עמו.
3. ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר אליו אַמנָה אַמנָה אני אמר לך אם^-לא יולד איש מלמעלה לא^-יוכל לראות מלכות יָהוּה אוּל.
4. ויאמר אליו נקדימון איך יולד אדם והוא זקן? הכי שוב ישוב אל^-בטן אמו ויולד?
5. ויען יָהוּשֻׁעַ אַמנָה אַמנָה אני אמר לך אם^-לא יולד איש מן^-המים והרוּחַ לא^-יוכל לבוא אל^-מלכות יָהוּה אוּל.
6. הנולד מן^-הבשר בשר הוא והנולד מן^-הרוּחַ הוֹל^-הוֹדשׁוּעַ רוח הוא.
7. אל^-תתמה על^-אמרי לך כי עליכם להולד מלמעלה.
8. הרוח באשר יחפץ שם הוא נשב ואתה תשמע את^-קולו אך לא תדע מאין בא ואנה הוא הולך כן כל^-הנולד מן^-הרוּחַ.
9. ויען נקדימון ויאמר אליו איכה תהיה כזאת?
10. ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר אליו רבן של^-יָשׁוֹראֻל אתה וזאת לא ידעת?
11. אַמנָה אַמנָה אני אמר לך כי את אשר^-ידענו נדבר ואת אשר^-ראינו נעיד ואתם לא תקבלו עדותנו.
12. אם^-אמרתי אליכם דברי הארץ ואינכם מאמינים איך תאמינו באמרי אליכם דברי השמים?
13. ואיש לא^-עלה השמימה בלתי אם^-אשר ירד מן^-השמים בן^-האדם אשר הוא בשמים.
14. וכאשר הגביה משה את^-הנחש במדבר כן צריך בן^-האדם להנשא.
15. למען לא יאבד כל^-המאמין בו כי אם^-יחיה חיי עולמים.
16. כי^-ככה אהב יָהוּה אוּל את^-העולם עד^-אשר נתן את^-בנו את^-יחידו למען לא^-יאבד כל^-המאמין בו כי אם^-יחיה חיי עולמים.
17. כי יָהוּה אוּל לא^-שלח את^-בנו אל^-העולם לדין את^-העולם כי אם^-למען יושע בו העולם.
18. המאמין בו לא ידון ואשר לא^-יאמין בו כבר נדון כי לא^-האמין בְהוֹל^-שֻׁאַם בֶּן^-יָהוּה אוּל היחיד.
19. וזה הוא הדין כי האור בא אל^-העולם ובני האדם אהבו החשך מן^-האור כי רעים מעשיהם.
20. כי כל^-פעל עולה ישנא את^-האור ולא יבא לאור פן^-יוכחו מעשיו.
21. אבל עשה האמת יבא לאור למען יגלו מעשיו כי נעשו בֵּיָהוּה אוּל.
22. ויהי אחרי הדברים האלה ויבא יָהוּשֻׁעַ ותלמידיו אל^-ארץ יהודה ויגר^-שם עמהם ויטבול.
23. וגם יָהוּה^-חָנַם היה טבל בעינון קרוב לשלם כי^-שמה מים לרב ויבאו ויטבלו.
24. כי עוד לא^-נתן יָהוּה^-חָנַם אל^-בית הסהר.
25. ויהי^-ריב בין תלמידי יָהוּה^-חָנַם ובין היהודים על^-דבר הטהרה.
26. ויבאו אל^-יָהוּה^-חָנַם ויאמרו אליו מולכיאול האיש אשר היה עמך בעבר היַּרְדַיַן ואשר העידות לו הנו טבל וכלם באים אליו.
27. ויען יָהוּה^-חָנַם לא^-יוכל איש לקחת דבר בלתי אם^-נתן^-לו מן^-השמים.
28. ואתם עדי כי אמרתי אנכי אינני הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי רק^-שלוח אני לפניו.
29. אשר^-לו הכלה הוא החתן ורע החתן העמד ושמע אתו שמוח ושמח לקול החתן הנה שמחתי זאת עתה שׁוּעַ-אוֹלמוֹה.
30. הוא יגדל הלוך וגדל ואני אחסר הלוך וחסור.
31. הבא ממעל נעלה על^-כל ואשר מארץ מארץ הוא ומארץ ידבר הבא משמים נעלה על^-כל.
32. ואת אשר ראה ושמע את^-זאת יעיד ואין מקבל עדותו.
33. ואשר קבל עדותו חתום חתם כי יָהוּה אוּל אמת.
34. כי את^-אשר שלחו יָהוּה אוּל דברי יָהוּה אוּלהִים ידבר כי^-לא במדה נתן יָהוּה אוּל את^-הרוּחַ.
35. יָהוּה אֲבִי אהב את^-בנו ואת^-כל נתן בידו.
36. כל^-המאמין בבן יש^-לו חיי עולמים ואשר לא יאמין בבן לא יראה חיים כי אם^-חרון יָהוּה אוּל ישכן עליו.

יָהוּה^-חָנַם - פרק ד
1. ויהי כאשר נודע למולכיאול יָהוּשֻׁעַ כי שמעו הפרושים אשר יָהוּשֻׁעַ העמיד והטביל תלמידים הרבה מיָהוּה^-חָנַם.
2. ואולם יָהוּשֻׁעַ הוא לא הטביל כי אם^-תלמידיו.
3. ויעזב את^-ארץ יהודה וילך שנית הגלילה.
4. ויהי^-לו לעבר בארץ שמרון.
5. ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר^-נתנה יָהוּה^-כַף לבנו ליָהוּה^-סַף.
6. ושם באר יָהוּה^-כַף וְיָהוּשֻׁעַ היה עיף מן^-הדרך וישב^-לו על^-הבאר והעת כשעה הששית.
7. ותבא אשה משמרון לשאב^-מים ויאמר אליה יָהוּשֻׁעַ תני^-נא לי לשתות.
8. כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל.
9. ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית? כי^-לא יתערבו היהודים עם^-השמרונים.
10. ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר אליה לו ידעת את^-מתת יָהוּה אוּל ומי הוא האמר אליך תני^-נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים.
11. ותאמר אליו האשה מולכיאול הן אין^-לך כלי לשאב^-בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים?
12. האתה גדול מיָהוּה^-כַף אֲבִיהֻל אשר נתן^-לנו את^-הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו?
13. ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר אליה כל^-השתה מן^-המים האלה ישוב ויצמא.
14. ואשר ישתה מן^-המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן^-לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים.
15. ותאמר אליו האשה מולכיאול תנה^-לי המים ההם למען לא^-אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב.
16. ויאמר אליה יָהוּשֻׁעַ לכי וקראי לאישך ושובי הלום.
17. ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה יָהוּשֻׁעַ כן דברת אין לי איש.
18. כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת.
19. ותאמר אליו האשה מולכיאול ראה אנכי כי נביא אתה.
20. אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם היא המקום הנבחר להשתחות שמה.
21. ויאמר אליה יָהוּשֻׁעַ אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא^-בהר הזה אף^-לא ביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם תשתחוו יָהוּה אֲבִי.
22. אתם משתחוים אל^-אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל^-אשר ידענו כי הישועה מן^-היהודים היא.
23. אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל^-האמתים ישתחוו לָיָהוּה אָבִי ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ יָהוּה אֲבִי.
24. יָהוּה אוּל רוּחַ הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת.
25. ותאמר אליו האשה ידעתי כי^-יבא הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי הנקרא המשיח הוא בבאו יגיד לנו את^-כל.
26. ויאמר אליה יָהוּשֻׁעַ אני הוא המדבר אליך.
27. ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על^-דברו עם^-אשה אך לא אמר^-לו איש מה^-זה תשאל או מה^-תדבר עמה?
28. ותעזב האשה את^-כדה ותלך העירה ותאמר אל^-האנשים.
29. באו וראו איש אשר הגיד לי כל^-אשר עשיתי הכי^-זה הוא הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי?
30. ויצאו מן^-העיר ויבאו אליו.
31. טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל^-נא מולכיאול.
32. ויאמר אליהם יש^-לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם.
33. ויאמרו התלמידים איש אל^-רעהו הכי הביא לו איש לאכל?
34. ויאמר אליהם יָהוּשֻׁעַ מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו.
35. הלא אתם תאמרו כי^-עוד ארבעה חדשים והקציר בא? הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי^-כבר הלבינו לקציר.
36. והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר.
37. כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר.
38. אנכי שלחתי אתכם לקצר את^-אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם.
39. ויאמינו בו שמרנים רבים מן^-העיר ההיא על^-דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את^-כל^-אשר עשיתי.
40. ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים.
41. ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו.
42. ויאמרו אל^-האשה מעתה לא^-בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי^-אמנם זה הוא הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי מושיע העולם.
43. ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה.
44. כי הוא יָהוּשֻׁעַ העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד.
45. ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל^-אשר עשה ביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם בימי החג כי גם^-הם עלו לחג את^-החג.
46. ויבא יָהוּשֻׁעַ עוד הפעם אל^-קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר^-נחום.
47. ויהי כשמעו כי^-בא יָהוּשֻׁעַ מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את^-בנו כי קרב למות.
48. ויאמר אליו יָהוּשֻׁעַ אם^-לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו.
49. ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך מולכיאול רדה^-נא בטרם ימות בני.
50. ויאמר יָהוּשֻׁעַ לך^-לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר^-דבר אליו יָהוּשֻׁעַ וילך.
51. ויהי ברדתו ויפגעו^-בו עבדיו ויבשרו אתו כי^-חי בנו.
52. וידרש מאתם את^-השעה אשר^-בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת.
53. וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר^-לו יָהוּשֻׁעַ בנך חי ויאמן הוא וכל^-ביתו.
54. זה הוא האות השני אשר עשה יָהוּשֻׁעַ בבאו מיהודה לארץ הגליל.

יָהוּה^-חָנַם - פרק ה
1. אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל יָהוּשֻׁעַ יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם.
2. וביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית^-חסדא ולה חמשה אלמים.
3. שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי^-כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים.
4. כי מלאך ירד במועדו אל^-הברכה וירעש את^-מימיה והיה הירד ראשון אל^-תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל^-מחלה אשר דבקה בו.
5. ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה.
6. וירא אתו יָהוּשֻׁעַ שכב וידע כי ארכו^-לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא?
7. ויען החולה מולכיאול אין^-איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל^-הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני.
8. ויאמר אליו יָהוּשֻׁעַ קום שא את^-משכבך והתהלך.
9. וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את^-משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה.
10. ויאמרו היהודים אל^-האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את^-משכבך.
11. ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את^-משכבך והתהלך.
12. וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את^-משכבך והתהלך?
13. והנרפא לא ידע מי הוא כי סר יָהוּשֻׁעַ וילך בהיות המון רב במקום ההוא.
14. ויהי אחרי^-כן וימצאהו יָהוּשֻׁעַ בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא^-לך אל^-תוסיף לחטא פן^-תאנה אליך רעה גדולה מזאת.
15. וילך האיש ויגד ליהודים כִּי^-יָהוּשֻׁעַ הוא אשר רפאו.
16. ועל^-כן רדפו היהודים אֶת^-יָהוּשֻׁעַ ויבקשו המיתו על^-כי^-עשה כזאת בשבת.
17. ויען אתם יָהוּשֻׁעַ יָהוּה אֲבִי פעל עד^-עתה וגם^-אנכי פעל.
18. אז יוסיפו היהודים לבקש את^-נפשו כי מלבד אשר חלל את^-השבת עוד אמר כי יָהוּה אוּל הוא אביו וידמה לֵיָהוּה אוּל.
19. ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר אלהים אַמנָה אַמנָה אני אמר לכם לא^-יוכל הבן לעשות דבר מנפשו בלתי את אשר^-יראה את^-אביו עשה כי את^-אשר עשה הוא גם^-הבן יעשה כמהו.
20. כי יָהוּה אֲבִי אהב את^-הבן ומראה אתו כל אשר יעשה ועוד מעשים גדולים מאלה יראהו למען תתמהו.
21. כי כאשר יָהוּה אֲבִי יעיר ויחיה את^-המתים כן גם^-הבן יחיה את^-אשר יחפץ.
22. כי יָהוּה אֲבִי לא^-ידין איש כי אם^-כל^-המשפט נתן לבן למען יכבדו כלם את^-הבן כאשר יכבדו את^-האב.
23. מי אשר לא^-יכבד את^-הבן גם את^-האב אשר שלחו איננו מכבד.
24. אַמנָה אַמנָה אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש^-לו חיי עולמים ולא יבא במשפט כי^-עבר ממות לחיים.
25. אַמנָה אַמנָה אני אמר לכם כי^-תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את^-קול בֶּן^-יָהוּה אוּל והשמעים חיה יחיו.
26. כי כאשר לָיָהוּה אָבִי יש חיים בעצמו כן נתן גם^-לבן להיות^-לו חיים בעצמו.
27. ואף^-שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן^-אדם הוא.
28. אל^-תתמהו על^-זאת כי הנה שעה באה אשר כל^-שכני קבר את^-קולו ישַׁמִיאוּל.
29. ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשפט.
30. לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשהע כן אשפט ומשפטי משפט^-צדק כי לא אבקש רצוני כי אם^-רצון יָהוּה אֲבִי אשר שלחני.
31. אם^-אנכי מעיד עלי עדותי איננה נאמנה.
32. יש אחר המעיד עלי וידעתי כי עדותו אשר^-הוא מעיד עלי נאמנה היא.
33. אתם שלחתם אל^-יָהוּה^-חָנַם והוא העיד על^-האמת.
34. ואני אינני לקח עדות מאדם אך אמרתי זאת למען תושעון.
35. הוא היה הנר הדלק והמאיר ואתם רציתם לשוש כשעה לאורו.
36. ואני יש^-לי עדות גדולה מעדות יָהוּה^-חָנַם כי המעשים אשר נתן^-לי יָהוּה אֲבִי להשלימם המעשים האלה אשר^-אני עשה מעידים עלי כי יָהוּה אֲבִי שלחני.
37. וְיָהוּה אָבוּ אשר שלחני הוא מעיד עלי ואתם את^-קולו לא^-שמעתם מעולם ותמונתו לא ראיתם.
38. ודברו איננו שכן בקרבכם כי אינכם מאמינים לשלוחו.
39. דרשו בכתובים אשר תחשבו שיש לכם חיי עולמים בהם והמה המעידים עלי.
40. ואתם אינכם אבים לבוא אלי להיות לכם חיים.
41. לא^-אקח כבוד מבני אדם.
42. אכן ידעתי אתכם כי אין^-אהבת יָהוּה אוּל בקרבכם.
43. אני הנה באתי בְהוֹל^-שֻׁאַם יָהוּה אֲבִי ולא קבלתם אתי ואם^-יבא אחר בְהוֹל^-שֻׁאַם עצמו אתו תקבלו.
44. איך תוכלו להאמין אתם הלקחים כבוד איש מרעהו ואת^-הכבוד אשר מֵאֵת^-יָהוּה אוּל היחיד לא תבקשו?
45. אל^-תחשבו כי אנכי אטען עליכם לפני יָהוּה אֲבִי משה הוא הטען עליכם אשר^-לו תיחלו.
46. כי לו האמנתם למשה גם^-לי תאמינו כי הוא כתב עלי.
47. ואם^-לכתביו אינכם מאמינים איכה לדברי תאמינו?

יָהוּה^-חָנַם - פרק ו
1. ויהי אחרי^-כן ויצא יָהוּשֻׁעַ אל^-עבר ים^-הגליל אשר לטיבריה.
2. וילכו אחריו המון עם^-רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם^-החולים.
3. ויעל יָהוּשֻׁעַ על^-ההר וישב^-שם הוא ותלמידיו.
4. וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא.
5. וישא יָהוּשֻׁעַ את^-עיניו וירא עם^-רב בא אליו ויאמר אל^-פילפוס מאין נקנה^-להם לחם לאכל.
6. ואך למען נסות אתו דבר^-זאת כי הוא ידע את^-אשר יעשה.
7. ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא^-ימצא להם לקחת לו איש איש מעט.
8. ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרן אחי שַׁמִיאוּל כפוס.
9. יש^-פה נער אשר^-לו חמש ככרות^-לחם שערים ושני דגים אך^-אלה מה^-המה לעם^-רב כזה?
10. ויאמר יָהוּשֻׁעַ צוו את^-העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי^-איש במספר.
11. ויקח יָהוּשֻׁעַ את^-ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל^-המסבים וככה גם מן^-הדגים כאות נפשם.
12. ויהי כאשר שבעו ויאמר אל^-תלמידיו אספו את^-פתותי לחם הנותרים למען לא^-יאבד מאומה.
13. ויאספו וימלאו שנים^-עשר סלים בפתותי חמש ככרות^-לחם השערים הנותרים לאכליהם.
14. ויהי כראות האנשים את^-האות הזה אשר עשה יָהוּשֻׁעַ ויאמרו הנה^-זה הוא באמת הנביא הבא לעולם.
15. וידע יָהוּשֻׁעַ כי^-יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל^-ההר הוא לבדו.
16. ויהי בערב וירדו תלמידיו אל^-הים ויבאו באניה ויעברו אל^-עבר הים אל^-כפר נחום.
17. ויכס אתם החשך וְיָהוּשֻׁעַ לא^-בא אליהם.
18. ויסער הים כי^-רוח גדולה נושבת.
19. והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו אֶת^-יָהוּשֻׁעַ מתהלך על^-הים הלוך וקרב אל^-האניה וייראו.
20. ויאמר אליהם אני הוא אל^-תיראו.
21. ויואילו לקחת אתו אל^-האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה.
22. ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו^-בה תלמידיו וכי יָהוּשֻׁעַ לא^-בא עם^-תלמידיו אל^-האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה.
23. ואניות אחרות באו מטיבריה קרוב למקום אשר אכלו^-שם את^-הלחם בברכת המולכיאול.
24. ויהי כראות המון העם כי יָהוּשֻׁעַ איננו שם אף^-לא תלמידיו וירדו גם^-הם באניות ויבאו אל^-כפר נחום לבקש אֶת^-יָהוּשֻׁעַ.
25. וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו מולכיאול מתי באת הלם?
26. ויען אתם יָהוּשֻׁעַ ויאמר אַמנָה אַמנָה אני אמר לכם לא על^-ראותכם את^-האתות תבקשוני כי אם^-על^-אשר אכלתם מן^-הלחם ותשבעו.
27. אל^-תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם^-במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן^-האדם יתננו לכם כי^-בו חתם חותמו אביו יָהוּה אוּל.
28. ויאמרו אליו מה^-נעשה לפעל פעלות יָהוּה אוּל?
29. ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר אליהם זאת פעלת יָהוּה אוּל כי^-תאמינו בזה אשר הוא שלחו.
30. ויאמרו אליו מה^-אפוא האות אשר תעשה למען נראה ונאמין בך? מה^-תפעל?
31. אבותינו אכלו את^-המן במדבר כאשר כתוב לחם מן^-השמים נתן^-למו לאכל.
32. ויאמר אליהם יָהוּשֻׁעַ אַמנָה אַמנָה אני אמר לכם לא משה נתן לכם את^-הלחם מן^-השמים כי אִם^-יָהוּה אָבִי נתן לכם את^-הלחם מן^-השמים האמתי.
33. כי^-לחם יָהוּה אוּל הוא היורד מן^-השמים ונתן חיים לעולם.
34. ויאמרו אליו מולכיאול תנה^-לנו תמיד את^-הלחם הזה.
35. ויאמר להם יָהוּשֻׁעַ אנכי הוא לחם החיים כל^-הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד.
36. ואני הנה אמרתי לכם כי גם^-חזיתם אתי ולא תאמינו.
37. כל אשר יתננו^-לי יָהוּה אֲבִי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה.
38. כי ירדתי מן^-השמים לא לעשות רצוני כי אם^-רצון שלחי.
39. וזה רצון יָהוּה אֲבִי אשר שלחני כי כל^-אשר נתן לי לא^-יאבד לי כי אם^-אקימנו ביום האחרון.
40. וזה רצון שלחי אשר כל^-הראה את^-הבן ומאמין בו יהיו^-לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון.
41. וילנו עליו היהודים על^-אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן^-השמים.
42. ויאמרו הלא זה הוא יָהוּשֻׁעַ בן^-יָהוּה^-סַף אשר^-אנחנו ידעים את^-אביו ואת^-אמו ואיך יאמר מן^-השמים באתי?
43. ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר אליהם אל^-תלינו איש אל^-רעהו.
44. לא^-יוכל איש לבוא אלי בלתי אם^-ימשכהו יָהוּה אֲבִי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון.
45. הלא כתוב בנביאים וכל^-בניך למודי יָהוּה אוּל לכן כל אשר שמע מן^-האב ולמד יבא אלי.
46. לא כאלו ראה איש אֶת^-יָהוּה אֲבִי בלתי הבא מאת יָהוּה אוּל הוא ראה יָהוּה אֲבִי.
47. אַמנָה אַמנָה אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים.
48. אנכי הוא לחם החיים.
49. אבותיכם אכלו את^-המן במדבר וימתו.
50. זה הוא הלחם הירד מן^-השמים למען יאכל^-איש ממנו ולא ימות.
51. אנכי הלחם החי הירד מן^-השמים איש כי^-יאכל מן^-הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם.
52. ויתוכחו היהודים איש עם^-רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת^-לנו את^-בשרו לאכל?
53. ויאמר אלהים יָהוּשֻׁעַ אַמנָה אַמנָה אני אמר לכם אם^-לא תאכלו את^-בשר בן^-האדם ושתיתם את^-דמו אין^-לכם חיים בקרבכם.
54. האכל את^-בשרי והשתה את^-דמי יש^-לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון.
55. כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה.
56. האכל את^-בשרי ושתה את^-דמי הוא ילין בי ואני בו.
57. כאשר שלחני יָהוּה אֲבִי החי ואנכי חי בגלל יָהוּה אֲבִי כן האכל אתי גם^-הוא יחיה בגללי.
58. זה הזא הלחם הירד מן^-השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את^-המן וימתו האכל את^-הלחם הזה יחיה לעולם.
59. כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר^-נחום.
60. ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו?
61. ויבן יָהוּשֻׁעַ בלבו כי תלמידיו מלינים על^-זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול?
62. מה^-אפוא אם^-תראו את^-בן^-האדם עלה אל^-אשר היה^-שם לפנים?
63. הרוּחַ הוא הנתן חיים והבשר אין^-בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה.
64. אך^-יש מכם אשר לא יאמינו כי יָהוּשֻׁעַ ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו.
65. ויאמר על^-כן אמרתי לכם כי לא^-יוכל איש לבוא אלי בלתי אם^-נתן^-לו מאת יָהוּה אֲבִי.
66. מן^-העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו.
67. ויאמר יָהוּשֻׁעַ אל^-שנים העשר היש את^-נפשכם גם^-אתם לסור ממני?
68. ויען אתו שַׁמִיאוּל כפוס מולכיאול אל^-מי נלך דברי חיי עולמים עמך?
69. ואנחנו האַמנָה ונדע כי אתה הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי בֶּן^-יָהוּה אוּל חי.
70. ויען אתם יָהוּשֻׁעַ הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם השטן הוא?
71. זאת אמר על^-יהודה בן^-שַׁמִיאוּל איש קריות כי^-עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר.

יָהוּה^-חָנַם - פרק ז
1. אחרי הדברים האלה הלך יָהוּשֻׁעַ בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על^-אשר בקשו היהודים להרגו.
2. ויקרב חג היהודים הוא חג הסכות.
3. ויאמרו אליו אחיו קום ולך מזה ארצה יהודה למען יראו גם^-תלמידיך את^-המעשים אשר^-אתה עשה.
4. כי לא^-יעשה איש דבר בסתר והוא חפץ להתפרסם לכן אם^-אתה עשה כאלה הגלה אל^-העולם.
5. כי^-יאחיו גם^-הם לא האמינו בו.
6. ויאמר אליהם יָהוּשֻׁעַ עתי לא^-באה עד^-עתה ועתכם תמיד נכונה.
7. לא^-יוכל העולם לשנוא אתכם ואתי ישנא באשר אני מעיד עליו כי רעים מעלליו.
8. עלו אתם לחג את^-החג אני לא אעלה אל^-החג הזה כי עתי לא מלאה עד^-עתה.
9. כזאת דבר וישב בגליל.
10. ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם^-הוא לא בגלוי כי אם^-כמסתתר.
11. והיהודים בקשהו בחג ויאמרו איה הוא?
12. ותהי תלונה רבה על^-אדותיו בתוך העם אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי^-מתעה הוא את^-העם.
13. אך אין^-איש מדבר עליו בגלוי מפני יראת היהודים.
14. ויהי בחצי ימי החג עלה יָהוּשֻׁעַ אל^-המקדש וילמד.
15. ויתמהו היהודים ויאמרו איך ידע זה ספר והוא לא למד?
16. ויען אתם יָהוּשֻׁעַ ויאמר לקחי לא^-שלי הוא כי אם^-לאשר שלחני.
17. האיש החפץ לעשות רצונו ידע לקחי אם^-מאת יָהוּה אוּל הוא ואם^-מנפשי אדבר.
18. המדבר מנפשו כבוד עצמו יבקש אבל המבקש כבוד שלחו נאמן הוא ואין עולתה בו.
19. הלא משה נתן לכם את^-התורה ואין^-איש מכם עשה התורה? מדוע תבקשו להרגני?
20. ויען העם ויאמר שד בקרבך מי מבקש להרגך?
21. ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר להם פעלה אחת פעלתי וכלכם עליה תתמהו.
22. משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם^-מן^-האבות וביום השבת תמולו כל^-זכר.
23. ועתה אם^-ימול זכר בשבת למען אשר לא^-תופר תורת משה מה^-תקצפו עלי כי רפאתי איש כלו בשבת?
24. אל^-תשפטו למראה עין כי אם^-משפט^-צדק שפטו.
25. ויאמרו אנשים מישבי יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם הלא זה הוא אשר בקשו להמיתו?
26. והנה הוא דבר בגלוי ולא יגערו בו האף אמנם ידעו ראשינו כי^-באמת זה הוא הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי?
27. אך את^-זה ידענו מאין הוא וכאשר יבוא הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי לא^-ידע איש אי^-מזה הוא.
28. אז קרא יָהוּשֻׁעַ במקדש וילמד לאמר הן ידעתם אתי אף^-ידעתם מאין אני ומנפשי לא^-באתי אכן יש אמתי אשר שלחני ואתו לא ידעתם.
29. ואני ידעתיו כי מאתו אני והוא שלחני.
30. ויבקשו לתפשו ואיש לא^-שלח בו יד כי לא^-בא עתו.
31. ורבים מן^-העם האמינו בו ויאמרו אם^-יבא הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי הגם יעשה אתות רבות מאשר עשה זה?
32. והפרושים שמעו את^-העם מתלחשים עליו כזאת וישלחו הפרושים וראשי הכהנים משרתים לתפשו.
33. ויאמר אליהם יָהוּשֻׁעַ אך^-למצער עודני עמכם והלכתי אל^-אשר שלחני.
34. תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא.
35. ויאמרו היהודים איש אל^-רעהו אנה ילך זה ואנחנו לא נמצאהו? הכי ילך אל^-הנפוצים בין היונים וילמד אנשי יון?
36. מה^-זה הדבר אשר אמר תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא?
37. ויהי ביום החג האחרון הגדול עמד יָהוּשֻׁעַ ויקרא לאמר איש כי יצמא יבא^-נא אלי וישתה.
38. המאמין בי כדבר הכתוב מבטנו ינהרו נהרי מים חיים.
39. וזאת אמר על^-הרוּחַ אשר יקחהו המאמינים בו כי לא^-נתן רוּחַ הוֹל^-הוֹדשׁוּעַ עדנה יען אשר יָהוּשֻׁעַ עוד לא נתפאר.
40. ורבים מהמון העם כשמעם את^-הדבר הזה אמרו אכן זה הוא הנביא.
41. ויש אשר אמרו זה הוא הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי ואחרים אמרו המן^-הגליל יבא הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי?
42. הלא הכתוב אמר כי מזרע דַּוּד ומכפר בית^-לחם מקום דַּוּד יצא הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי?
43. ותהי מחלקת בתוך העם על^-אדותיו.
44. ומקצתם רצו לתפשו ואיש לא^-שלח בו יד.
45. וישובו המשרתים אל^-הכהנים הגדולים והפרושים והמה אמרו אליהם מדוע לא^-הבאתם אתו?
46. ויעני העבדים מעולם לא^-דבר איש כאיש הזה.
47. ויאמרו אליהם הפרושים: הכי נדהתם גם^-אתם?
48. הגם^-האמין בו איש מן^-השרים או מן^-הפרושים.
49. רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את^-התורה ארורים המה.
50. ויאמר אליהם נקדימון אשר^-בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם.
51. התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את^-אשר עשה?
52. ויענו ויאמרו אליו הגם^-אתה מן^-הגליל? דרש^-נא וראה כי לא^-קם נביא מן^-הגליל.
53. וילכו איש איש לביתו.

יָהוּה^-חָנַם - פרק ח
1. וְיָהוּשֻׁעַ הלך אל^-הר הזיתים.
2. ויהי בבקר ויבא עוד אל^-המקדש וכל^-העם באו אליו וישב וילמדם.
3. ויביאו הסופרים והפרושים אשה לפניו אשר נתפשה בשטותה ויעמידוה בתוך.
4. ויאמרו אליו מולכיאול האשה הזאת נתפשה כשנטמאת בנאופיה
5. ומשה צונו בתורה לסקל נשים כאלה ואתה מה^-תאמר?
6. ואך לנסות אתו דברו^-זאת למצא עליו שטנה ויכף יָהוּשֻׁעַ למטה ויתו באצבעו על^-הקרקע.
7. ויהי כאשר הוסיפו לשאל אתו וישא את^-עיניו ויאמר אליהם מי בכם זך בלי^-פשע הוא ראשונה ידה^-בה אבן.
8. ויכף שנית למטה ויתו על^-הקרקע.
9. ויהי כשמעם ויך לבם אתם ויצאו אחד אחד החוצה החל מן^-הזקנים ועד האחרונים ויותר יָהוּשֻׁעַ לבדו והאשה נצבת בתוך.
10. וישא יָהוּשֻׁעַ את^-עיניו וירא כי^-אין איש בלתי האשה לבדה ויאמר אליה אשה איפה שטניך? הכי הרשיעך איש?
11. ותאמר לא מולכיאול ויאמר לכן גם^-אני לא ארשיעך לכי לדרכך ואל^-תחטאי עוד.
12. ויסף יָהוּשֻׁעַ וידבר אליהם לאמר אני אור העולם כל^-ההלך אחרי לא יתהלך בחשכה כי^-אור החיים יהיה^-לו.
13. ויאמרו הפרושים על^-נפשך מעיד אתה עדותך איננה נאמנה.
14. ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר אלהים אף אם^-אעיד על^-נפשי עדותי נאמנה יען כי^-ידעתי מאין באתי ואנה אני הלך ואתם לא ידעתם מאין באתי ואנה אלך.
15. אתם לפי הבשר תשפטו ואני לא אשפט איש.
16. ואם^-אנכי אשפט משפטי אמת כי לא לבדי הנני כי אם^-אני יָהוּה אֲבִי אשר שלחני.
17. וגם בתורתכם כתוב כי עדות שני אנשים נאמנה היא.
18. אני הוא המעיד עלי וְגַם^-יָהוּה אָבִי אשר שלחני יעידני.
19. ויאמרו אליו איו אביך? ויען יָהוּשֻׁעַ גם^-אתי גם את^-אבי לא ידעתם אלו אתי ידעתם כי עתה גם את^-אבי ידעתם.
20. כדברים האלה דבר בבית האוצר בלמדו במקדש ולא^-תפשי איש כי לא^-בא עתו.
21. ויוסף יָהוּשֻׁעַ ויאמר אליהם אני הלך מזה ותבקשוני ובחטאתכם תמותו אל^-אשר אני הלך שמה אתם לא^-תוכלו לבוא.
22. ויאמרו היהודים ההמת ימית את^-נפשו? כי אמר אל^-אשר אני הולך שמה אתם לא^-תוכלו לבוא.
23. ויאמר אליהם אתם הנכם מן^-התחתונים ואני מן^-העליונים אתם מן^-העולם הזה ואני אינני מן^-העולם הזה.
24. לכן אמרתי אליכם כי תמותו בחטאיכם כי אם^-לא תאמינו כי^-אני הוא בחטאיכם תמותו.
25. ויאמרו אליו מי^-זה אתה? ויאמר אליהם יָהוּשֻׁעַ מה^-שגם מראש דברתי אליכם.
26. רבות עמי לדבר ולשפט עליכם אכן שלחי נאמן הוא ואשר שמעתי ממנו אתו אני מדבר אל^-העולם.
27. והם לא התבוננו כי עַל^-יָהוּה אָבִי אמר אליהם.
28. אז אמר להם יָהוּשֻׁעַ בעת תנשאו את^-בן^-האדם וידעתם כי^-אני הוא וכי אינני עשה דבר מנפשי כי אם^-כאשר למדני יָהוּה אֲבִי אלה אדבר.
29. ואשר שלח אתי הוא עמדי יָהוּה אֲבִי לא עזבני לבדד כי את^-הטוב בעיניו אני עשה תמיד.
30. ויהי בדברו זאת ויאמינו בו רבים.
31. ויאמר יָהוּשֻׁעַ אל^-היהודים המאמינים בו אם^-תעמדו בדברי באמת תלמידי אתם.
32. וידעתם את^-האמת והאמת תשימכם לבני חורין.
33. ויענו אתו זרע אברהם נחנו מעולם לא^-היינו לאיש לעבדים איכה תאמר בני חורין תהיו?
34. ויען אתם יָהוּשֻׁעַ אַמנָה אַמנָה אני אמר לכם כל^-עשה חטא עבד החטא הוא.
35. והעבד לא^-ישכן בבית לעולם הבן ישכן לעולם.
36. לכן אם^-הבן יעשה אתכם בני חורין חפשים באמת תהיו.
37. ידעתי כי^-זרע אברהם אתם אבל אתם מבקשים להמיתני כי דברי לא^-יכן בתוככם.
38. אני מדבר את אשר ראיתי אצל יָהוּה אֲבִי ואתם עשים את אשר ראיתם אצל אביכם.
39. ויענו ויאמרו אליו אֲבִיהֻל הוא אברהם ויאמר אליהם יָהוּשֻׁעַ אלו הייתם בני אברהם כמעשי אברהם עשיתם.
40. ועתה אתם מבקשים להמיתני איש דבר אליכם האמת אשר שמעתי מעם יָהוּה אוּל אברהם לא עשה כזאת.
41. את^-מעשי אביכם אתם עשים ויאמרו אליו לא ילדי זנונים אנחנו יש^-לנו אב אחד הוא יָהוּה אוּל.
42. ויאמר אלהים יָהוּשֻׁעַ אלו יָהוּה אוּל הוא אביכם כי^-עתה אהבתם אתי כי אנכי יצאתי ובאתי מאת יָהוּה אוּל הן לא^-ממני באתי אך^-הוא שלחני.
43. מדוע לא תבינו לשוני? יען לא^-תוכלון לשמע את^-דברי.
44. אתם מן^-אביכם השטן ולעשות את^-תאות אביכם חפצתם. הוא רוצח^-נפש היה מראש ובאמת לא עמד כי אמת אין^-בו מדי דברו כזב משלו ידבר כי^-כזב הוא ואבי הכזב.
45. ואני יען דברי האמת לא תאמינו לי.
46. מי בכם על^-עון יוכיחני? ואם^-אמת דברתי מדעו לא^-תאמינו לי?
47. אשר מאת יָהוּה אוּל הוא ישמע את^-דברי יָהוּה אוּל על^-כן אתם לא שמעתם כי אינכם מאת יָהוּה אוּל.
48. אז יענו היהודים ויאמרו אליו הלא הטבנו אשר דברנו כי שמרוני אתה ושד בך?
49. ויען יָהוּשֻׁעַ שד אין^-בי רק אֶת^-יָהוּה אֲבִי אני מכבד ואתם תבזוני.
50. אכן לא אבקש את^-כבודי יש אחד אשר יבקש וישפט.
51. אַמנָה אַמנָה אני אמר לכם אם^-ישמר איש את^-דברי לא יראה^-מות לנצח.
52. ויאמרו אליו היהודים עתה ידענו כי^-שד בך הן אברהם והנביאים מתו ואתה אמרת אם^-ישמר איש את^-דברי לא יטעם^-מות לנצח.
53. האתה גדול מאברהם אֲבִיהֻל אשר מת גם^-הנביאים מתו? מה^-תעשה את^-עצמך?
54. ויען יָהוּשֻׁעַ אם^-אני מכבד את^-נפשי כבודי מאין יָהוּה אֲבִי הוא המכבד אתי אשר תאמרו עליו כי הוא אלהיכם.
55. ולא ידעתם אתו ואני ידעתיו ואם^-אשר לא ידעתי אתו אהיה כזב כמוכם אבל ידעתיו ואת^-דברו שמרתי.
56. אברהם אביכם שש לראות את^-יומי וירא וישמח.
57. ויאמרו אליו היהודים הנה אינך בן^-חמשים שנה ואת^-אברהם ראית?
58. ויאמר אליהם יָהוּשֻׁעַ אַמנָה אַמנָה אני אמר לכם בטרם היות אברהם אני הוא.
59. אז ירימו אבנים לרגם אתו וְיָהוּשֻׁעַ התעלם ויצא מן^-המקדש ויעבר בתוכם עבור וחלוף.

יָהוּה^-חָנַם - פרק ט
1. ויהי בעברו וירא איש והוא עור מיום הולדו.
2. וישאלו אתו תלמידיו לאמר מולכיאול מי^-הוא אשר חטא הזה אם^-ילדיו כי נולד עור?
3. ויען יָהוּשֻׁעַ לא זה חטא ולא יולדיו אך למען יגלו^-בו מַעַלְלֵי^-יָהוּה אוּל.
4. עלי לעשות מעשי שלחי בעוד יום יבוא הלילה אשר^-בו לא^-יוכל איש לפעל.
5. בהיותי בעולם אור העולם אני.
6. ויהי כדברו זאת וירק על^-הארץ ויעש טיט מן^-הרוק וימרח את^-הטיט על^-עיני העור.
7. ויאמר אליו לך ורחץ בברכת השלח פרושו שלוח וילך וירחץ ויבא ועיניו ראות.
8. ויאמרו שכניו ואשר ראו אתו לפנים כי^-עור הוא הלא^-זה הוא הישב ומשאל?
9. אלה אמרו כי^-הוא זה ואלה אמרו אך^-דומה לו והוא אמר אני הוא.
10. ויאמרו אליו במה אפו נפקחו עיניך?
11. ויען ויאמר איש אשר^-נקרא שמו יָהוּשֻׁעַ עשה טיט וימרח על^-עיני ויאמר אלי לך ורחץ בברכת השלח ואלך וארחץ ותארנה עיני.
12. ויאמרו אליו איו? ויאמר לא ידעתי.
13. ויביאו את^-האיש אשר היה עור לפנים אל^-הפרושים.
14. והיום אשר עשה^-בו יָהוּשֻׁעַ את^-הטיט ויפקח את^-עיניו שבת היה.
15. ויוסיפו לשאל אתו גם^-הפרושים איך נפקחו עיניו ויאמר אליהם טיט שם על^-עיני וארחץ והנני ראה.
16. ויאמרו מקצת הפרושים זה האיש לא מֵיָהוּה אוּל הוא כי לא^-ישמר את^-השבת ואחרים אמרו איכה יוכל איש חטא לעשות אתות כאלה? ויהי^-ריב ביניהם.
17. ויוסיפו ויאמרו אל^-העור מה^-תאמר אתה עליו אשר פקח עיניך? ויאמר נביא הוא.
18. ולא^-האמינו היהודים עליו כי עור היה וארו עיניו עד^-אשר קראו אל^-יולדי הנרפא.
19. וישאלו אתם לאמר הזה הוא בנכם אשר אמרתם כי נולד? עור ואיכה הוא ראה עתה?
20. ויענו אתם יולדיו ויאמרו ידענו כי זה הוא בננו וכי נולד עור.
21. אבל איך הוא ראה עתה או מי פקח את^-עיניו אנחנו לא ידענו הלא בן^-דעת הוא שאלו את^-פיהו והוא יגיד מה^-היה לו.
22. כזאת דברו יולדיו מיראתם את^-היהודים כי היהודים כבר נועצו לנדות את^-כל^-אשר יודה כי הוא הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי.
23. על^-כן אמרו יולדיו בן^-דעת הוא שאלו את^-פיהו.
24. ויקראו שנית לאיש אשר היה עור ויאמרו אליו תן כבוד לֵיָהוּה אוּל אנחנו ידענו כי^-האיש הזה חטא הוא.
25. ויען ויאמר אם^-האיש חטא הוא אינני ידע אחת ידעתי כי עור הייתי ועתה הנני ראה.
26. ויאמרו אליו עוד מה^-עשה לך? איכה פקח עיניך?
27. ויען אתם כבר אמרתי לכם הלא שמעתם ומה^-לכם לשמע שנית? התאבו גם^-אתם להיות תלמידיו?
28. ויחרפו אתו ויאמרו אתה תלמידו ואנחנו תלמידיו של^-משה.
29. אנחנו יודעים כי אל^-משה דבר יָהוּה אוּל ואת^-זה לא ידענו מאין הוא.
30. ויען האיש ויאמר אליהם זאת היא הפלא ופלא כי^-לא ידעתם מאין הוא והוא פקח את^-עיני.
31. והנה ידענו כי את^-החטאים לא^-ישמע יָהוּה אוּל כי אם^-את^-ירא יָהוּה אוּל ועשה רצונו אתו ישמע.
32. מעולם לא נשמע כי^-פקח איש עיני עור מרחם.
33. לולא היה זה מאת יָהוּה אוּל לא היה יכל לעשות מאומה.
34. ויענו ויאמרו אליו הן בחטאים נולדת כלך ואתה תלמדנו? ויהדפהו החוצה.
35. וישמע יָהוּשֻׁעַ כי הדפהו החוצה ויפגשהו ויאמר אליו התאמין בבן^-האדם?
36. ויען ויאמר מי הוא^-זה מולכיאול למען אאמין בו?
37. ויאמר אליו יָהוּשֻׁעַ הן^-ראית אתו והמדבר אליך הנה זה הוא.
38. ויאמר אני מאמין מולכיאול וישתחו לו.
39. ויאמר יָהוּשֻׁעַ אני לדין באתי לעולם הזה למען יראו העורים והראים יכו בעורון.
40. ואשר היו עמו מן^-הפרושים שמעו דבריו ויאמרו אליו הגם אנחנו עורים?
41. ויאמר אליהם אם^-עורים הייתם לא^-היה בכם חטא ועתה כי אמרתם פקחים אנחנו חטאתכם תעמד.

יָהוּה^-חָנַם - פרק י
1. אַמנָה אַמנָה אני אמר לכם איש אשר לא^-יבוא דרך השער אל^-מכלא הצאן כי אם^-יעלה בדרך אחר גנב ופריץ הוא.
2. ואשר יבוא דרך השער הוא רעה הצאן.
3. לו יפתח שמר הסף והצאן את^-קלו תשמענה והוא לצאנו בְהוֹל^-שֻׁאַם יקרא ויוציאם.
4. ואחרי הוציאו את^-צאנו הוא יעבר לפניהן והצאן הלכות אחריו כי ידען את^-קולו.
5. ואחרי זר לא תלכנה כי אם^-ינוסו מפניו כי את^-קול הזרים לא ידעו.
6. המשל הזה דבר יָהוּשֻׁעַ באזניהם והמה לא ידעו מה^-זאת אשר אמר אליהם.
7. ויוסף יָהוּשֻׁעַ וידבר אלהים אַמנָה אַמנָה אמר לכם אני הוא דלת הצאן.
8. כל אשר באו לפני גנבים המה ופריצים והצאן לא^-שמעו לקולם.
9. אנכי הדלת איש כי^-יבוא בי יושע ובצאתו ובבואו ימצא מרעה.
10. הגנב לא יבוא כי אם^-לגנוב ולהרוג ולאבד ואני באתי לבעבור הביא להם חיים ומלא ספקם.
11. אנכי הוא הרעה הטוב הרעה הטוב יתן את^-נפשו בעד צאנו.
12. והשכיר אשר לא רעה הוא והצאן לא^-לו הנה בראותו כי^-בא הזאב יעזב את^-הצאן ונס והזאת יחטף ויפיץ את^-הצאן.
13. השכיר ינוס כי שכיר הוא ולא ידאג לצאן.
14. אני הרעה הטוב וידעתי את אשר^-לי ונודעתי לאשר לי.
15. כאשר יָהוּה אֲבִי ידעני ואני ידעתי אֶת^-יָהוּה אֲבִי ואת^-נפשי אתן בעד הצאן.
16. וצאן אחרות יש^-לי אשר אינן מן^-המכלה הזאת ועלי לנהל גם^-אתן ותשמענה קולי והיה עדר אחד ורעה אחד.
17. על^-כן אהב אתי אבי כי את^-נפשי אתן למען אשוב ואקחה.
18. ואיש לא יקחנה מאתי כי אם^-אני מעצמי אתננה יש^-בידי לתת אתה ובידי לשוב לקחתה את^-המצוה הזאת לקחתי מעם יָהוּה אֲבִי.
19. ותהי מחלקת גם^-בפעם הזאת בין היהודים על^-הדברים האלה.
20. ויאמרו רבים מהם שד בו ומשגע הוא למה תשמעו אליו?
21. ואחרים אמרו לא כאלה ידבר איש אחוז^-שד היוכל שד לפקח עיני עורים?
22. ויהי חג חנכת הבית ביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם וסתיו היה.
23. ויתהלך יָהוּשֻׁעַ במקדש באולם של^-שׁוּעַ-אוֹלמוֹה.
24. ויסבו אתו היהודים ויאמרו אליו עד^-אנה תתלה את^-נפשנו? אִם^-הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי אתה הגידה לנו ברור.
25. ויען אתם יָהוּשֻׁעַ הן אמרתי אליכם ולא האמנתם בי המעשים אשר^-אני עשה בְהוֹל^-שֻׁאַם אבי הם יעידו עלי.
26. אבל אתם לא תאמינו יען לא מצאני אתם כאשר אמרתי לכם.
27. צאני תשמענה את^-קולי ואני ידעתין ואחרי תלכנה.
28. ואני אתן להן חיי עולמים ולא תאבדנה לנצח ואיש לא^-יחטף אתהן מידי.
29. יָהוּה אֲבִי אשר נתנן לי גדול הוא על^-כל ואיש לא^-יחטף אתהן מיד יָהוּה אֲבִי.
30. אני ואבי אחד אנחנו.
31. אז ירימו היהודים כפעם^-בפעם אבנים לסקלו.
32. ויען אתם יָהוּשֻׁעַ מעשים טובים רבים הראיתי אתכם מאת יָהוּה אֲבִי על^-אי^-זה מן^-המעשים ההם תסקלני?
33. ויענו היהודים אתו לאמר על^-מעשה טוב לא נסקל אתך כי אם^-על^-גדפך אֶת^-יָהוּה אוּל ועל^-כי אדם אתה ותעש את^-עצמך לֵיָהוּה אוּל.
34. ויען אתם יָהוּשֻׁעַ הלא כתוב בתורתכם אני אמרתי אולהים אתם?
35. הן קרא שם אולהים לאלה אשר היה דבר יָהוּה אוּל אליהם והכתוב לא^-יופר.
36. ואיך תאמרו על^-אשר קדשו יָהוּה אֲבִי ושלחו לעולם מגדף אתה יען אמרתי בֶּן^-יָהוּה אוּל אני?
37. אם^-לא אעשה את^-מעשי יָהוּה אֲבִי אל^-תאמינו לי.
38. ואם^-עשיתי ולא^-תאמינו לי האמינו^-נא למעשי למען תדעו ותאמינו כי^-בי יָהוּה אֲבִי ואני בו.
39. אז ישובו ויבקשו לתפשו וימלט מידם.
40. וילך וישב אל^-עבר היַּרְדַיַן אל^-המקום אשר הטביל^-שם יָהוּה^-חָנַם בתחלה וישב שם.
41. ויבאו אליו רבים ויאמרו הנה יָהוּה^-חָנַם לא^-עשה אות אבל כל^-אשר דבר יָהוּה^-חָנַם על^-האיש הזה אמת היה.
42. ויאמינו בו רבים במקום ההוא.

יָהוּה^-חָנַם - פרק יא
1. ויהי איש חולה אֻלוֹזוֹר שמו מבית^-היני כפר מָרוֹעֶם ומרתא אחותה.
2. היא מָרוֹעֶם אשר משחה את^-מולכיאול יָהוּשֻׁעַ בשמן המר ותנגב את^-רגליו בשערותיה ועתה אֻלוֹזוֹר אחיה חלה.
3. ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר מולכיאול הנה זה אשר אהבת חלה הוא.
4. וישמע יָהוּשֻׁעַ ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם^-לכבוד יָהוּה אוּל למען יכבד^-בה בֶּן^-יָהוּה אוּל.
5. וְיָהוּשֻׁעַ אהב את מרתא ואת^-אחותה ואת^-אֻלוֹזוֹר.
6. ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר^-הוא שם.
7. מאחרי^-כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה.
8. ויאמרו אליו תלמידיו מולכיאול עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה?
9. ויען יָהוּשֻׁעַ הלא שתים^-עשרה שעות ליום? איש כי^-ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה
10. אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו.
11. כזאת דבר ואחרי^-כן אמר אליהם אֻלוֹזוֹר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו.
12. ויאמרו תלמידיו מולכיאול אם^-ישן הוא יושע.
13. וְיָהוּשֻׁעַ דבר על^-מותו והמה חשבו כי על^-מנוחת השנה דבר.
14. אז גלה יָהוּשֻׁעַ את^-אזנם ויאמר אליהם אֻלוֹזוֹר מת.
15. ושמח אני בגללכם כי לא^-הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו.
16. ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל^-התלמידים חבריו נלכה גם^-אנחנו למען נמות עמו.
17. ויבא יָהוּשֻׁעַ וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר.
18. ובית^-היני היה קרוב ליָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם כדרך חמש עשרה ריס.
19. ורבים מן^-היהודים באו בית^-מרתא ומָרוֹעֶם לנחם אתהן על^-אחיהן.
20. ויהי כשמע מרתא כי יָהוּשֻׁעַ בא ותצא לקרתו ומָרוֹעֶם יושבת בבית.
21. ותאמר מרתא אֶל^-יָהוּשֻׁעַ מולכיאול אלו היית פה כי^-אז לא^-מת אחי.
22. וגם^-עתה ידעתי כי על^-אשר תשאל מאת יָהוּה אוּל יתן לך יָהוּה אוּל.
23. ויאמר אליה יָהוּשֻׁעַ קום יקום אחיך.
24. ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון.
25. ויאמר אליה יָהוּשֻׁעַ אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי^-ימות.
26. וכל^-החי אשר יאמין^-בי לא^-ימות לעולם התאמיני זאת?
27. ותאמר אליו כן מולכיאול האמנתי כי^-אתה הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי בֶּן^-יָהוּה אוּל הבא לעולם.
28. ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך.
29. היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו.
30. וְיָהוּשֻׁעַ טרם יבא אל^-הכפר כי^-עודנו עמד במקום אשר פגשתו^-שם מרתא.
31. והיהודים אשר^-באו אל^-ביתה לנחמה כראותם את^-מָרוֹעֶם כי^-קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי^-הלכה לה אל^-הקבר לבכות שמה.
32. ותבא מָרוֹעֶם אל^-המקום אשר יָהוּשֻׁעַ עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו מולכיאול אלו היית פה כי^-אז לא^-מת אחי.
33. ויהי כראות יָהוּשֻׁעַ אתה בכיה וגם^-היהודים אשר^-באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד.
34. ויאמר איפה שמתם אתו? ויאמרו אליו מולכיאול בא וראה.
35. ויבך יָהוּשֻׁעַ.
36. ויאמרו היהודים הנה מה^-גדלה אהבתו אתו!
37. ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם^-זה לא ימות?
38. ויוסף עוד יָהוּשֻׁעַ להזעם ברוחו ויבא אל^-הקבר והוא מערה ואבן על^-מבואה.
39. ויאמר יָהוּשֻׁעַ שאו את^-האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת מולכיאול הנה כבר באש כי^-ארבעה ימים לו.
40. ויאמר אליה יָהוּשֻׁעַ הלא אמרתי לך כי אם^-תאמיני תחזי את^-כבוד יָהוּה אוּל?
41. וישאו את^-האבן אשר המת הושם שם וְיָהוּשֻׁעַ נשא את^-עיניו למרום ויאמר אודך יָהוּה אֲבִי כי עניתני.
42. ואני ידעתי כי בכל^-עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני.
43. ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול אֻלוֹזוֹר קום צא!
44. ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם יָהוּשֻׁעַ התירו אתו וילך לדרכו.
45. ורבים מן^-היהודים אשר באו אל^-מָרוֹעֶם בראותם את^-אשר עשה יָהוּשֻׁעַ האמינו בו.
46. ומקצתם הלכו אל^-הפרושים ויגידו להם את^-אשר עשה יָהוּשֻׁעַ.
47. אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את^-הסנהדרין ויאמרו מה^-נעשה? כי האיש הלזה עשה אתות הרבה.
48. אם^-נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את^-אדמתנו וגם את^-עמנו.
49. ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא^-תדעו מאומה.
50. אף לא^-תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו.
51. וזאת לא^-דבר מלבו כי אם^-בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כִּי^-יָהוּשֻׁעַ ימות בעד העם.
52. ולא^-בעד העם לבד כי אם^-לקבץ גם^-את^-בני יָהוּה אוּל המפזרים והיו לאחדים.
53. ויועצו יחדו להמיתו מהיום החוא והלאה.
54. על^-כן לא^-התהלך יָהוּשֻׁעַ עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם^-סר משם לארץ הקרובה אל^-המדבר אל^-עיר אֶפְרוֹיִם ויגר^-שם עם^-תלמידיו.
55. ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם^-רב עלו מן^-הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו.
56. ויבקשו אֶת^-יָהוּשֻׁעַ ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה^-תחשבו הכי לא^-יבוא אל^-החג?
57. והכהנים הגדולים והפרושים גזרה אשר אם^-ידע איש את^-מקומו יודיענו למען יתפשהו.

יָהוּה^-חָנַם - פרק יב
1. וששת ימים לפני חג^-הפסח בא יָהוּשֻׁעַ לבית היני מקום אֻלוֹזוֹר אשר העיר אתו מעם המתים.
2. ויעשו^-לו שם משתה בערב ומרתא משרתת ואֻלוֹזוֹר היה אחד מן^-המסבים אתו.
3. ותקח מָרוֹעֶם מרקחת נרד זך ויקר מאד לטרא אחת משקלה ותמשח^-בה את^-רגלי יָהוּשֻׁעַ ותנגב את^-רגליו בשערותיה והבית ימלא ריח המרקחת.
4. ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן^-שַׁמִיאוּל איש קריות העתיד למסרו.
5. מדוע לא^-נמכרה המרקחת בשלש מאות דינר ונתן לעניים?
6. והוא לא^-דבר את^-זאת מחמלתו על^-העניים כי אם^-גנב היה וכיס הכסף אתו וישא כל^-אשר ישימו בו.
7. ויאמר יָהוּשֻׁעַ הניחה^-לה ליום קבורתי צפנה זאת.
8. כי העניים תמיד המה עמכם ואני אינני תמיד עמכם.
9. וישמעו עם^-רב ביהודה כי^-שם הוא ויבאו לא^-בעבור יָהוּשֻׁעַ לבדו כי אם^-לראות גם את^-אֻלוֹזוֹר אשר העירו מעם המתים.
10. וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את^-אֻלוֹזוֹר.
11. כי בגללו באו שמה רבים מן^-היהודים ויאמינו בְּיָהוּשֻׁעַ.
12. ויהי ממחרת כשמוע המון רב אשר באו לחג החג כי^-יבא יָהוּשֻׁעַ יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם.
13. ויקחו בידם כפות תמרים ויצאו לקראתו ויריעו לאמר הושע^-נא ברוך הבא בְהוֹל^-שֻׁאַם יָהוּה אוּל מלך יָשׁוֹראֻל.
14. וימצא יָהוּשֻׁעַ עור אחד וירכב עליו כאשר כתוב.
15. אל^-תיראי בת^-ציון הנה מלכך יבוא לך רכב על^-עיר בן^-אתנות.
16. וכל^-זאת לא^-הבינו תלמידיו בראשונה אך אחרי אשר נתפאר יָהוּשֻׁעַ זכרו כי^-כן כתוב עליו וכי^-זאת עשו לו.
17. ויעידו העם אשר היו אצלו בקראו אל^-אול^-עוזר לצאת מן^-הקבר ויער אתו מעם המתים.
18. על^-זאת גם^-המון העם יצא לקראתו על^-שמעם כי עשה האות הזה.
19. והפרושים דברו איש את^-אחיו לאמר הראיתם כי הועיל לא תועילו מאומה? הנה כל^-העולם נמשך אחריו.
20. ובתוך העלים להשתחות בחג היו אנשים יונים.
21. ויקרבו אל^-פילפוס איש בית^-צידה אשר בארץ הגליל וישאלו ממנו לאמר מאור לראות אֶת^-יָהוּשֻׁעַ חפצנו.
22. ויבא פילפוס ויגד זאת אל^-אנדרי ואנדרי ופילפוס הגידו אֶל^-יָהוּשֻׁעַ.
23. ויען אותם יָהוּשֻׁעַ ויאמר באה השעה שיפאר בן^-האדם.
24. אַמנָה אַמנָה אני אמר לכם אם לא^-יפל גרגר החטה אל^-תוך האדמה ומת ישאר לבדו וכאשר מת יעשה פרי הרבה.
25. האהב את^-נפשו יאבדנה והשנא את^-נפשו בעולם הזה ינצרה לחיי נצח.
26. החפץ לשרתני ילך אחרי ובאשר אהיה שם יהיה גם^-משרתי ואיש אשר ישרתני אתו יכבד אבי.
27. עתה נבהלה נפשי ומה אמר? הושיעני יָהוּה אֲבִי מן^-השעה הזאת אך על^-כן באתי אל^-השעה הזאת.
28. יָהוּה אֲבִי פאר את^-שמך ותצא בת^-קול מן^-השמים גם^-פארתי וגם^-אוסיף לפאר.
29. והעם העמדים שמה כשמעם אמרו רעם נשמע ואחרים אמרו מלאך דבר אתו.
30. ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר לא למעני היה הקול הזה כי אם^-למענכם.
31. עתה משפט בא על^-העולם הזה עתה ישלך שר העולם הזה חוצה.
32. ואני בהנשאי מעל^-הארץ אמשך כלם אלי.
33. וזאת דבר לרמוז אי^-זה מות הוא עתיד למות.
34. ויענו אתו העם ויאמרו הנה שמענו בתורה כי הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי יכון לעולם ואיך אמרת כי בן^-האדם צריך להנשא? ומי בן^-האדם הלזה?
35. ויאמר אליהם יָהוּשֻׁעַ אך^-למצער יהיה האור עמעם התהלכו בעוד לכם האור פן^-ישופכם חשך וההלך בחשך לא ידע אנה הוא הלך.
36. בעוד לכם האור האמינו באור למען תהיו בני האור את^-הדברים האלה דבר יָהוּשֻׁעַ וילך לו ויסתר מפניהם.
37. רבים האתות אשר עשה לעיניהם ובכל^-זאת לא האמינו בו.
38. למלאת דבר יָשֻׁעַ^-יָהוּה הנביא אשר אמר יָהוּה אוּל מי האמין לשמעתנו? וזרוע יָהוּה אוּל על^-מי נגלתה?
39. על^-כן לא יכלו להאמין כי עוד אמר יָשֻׁעַ^-יָהוּה.
40. השע עיניהם והשמין לבבם פן^-יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם.
41. כזאת דבר ישעיהו בראותו את^-תפארתו וינבא עליו.
42. אולם רבים אף מן^-השרים האמינו^-בו אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר^-לא ינדו.
43. כי אהבו כבוד אנשים יותר מכבוד יָהוּה אוּל.
44. ויקרא יָהוּשֻׁעַ ויאמר המאמין בי לא^-בי הוא מאמין כי אם^-בשלח אתי.
45. והראה אתי את^-אשר שלחני הוא ראה.
46. אני באתי לאור אל^-העולם למען כל^-אשר יאמין בי לא ישב בחשך.
47. והשמע את^-דברי ולא ישמרם אני לא אשפט אתו כי לא^-באתי לשפט את^-העולם כי אם^-להושיע את^-העולם.
48. ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר^-ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון.
49. כי אני לא מלבי דברתי כי אם^-אבי השלח אתי הוא צוני את^-אשר אמר ואת^-אשר אדבר.
50. ואני ידעתי כי מצותו חיי עולם לכן כל^-אשר אדבר כאשר אמר אלי אבי כן אני מדבר.

יָהוּה^-חָנַם - פרק יג
1. ולפני חג הפסח כשידע יָהוּשֻׁעַ כי באה שעתו לעבר מן^-העולם הזה אל^-אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן כהבם עד^-הקץ.
2. ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן^-שַׁמִיאוּל איש קריות למסרו.
3. וידע יָהוּשֻׁעַ כי נתן אביו את^-הכל בידו וכי מֵיָהוּה אוּל בא וְאֶל^-יָהוּה אוּל ישוב.
4. ויקם מעל השלחן ויפשט את^-בגדיו ויקח מטפחת ויחגרה.
5. ואחר יצק מים בכיור ויחל לרחץ את^-רגלי תלמידיו ולנגב במטפחת אשר^-הוא חגור בה.
6. ויקרב אל^-שַׁמִיאוּל כפוס והוא אשר אליו מולכיאול האתה תרחץ את^-רגלי?
7. ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר אליו את אשר אני עשה אינך ידע כעת ואחרי^-כן תדע.
8. ויאמר אליו כפוס לעולם לא^-תרחץ את^-רגלי ויען אתו יָהוּשֻׁעַ אם^-לא ארחץ אתך אין לך חלק עמי.
9. ויאמר אליו שַׁמִיאוּל כפוס מולכיאול לא לבד את^-רגלי כי אם^-גם את^-ידי ואת^-ראשי.
10. ויאמר אליו יָהוּשֻׁעַ המרחץ אין^-לו לרחץ עוד כי אם^-את^-הרגלים כי כלו טהור הוא ואתם טהורים אך לא כלכם.
11. כי ידע מי ימסרהו על^-כן אמר לא כלכם טהורים.
12. ויהי אחרי אשר^-רחץ את^-רגליהם וילבש את^-בגדיו וישב להסב ויאמר אליהם הידעתם מה הדבר אשר עשיתי לכם?
13. אתם קראים^-לי מאור ומולכיאול והיטבתם אשר דברתם כי^-אני הוא.
14. לכן אם^-אני המורה והמולכיאול רחצתי את^-רגליכם גם^-אתם חיבים לרחץ איש את^-רגלי אחיו.
15. כי מופת נתתי לכם למען תעשו גם^-אתם כאשר עשיתי לכם.
16. אַמנָה אַמנָה אני אמר לכם כי העבד איננו גדול מאדניו והשלוח איננו גדול מבעלו והשלוח איננו גדול משלחו.
17. אם^-ידעתם זאת אשריכם אם^-כן תעשו.
18. לא על^-כלכם דברתי יודע אני את^-אשר בחרתי בהם אך למען ימלא הכתוב אוכל לחמי הגדיל עלי עקב.
19. מעתה אני אמר לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו כי אני הוא.
20. אַמנָה אַמנָה אני אמר לכם כי כל^-המקבל את אשר אשלחהו אתי הוא מקבל והמקבל אתי הוא מקבל את^-שלחי.
21. ויהי ככלות יָהוּשֻׁעַ לדבר הדברים האלה ויבהל ברוחו ויעד ויאמר אַמנָה אַמנָה אני אמר לכם כי אחד מכם ימסרני.
22. ויתראו תלמידיו ויתמהו איש אל^-רעהו לדעת על^-מי דבר.
23. ואחד מתלמידיו מסב על^-חיק יָהוּשֻׁעַ אשר יָהוּשֻׁעַ אהבו.
24. וירמז^-לו שַׁמִיאוּל כפוס לדרש מי^-הוא זה אשר דבר עליו.
25. ויפל על^-לב יָהוּשֻׁעַ ויאמר אליו מולכיאול מי הוא?
26. ויען יָהוּשֻׁעַ הנה זה הוא אשר^-אטבל פתי לתתו לו ויטבל את^-פתו ויתן אל^-יהודה בן^-שַׁמִיאוּל איש קריות.
27. ואחרי בלעו בא השטן אל^-קרבו ויאמר אליו יָהוּשֻׁעַ את אשר^-תעשה עשה מהרה.
28. ומן^-המסבים לא^-ידע איש על^-מה דבר אליו כזאת.
29. כי יש אשר חשבו כי^-אשר אליו יָהוּשֻׁעַ קנה^-לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה.
30. והוא בקחתו את^-פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה.
31. הוא יצא וְיָהוּשֻׁעַ אמר עתה נתפאר בן^-האדם וְ^-יָהוּה אוּל נתפאר בו.
32. אם יָהוּה אוּל נתפאר בו גַּם^-יָהוּה אוּל הוא יפארהו בעצמו ובמהרה יפארהו.
33. בני עוד^-מעט מזער אהיה עמכם אתם תבקשוני וכאשר אמרתי אל^-היהודים כי אל^-אשר אני הולך לא תוכלו לבוא שמה כן אליכם אמר אני עתה.
34. מצוה חדשה אני נתן לכם כי תאהבו איש את^-אחיו כאשר אהבתי אתכם כן גם^-אתם איש את^-אחיו תאהבון.
35. בזאת ידעו כלם כי תלמידי אתם בהיות אהבה ביניכם.
36. ויאמר אליו כפוס מולכיאול אנה תלך? ויען אתו יָהוּשֻׁעַ אל^-אשר אני הולך שמה לא^-תוכל עתה ללכת אחרי אך אחרי^-כן תלך אחרי.
37. ויאמר אליו כפוס מדוע לא^-אוכל עתה ללכת אחריך? הן^-נפשי בעד^-נפשך אתן.
38. ויען אתו יָהוּשֻׁעַ הכי^-תתן נפשך בעד נפשי? אַמנָה אַמנָה אני אמר לך בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים.

יָהוּה^-חָנַם - פרק יד
1. אל^-יבהל לבבכם האמינו בֵיָהוּה אוּל ובי האמינו.
2. בבית יָהוּה אֲבִי מעונות רבות ואם^-לא כן הוא כי עתה הגדתי לכם הנני הלך להכין מקום לכם.
3. והיה כי^-הלכתי והכינותי לכם מקום שוב אשוב ולקחתי אתכם אלי למען באשר אהיה שם תהיו גם^-אתם.
4. ואל^-אשר אני הולך שמה ידעתם ואת^-הדרך ידעתם.
5. ויאמר אליו תומא מולכיאול לא ידענו אנה אתה הלך ואיככה נדע את^-הדרך?
6. ויאמר אליו יָהוּשֻׁעַ אנכי הנני הדרך והאמת והחיים לא^-יבא איש אֶליָהוּה אֲבִי כי^-אם^-על^-ידי.
7. לו^-ידעתם אתי גם אֶת^-יָהוּה אֲבִי ידעתם ומעתה ידעתם אתו וראיתם אתו.
8. ויאמר אליו פילפוס מולכיאול הראנו נא אֶת^-יָהוּה אָבִי ודי לנו.
9. ויאמר אליו יָהוּשֻׁעַ זה כמה ימים אנכי אתכם ואתה פילפוס הטרם תדעני? הראה אתי ראה אֶת^-יָהוּה אֲבִי ולמה^-זה תאמר הראני אֶת^-יָהוּה אָבִי?
10. האיך מאמין כי אנכי בְיָהוּה אָבִי וְיָהוּה אָבִי בי הוא? הדברים אשר אדבר אליכם לא^-מנפשי אנכי דבר כי יָהוּה אֲבִי השכן בקרבי הוא עשה את^-המעשים.
11. האמינו לי כי^-אנכי בְיָהוּה אָבִי וְיָהוּה אָבִי בי הוא ואם^-לא אך^-בגלל המעשים האמינו לי.
12. אַמנָה אַמנָה אני אמר לכם המאמין בי יעשה גם^-הוא את^-המעשים אשר אנכי עשה וגדלות מאלה יעשה כי אני הולך אֶל^-יָהוּה אָבִי.
13. וכל^-אשר תשאלו בשמי אעשנו למען יכבד יָהוּה אֲבִי בבנו.
14. כי^-תשאלו דבר בשמי אני אעשנו.
15. אם^-אהבתם אתי את^-מצותי תשמרו.
16. ואני אשאלה מֵיָהוּה אָבִי והוא יתן לכם פרקליט אחר אשר^-ישכן אתכם לנצח.
17. את^-הרוּחַ האמת אשר לא^-יכל העולם להשיגו באשר לא יראהו ולא ידעתו ואתם ידעתם אתו כי^-אתכם שכן הוא אף^-יהיה בתוככם.
18. לא אעזבכם יתומים אבואה אליכם.
19. עוד מעט והעולם לא יוסיף לראות אתי ואתם תראוני כי חי אני וגם^-אתם חיה תחיו.
20. והיה ביום ההוא ידוע תדעו כי^-אני בְיָהוּה אָבִי ואתם בי ואני בכם.
21. מי אשר מצותי אתו וינצרן זה הוא אשר יאהבני ואהבי אהוב הוא לְיָהוּה אָבִי ואני אהבהו ואליו אתודע.
22. ויאמר אליו יהודה לא יהודה לא יהודה איש קריות מולכיאול מה^-הוא זה כי תחפץ להתודע אלינו ולא לעולם?
23. ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר אליו איש כי יאהבני ישמר את^-דברי יָהוּה אֲבִי יאהב אתו ונבואה אליו ונשים אצלו מעונתנו.
24. ואשר לא יאהבני הוא לא ישמר את^-דברי והדבר אשר שמעתם לא^-שלי הוא כי אִם^-שֶׁל^-יָהוּה אָבִי אשר שלחני.
25. את^-אלה דברתי אליכם בעוד היותי עמכם.
26. והַמֶנָחֵם תוח רוּחַ הוֹל^-הוֹדשׁוּעַ אשר^-ישלחנו יָהוּה אֲבִי בשמי הוא ילמדכם את^-כל ויזכירכם את^-כל אשר^-הגדתי לכם.
27. שֻׁעַ-אוֹלֵם אניח לכם את^-שלומי אתן לכם לא כאשר יתן העולם אנכי נתן לכם אל^-יבהל לבבכם ואל^-יחת.
28. הלא שמעתם כי אמרתי אליכם אלך^-לי ואשובה אליכם אם^-אהב תאהבוני כי^-עתה תשמחו באמרי לכם כי^-הלך אני אֶליָהוּה אֲבִי כי יָהוּה אֲבִי גדול ממני.
29. ועמה הנה הגדתי זאת לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו.
30. לא^-ארבה עוד אמרים עמכם כי יבוא שר העולם הזה ובי אין^-לו מאומה.
31. אך למען ידע העולם כי אֶת^-יָהוּה אֲבִי אני אהב וכאשר צוני יָהוּה אֲבִי כן אני עשה קומו ונלכה מזה.

יָהוּה^-חָנַם - פרק טו
1. אנכי הגפן האמתית יָהוּה אֲבִי הוא הכרם.
2. כל^-שריג בי אשר איננו עשה^-פרי יסירני ואשר יעשה פרי יטהרנו להרבות את^-פריו.
3. אתם כעת מטהרים בעבור דברי אשר דברתי אליכם.
4. עמדו^-בי ואני בכם כאשר השריג בל^-יעשה פרי מאליו אם^-לא יעמד בגפן כן גם^-אתם אם^-לא תעמדו בי.
5. אנכי הוא הגפן ואתם השרגים העמד בי ואני בו הוא יעשה^-פרי לרב כי בלעדי לא תוכלון עשות מאומה.
6. איש אשר לא יעמד בי השלך כשריג החוצה וייבש וילקטום וישליכום אל^-תוך האש והיה לבער.
7. והיה אם^-תעמדו בי ודברי יהיו בכם ככל^-חפצכם תשאלו ויעשה לכם.
8. בזאת נכבד יָהוּה אֲבִי בעשותכם פרי לרב והייתם לי לתלמידים.
9. כאשר אהבני יָהוּה אֲבִי אהבתי אתכם גם^-אני ואתם עמדו באהבתי.
10. אם^-תשמרו את^-מצותי תעמדו באהבתי כאשר שמרתי גם^-אני את^-מצות יָהוּה אֲבִי ועמדתי באהבתו.
11. את^-אלה דברתי אליכם בעבור תהיה שמחתי בכם ותמלא שמחתכם.
12. הנה^-זאת מצותי כי תאהבון איש את^-אחיו כאשר אהבתיכם.
13. אין לאיש אהבה יתרה מתתו את^-נפשו בעד ידידיו.
14. ואתם ידידי אתם אם^-תעשו את אשר^-אני מצוה אתכם.
15. לא^-אקרא לכם עוד עבדים כי העבד איננו ידע את^-אשר יעשה בעליו כי אם^-אמרתי ידידי אתם כי כל^-אשר שמעתי מאת יָהוּה אֲבִי הודעתי אתכם.
16. לא אתם בחרתם בי כי אם^-אנכי בחרתי בכם והפקדתי אתכם ללכת ולעשות פרי ופריכם יקום והיה כל אשר תשאלחו מֵיָהוּה אֲבִי בשמי יתן לכם.
17. את^-אלה אני מצוה אתכם למען תאהבון איש את^-אחיו.
18. אם^-העולם שנא אתכם דעו כי אתי שנא ראשונה.
19. אלו מן^-העולם הייתם כי^-אז אהב העולם את אשר^-לו ויען כי^-אינכם מן^-העולם כי אם^-בחרתי אתכם מתוך העולם לכן העולם ישנא אתכם.
20. זכרו את^-דברי אשר דברתי אליכם העבד איננו גדול מבעליו אם^-רדפו אתי גם^-אתכם ירדפו אם^-שמרו את^-דברי גם את^-דברכם ישמרו.
21. אבל כל^-זאת יעשו לכם בעבור שמי כי לא^-ידעו את^-שלחי.
22. לולא באתי ודברתי אליהם לא^-היה בהם חטא ועתה לא יוכלון להתנצל על^-חטאתם.
23. השנא אתי ישנא גַּם^-אֶת^-יָהוּה אֲבִי.
24. לולא עשיתי בתוכם את^-המעשים אשר^-איש זולתי לא עשה לא^-היה בהם חטא ועתה ראו וישנאו גם^-אתי גַּם^-אֶת^-יָהוּה אֲבִי.
25. אך למלאת דבר^-הכתוב בתורתם שנאת חנם שנאוני.
26. ובבוא הַמֶנָחֵם אשר אשלחנו לכם מאת יָהוּה אֲבִי הרוּחַ האמת היוצא מאת יָהוּה אֲבִי הוא יעיד עלי.
27. וגם^-אתם תעידו כי מראש הייתם עמדי.

יָהוּה^-חָנַם - פרק טז
1. את^-אלה דברתי אליכם למען לא תכשלו.
2. הנה ינדו אתכם ואף באה השעה אשר כל^-הרג אתכם ידמה להקרים עבודה לֵיָהוּה אוּל.
3. וכזאת יעשו לכם יען גם^-את^-בי וגם^-אתי לא ידעו.
4. אבל הגדתי לכם את^-אלה למען אשר^-בבא השעה תזכרום כי אנכי אמרתי אליכם וכאלה לא^-אמרתי אליכם מראש כי הייתי עמכם.
5. ועתה הלך אנכי אל^-שלחי ולא ישאלני איש מכם אנה תלך?
6. אך על^-דברי את^-אלה אליכם מלא לבבכם עצבת.
7. אולם האמת אגיד לכם כי לכתי אך^-טוב לכם כי אם^-לא אלך לא^-יבא אליכם הַמֶנָחֵם ואם^-אלך אשלחהו אליכם.
8. והיה בבאו יוכיח את^-העולם על^-דבר החטא והצדק והמשפט.
9. על^-החטא כי לא^-האמינו בי.
10. ועל^-הצדק כי אלך אֶל^-יָהוּה אָבִי ולא תוסיפו לראות אתי.
11. ועל^-המשפט כי נדון שר העולם הזה.
12. עוד רבות לי להגיד לכם אך לא^-תוכלון שאת עתה.
13. הרוּחַ האמת בבאו הוא ידריך אתכם אל^-כל^-האמת כי לא ידבר מעצמו כי אם^-אשר ישמע ידבר והאתיות יגיד לכם.
14. הוא יפארני כי משלי יקח ויגיד לכם.
15. כל אשר לְיָהוּה אֲבִי לי הוא על^-כן אמרתי כי משלי יקח ויגיד לכם.
16. הן^-מעט ולא תראוני ועוד^-מעט ותחזוני כי^-אני הלך אֶליָהוּה אֲבִי.
17. ומקצת תלמידיו נדברו איש אל^-אחיו לאמר מה^-זה אמר אלינו הן^-מעט ולא תראוני ועוד^-מעט ותחזוני ואמרו אני הלך אֶל^-יָהוּה אָבִי?
18. ויאמרו מה^-זה אשר אמר מעט? לא ידענו מה^-דבר.
19. וידע יָהוּשֻׁעַ כי עם^-לבבם לשאל אתי ויאמר אליהם העל^-זאת אתם דרשים ביניכם כי אמרתי הן^-מעט ולא תראוני ועוד^-מעט ותחזוני?
20. אַמנָה אַמנָה אני אמר לכם כי אתם תבכו ותילילו והעולם ישמח הן^-אתם תעצבו אכן עצבכם יהפך לששון.
21. האשה בלדתה עצב לה כי באה עתה ואחרי ילדה את^-הילד לא^-תזכר עוד את^-עצבונה משמחתה כי^-אדם נולד לעולם.
22. וגם^-אתם כעת תתעצבו אך אשוב אראה אתכם ושש לבכם ואין^-לקח שמחתכם מכם.
23. וביום ההוא לא תשאלוני דבר אַמנָה אַמנָה אני אמר לכם כי כל^-אשר תשאלו מאת יָהוּה אֲבִי בשמי יתננו לכם.
24. עד^-עמה לא^-שאלתם דבר בשמי שאלו ותקחו למען תמלא שמחתכם.
25. את^-אלה דברתי אליכם במשלים אכן שעה באה ולא אדבר עוד אליכם במשלים כי אם^-ברור אמלל לכם עַל^-יָהוּה אֲבִי.
26. ביום ההוא תשאלו בשמי ואינני אמר לכם כי אני אעתיר לַיָהוּה אֲבִי בעדכם.
27. כִּי^-יָהוּה אֲבִי גם^-הוא אהב אתכם עקב אשר אהבתוני והאמנתם כי^-מאת יָהוּה אוּל יצאתי.
28. מאת יָהוּה אֲבִי יצאתי ואבא לעולם אשובה אעזב את^-העולם ואלך אֶליָהוּה אֲבִי.
29. ויאמרו אליו תלמידיו הנה כעת ברור תמלל ולא תמשל משל.
30. עמה ידענו כי^-כל ידעת ולא תצטרך כי ישאלך איש בזאת נאמין כי מאת יָהוּה אוּל יצאת.
31. ויען אתם יָהוּשֻׁעַ עתה תאמינו?
32. הנה שעה באה ועתה זה הגיעה ונפצותם איש איש לביתו ואתי תעזבו לבדי ואינני לבדי כי יָהוּה אֲבִי עמדי.
33. את^-אלה דברתי אליכם למען בי יהיה^-לכם שֻׁעַ-אוֹלֵם בעולם יהיה לכם עני אך^-יאמץ לבבכם אני נצחתי את^-העולם.

יָהוּה^-חָנַם - פרק יז
1. את^-אלה דבר יָהוּשֻׁעַ וישא עיניו השמימה ויאמר יָהוּה אֲבִי הנה^-באה השעה פאר את^-בנך למען גם^-בנך יפארך.
2. כאשר נתת לו השלטן אל^-כל^-בשר למען יתן חיי עולמים לכל אשר^-נתת לו.
3. ואלה הם חיי העולמים לדעת אתך אשר אתה לבדך אל אמת וְאֶת^-יָהוּשֻׁעַ הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי אשר שלחת.
4. אני פארתיך בארץ כליתי פעלך אשר צויתני לעשות.
5. ועתה פארני אתה יָהוּה אֲבִי עמך בכבוד אשר היה^-לי עמך טרם היות העולם.
6. את^-שמך הודעתי לבני האדם אשר נתתם לי מתוך העולם לך היו ולי נתת אתם ואת^-דברך נצרו.
7. ועתה ידעו כי^-כל אשר נתת לי מעמך הוא.
8. כי הדברים אשר נתת לי נתתי להם והם קבלום ויכירו באמת כי מצמך יצאתי ויאמינו כי אתה שלחתני.
9. אני בעדם אעתיר לך לא בעד העולם אעתיר כי אם^-בעד אלה אשר נתת לי כי^-לך המה.
10. וכל^-אשר לי לך הוא ושלך שלי ונתפארתי בהם.
11. ואני אינני עוד בעולם והם בעולם המה ואני בא אליך יָהוּה אֲבִי הקדוש נצר בשמך את^-אשר נתתם לי למען יהיו אחד כמנו.
12. בהיותי עמהם בעולם אני נוּדצוֹרוֹתי אתם בשמך את^-אשר נתתם לי שמרתי ולא^-אבד מהם איש זולתי בן^-האבדון למלאת דבר הכתוב.
13. ועתה הנני בא אליך ואלה אני מדבר בעולם למען תמלא להם שמחתי בקרבם.
14. אני נתתי להם את^-דברך והעולם שנא אתם יען כי לא מן^-העולם המה כאשר גם^-אנכי לא מן^-העולם אני.
15. ולא אעתיר לך אשר תקחם מן^-העולם רק שתצרם מן^-הרע.
16. מן^-העולם אינמו כאשר גם^-אנכי אינני מן^-העולם.
17. קדש אתם באמתך דברך אמת הוא.
18. כאשר אתה שלחת אתי אל^-העולם כן גם^-אני שלחתי אתם אל^-העולם.
19. והתקדשתי בעדם למען יהיו גם^-הם מקדשים באמת.
20. אולם לא לבד בעד^-אלה אנכי מעתיר לך כי אם^-גם^-בעד המאמינים בי על^-פי דברם.
21. למען יהיו כלם אחד כאשר אתה יָהוּה אֲבִי בי אתה ואני בך והיו גם^-המה בנו כאחד למען יאמין העולם כי אתה שלחתני.
22. ואני נתתי להם את^-הכבוד אשר נתת לי למען יהיו אחד כאשר אנחנו אחד נחנו.
23. אני בהם ואתה בי למען יהיו משלמים לאחד ולמען ידע העולם כי אתה שלחתני ואהבת אתם כאשר אהבתני.
24. יָהוּה אֲבִי חפצתי כי גם^-הם אשר נתתם לי יהיו עמי באשר אהיה אני למען יחזו את^-כבודי אשר נתת לי כי אהבתני לפני מוסדות עולם.
25. יָהוּה אֲבִי הצדיק הן העולם לא ידעך ואני ידעתיך ואלה הכירו כי אתה שלחתני.
26. ואני הודעתים את^-שמך ואוסיף להודיעם למען תהיה^-בם האהבה אשר אהבתני ואני אהיה בהם.

יָהוּה^-חָנַם - פרק יח
1. ויהי ככלות יָהוּשֻׁעַ לדבר את^-הדברים האלה ויצא החוצה עם^-תלמידיו מעבר לנחל קדרון ושם גן ויבא בו הוא ותלמידיו.
2. וגם^-יהודה מוסרו ידע את^-המקום כי^-פעמים רבות נועד שמה יָהוּשֻׁעַ עם^-תלמידיו.
3. ויקח יהודה את^-הגדוּד ומשרתים מאת הכהנים הגדולים והפרושים ויבא שמה בנרות ובלפידים ובכלי^-נשק.
4. וְיָהוּשֻׁעַ ידע את כל^-אשר יבא עליו ויצא ויאמר אליהם את^-מי תבקשו?
5. ויענו ויאמרו אֶת^-יָהוּשֻׁעַ הַנוּדצוֹרוֹתִי ויאמר אליהם יָהוּשֻׁעַ אני הוא וגם^-יהודה מוסרו עמד אצלם.
6. ויהי בדבר יָהוּשֻׁעַ אליהם אני הוא ויסגו אחור ויפלו ארצה.
7. ויסף וישאל אתם את^-מי תבקשו? ויאמרו אֶת^-יָהוּשֻׁעַ הַנוּדצוֹרוֹתִי.
8. ויען יָהוּשֻׁעַ הלא אמרתי לכם אני הוא לכן אם^-אתי תבקשו הניחו לאלה וילכו.
9. למלאת הדבר אשר אמר מאלה אשר נתת לי לא^-אבד לי אף^-אחד.
10. ולשַׁמִיאוּל כפוס חרב וישלפה ויך את^-עבד הכהן הגדול ויקצץ את^-אזנו הימנית ושם העבד מלכוס.
11. ויאמר יָהוּשֻׁעַ אל^-כפוס השב חרתך אל^-נדנה הכי לא^-אשתה את^-הכוס אשר נתן^-לי יָהוּה אֲבִי?
12. אז תפשו הגדוּד ושר האלף ומשרתי היהודים אֶת^-יָהוּשֻׁעַ ויאסרהו.
13. ויוליכהו בראשונה אל^-חנן והוא חתן קיפא אשר שמש בכהנה גדולה בשנה ההיא.
14. הוא קיפא אשר יעץ את^-היהודים כי טוב אשר איש^-אחד יאבד בעד כל^-העם.
15. ושַׁמִיאוּל כפוס ותלמיד אחר הלכו אחרי יָהוּשֻׁעַ והתלמיד ההוא היה נודע לכהן הגדול ויבא עִם^-יָהוּשֻׁעַ לחצר הכהן הגדול.
16. וכפוס עמד מחוץ לפתח ויצא התלמיד האחר המידע לכהן הגדול וידבר אל^-השערת ויבא את^-כפוס פנימה.
17. ותאמר האמה השערת אל^-כפוס הלא גם^-אתה מתלמידי האיש הזה? ויאמר אינני.
18. והעבדים והמשרתים בערו אש גחלים כי עת^-קר היתה ויעמדו^-שם ויתחממו וגם^-כפוס עמד עמם ומתחמם.
19. וישאל הכהן הגדול אֶת^-יָהוּשֻׁעַ על^-תלמידיו ועל^-לקחו.
20. ויען אתו יָהוּשֻׁעַ אנכי בגלוי דברתי אל^-העולם ותמיד למדתי בבית הכנסת ובבית המקדש אשר כל^-היהודים נקהלים שמה ולא^-דברתי דבר בסתר.
21. ומה^-תשאל אתי? שאל^-נא את^-השמעים מה^-שדברתי אליהם הנם יודעים את^-אשר אמרתי.
22. ויהי כדברו הדברים האלה ויך אחד המשרתים העמד שמה אֶת^-יָהוּשֻׁעַ על^-הלחי ויאמר הכזאת תענה את^-הכהן הגדול?
23. ויען אותו יָהוּשֻׁעַ אם^-רעה דברתי תנה^-עד כי^-רעה היא ואם^-טוב מדוע תסטרני?
24. וישלחהו חנן אסור בזקים אל^-קיפא הכהן הגדול.
25. ושַׁמִיאוּל כפוס עמד ומתחמם ויאמרו אליו הלא גם^-אתה מתלמידיו? ויכחש ויאמר אינני.
26. ויאמר איש מעבדי הכהן הגדול והוא מודע לאשר קצץ כפוס את^-אזנו הלא ראיתיך עמו בתוך הגן?
27. ויסף כפוס לכחש ופתאם קרא התרנגול.
28. ויוליכו אֶת^-יָהוּשֻׁעַ מבית קיפא אל^-בית המשפט ויהי בבקר השכם והמה לא נכנסו אל^-בית המשפט למען אעשר לא^-יטמאו כי אם^-יאכלו את^-הפסח.
29. ויצא פילטוס אליהם ויאמר על^-מה תאשימו את^-האיש הזה?
30. ויענו ויאמרו אליו לולא היה זה עשה רע כי עתה לא הסגרנהו אליך.
31. ויאמר אליהם פילטוס קחהו אתם עמכם ועשו משפטו כתורתכם ויאמרו אליו היהודים אין^-לנו רשיון להמית איש.
32. למלאת דבר יָהוּשֻׁעַ אשר דבר לרמז אי^-זה מות עתיד הוא למות.
33. וישב פילטוס אל^-בית המשפט ויקרא אֶל^-יָהוּשֻׁעַ ויאמר אליו האתה הוא מלך היהודים?
34. ויען אתו יָהוּשֻׁעַ המלבך תדבר זאת או אחרים הגידו^-לך עלי?
35. ויען פילטוס האף אנכי יהודי? הלא עמך וראשי הכהנים הסגירוך אלי מה עשית?
36. ויען יָהוּשֻׁעַ מלכותי איננה מן^-העולם הזה אם^-היתה מלכותי מן^-העולם הזה כי אז נלחמו לי משרתי לבלתי המסר ביד היהודים ועתה מלכותי איננה מפה.
37. ויאמר אליו פילטוס אם^-כן אפוא מלך אתה? ויען יָהוּשֻׁעַ אתה אמרת כי^-מלך אנכי לזה נולדתי ולזה באתי בעולם להעיד לאמת כל^-אשר הוא מן^-האמת ישמע בקולי.
38. ויאמר אליו פילטוס מה היא האמת? ואחרי דברו זאת יצא שנית אל^-היהודים ויאמר אליהם אני לא^-מצאתי בו כל^-עון.
39. הן מנהג הוא בכם כי אשלח לכם איש אחד חפשי בפסח היש את^-נפשכם כי^-אשלח לכם את^-מלך היהודים?
40. ויוסיפו ויצעקו לאמר לא את^-האיש הזה אלא את^-בר^-אבא ובר^-אבא היה מרצח.

יָהוּה^-חָנַם - פרק יט
1. אז לקח פילטוס אֶת^-יָהוּשֻׁעַ וייסרהו בשוטים.
2. וישרגו אנשי הצבא עטרת קצים וישימו אתה על^-ראשו ויעטהו לבוש ארגמן.
3. ויאמרו שֻׁעַ-אוֹלֵם לך מלך היהודים! ויכהו על^-הלחי.
4. ויצא פילטוס עוד החוצה ויאמר אליהם הנני מוציא אתו אליכם למען תדעו כי לא^-מצאתי בו כל^-עון.
5. וְיָהוּשֻׁעַ יצא החוץ ועליו עטרת הקצים ולבוש הארגמן ויאמר אליהם פילטוס הנה האדם.
6. ויהי כאשר ראהו הכהנים הגדולים והמשרתים ויצעקו לאמר הצלב הצלב ויאמר אליהם פילטוס קחהו אתם והצליבהו כי אנכי לא^-מצאתי בו אשמה.
7. ויענו היהודים תורה יש^-לנו ועל^-פי תורתנו חיב^-מות הוא כי^-עשה עצמו לבֶּן^-יָהוּה אוּל.
8. ויהי כשמע פילטוס את^-הדבר הזה ויאסף לרא עוד.
9. וישב ויבא אל^-בית המשפט ויאמר אֶל^-יָהוּשֻׁעַ מאין אתה? ולא^-השיבו יָהוּשֻׁעַ דבר.
10. ויאמר אליו פילטוס אלי לא תדבר? הלא ידעת כי יש^-לאל ידי לצלבך ויש^-לאל ידי לשלחך?
11. ויען יָהוּשֻׁעַ לא היתה^-לך רשות עלי לולא נתן^-לך מלמעלה לכן עון המסגיר אתי אליך גדול מעונך.
12. אז יבקש פילטוס לשלחו והיהודים צעקו ויאמרו אם^-תשלח את^-זה אינך אהב לקיסר כי כל^-המתנשא להיות מלך מרד הוא בקיסר.
13. ויהי כשמע פילטוס את^-הדבר הזה הוציא אֶת^-יָהוּשֻׁעַ החוצה וישב על^-כסא המשפט במקום הנקרא בְהוֹל^-שֻׁאַם רצפה ובלשונם גבתא.
14. ואז היתה הכנת הפסח והשעה כשעה הששית ויאמר אל^-היהודים הנה מלככם! והם צעקו טול טול צלב אתו.
15. ויאמר אליהם פילטוס הצלב אצלב את^-מלככם? ויענו ראשי הכהנים אין^-לנו מלך כי אם^-הקיסר.
16. אז מסרו אליהם להצליבו ויקחו אֶת^-יָהוּשֻׁעַ ויוליכהו.
17. וישא את^-צלבו ויצא אל^-המקום הנקרא מקום הגלגלת ובלשונם גלגלתא.
18. ויצלבו אתו שמה ושני אנשים אחרים עמו מזה אחד ומזה אחד וְיָהוּשֻׁעַ בתוך.
19. ופילטוס כתב על^-לוח וישם על^-הצלב וזה מכתבו יָהוּשֻׁעַ הַנוּדצוֹרוֹתִי מלך היהודים.
20. ויהודים רבים קראו את^-המכתב הזה כי המקום אשר נצלב^-שם יָהוּשֻׁעַ היה קרוב אל^-העיר והמכתב היה בלשון^-עבר יון ורומי.
21. ויאמרו ראשי כהני היהודים אל^-פילטוס אל^-נא תכתב מלך היהודים כי אם^-אשר אמר אני מלך היהודים.
22. ויען פילטוס ויאמר את^-אשר^-כתבתי כתבתי.
23. ויהי כאשר צלבו אנשי הצבא אֶת^-יָהוּשֻׁעַ ויקחו את^-בגדיו ויחלקום לארבעה חלקים לאיש איש חלק אחד וגם את^-כתנתו והכתנת לא^-היתה תפורה כי אם^-מעשה ארג מלמעלה ועד^-קצה.
24. ויאמרו איש אל^-אחיו אל^-נא נקרעה לקרעים אך^-נפיל עליה גורל למי תהיה למלאת דבר הכתוב יחלקו בגדי להם ועל^-לבושי יפילו גורל ויעשו^-כן אנשי הצבא.
25. ועל^-יד צלב יָהוּשֻׁעַ עמדו אמו ואחות אמו מָרוֹעֶם אשת קלופס ומָרוֹעֶם המגדלית.
26. וירא יָהוּשֻׁעַ את^-אמו ואת^-תלמידו אשר אהב עמדים אצלו ויאמר אל^-אמו אשה הנה זה בנך!
27. ואחר אמר אל^-תלמידו הנה זאת אמך! ומן^-השעה ההיא אסף אתה התלמיד אל^-ביתו.
28. ויהי מאחרי^-כן כאשר ידע יָהוּשֻׁעַ כי עתה^-זה כלה הכל למען ימלא הכתוב כלו אמר צמאתי.
29. ושם^-כלי מלא חמץ ויטבלו ספוג בחמץ וישימהו על^-אזוב ויקריבהו אל^-פיו.
30. ויקח יָהוּשֻׁעַ את^-החמץ ויאמר כלה ויט את^-ראשו ויפקד את^-רוחו.
31. ולמען לא תשארנה הגויות על^-הצלב ביום השבת כי^-ערב שבת היה וגדול יום השבת ההוא שאלו היהודים מן^-פילטוס לשבר את^-שוקיהם ולהוריד אתם.
32. ויבאו אנשי הצבא וישברו את^-שוקי הראשון והשני הנצלבים עמו.
33. ויבא אֶל^-יָהוּשֻׁעַ ובראתם כי^-כבר מת לא שברו את^-שוקיו.
34. אך אחד מאנשי הצבא דקר בחנית את^-צדו וכרגע יצא דם ומים.
35. והראה זאת העיד ועדותו נאמנה והוא יודע כי האמת יגיד למען גם^-אתם תאמינו.
36. כי כל^-זאת היתה למלאת הכתוב ועצם לא^-תשברו בו.
37. ועוד כתוב אחר אמר והביטו אליו את אשר דקרו.
38. ויהי אחרי^-כן בא יָהוּה^-סַף הרמתי והוא תלמיד יָהוּשֻׁעַ אך^-בסתר מפני היהודים וישאל מאת פילטוס אשר יתנהו לשאת את^-גופת יָהוּשֻׁעַ וינח לו פילטוס ויבא וישא את^-גופת יָהוּשֻׁעַ.
39. ויבא גם^-נקדימון אשר בא^-לפנים בלילה אֶל^-יָהוּשֻׁעַ ויבא ערוב מר^-ואהלות כמאה ליטרין.
40. ויקחו את^-גופת יָהוּשֻׁעַ ויחתלוה בתכריכין עם^-הבשמים כאשר נהגים היהודים לקבר את^-מתיהם.
41. ובמקום אשר נצלב^-שם היה גן ובגן קבר חדש אשר לא^-הושם בו איש עד^-עתה.
42. שם שמו אֶת^-יָהוּשֻׁעַ כי^-ערב שבת היה ליהודים והקבר קרוב.

יָהוּה^-חָנַם - פרק כ
1. ויהי באחד בשבת לפנות הבקר בעוד חשך ותבא מָרוֹעֶם המגדלית אל^-הקבר ותרא את^-האבן מוסרה מעל הקבר.
2. ותרץ אתבא אל^-שַׁמִיאוּל כפוס ואל^-התלמיד האחר אשר חשק^-בו יָהוּשֻׁעַ ותאמר אליהם הנה נשאו את^-מולכיאול יָהוּשֻׁעַ מקברו ולא ידענו איפה הניחהו.
3. ויצא כפוס והתלמיד האחר וילכו אל^-הקבר.
4. וירוצו שניהם יחדו וימהר התלמיד האחר לרוץ ויעבר את^-פטרוס ויבא ראשונה אל^-הקבר.
5. וישקף אל^-תוכו וירא את^-התכריכין מנחים אך לא^-בא פנימה.
6. ויבא שַׁמִיאוּל כפוס אחריו והוא נכנס אל^-הקבר וירא את^-התכריכין מנחים.
7. והסודר אשר היתה על^-ראשו איננה מנחת אצל התכריכין כי אם^-מקפלת לבדה במקומה.
8. ויבא שמה גם^-התלמיד האחר אשר^-בא ראשונה אל^-הקבר וירא ויאמן.
9. כי לא^-הבינו עד^-עתה את^-הכתוב אשר קום יקום מעם המתים.
10. וישובו התלמידים וילכו אל^-ביתם.
11. ומָרוֹעֶם עמדה בוכיה מחוץ לקבר ויה בבכותה ותשקף אל^-תוך הקבר.
12. ותרא שני מלאכים לבושי לבנים ישבים במקום אשר^-שמו שם את^-גופת יָהוּשֻׁעַ אחד מראשותיו ואחד מרגלותיו.
13. ויאמרו אליה אשה למה תבכי? ותאמר אליהם כי נשאו מזה את^-מולכיאול יָהוּשֻׁעַ ולא ידעתי איפה הניחהו.
14. ויהי בדברה זאת ותפן אחריה ותרא אֶת^-יָהוּשֻׁעַ עמד ולא ידעה כי הוא יָהוּשֻׁעַ.
15. ויאמר אליה יָהוּשֻׁעַ אשה למה תבכי? את^-מי תבקשי? והיא חשבה כי^-הוא שמר הגן ותאמר אליו מאור אם^-אתה נשאת אתו מזה הגידה^-נא לי איפה הנחתו ולקחתיו משם.
16. ויאמר אליה יָהוּשֻׁעַ מָרוֹעֶם ותפן ותאמר אליו רוֹעֶבוֹהִי הוא מורה.
17. ויאמר אליה יָהוּשֻׁעַ אל^-תגעי בי כי עוד לא עליתי אֶל^-יָהוּה אָבִי אך לכי^-נא אל^-אחי ואמרי אליהם אני עלה אֶל^-יָהוּה אָבִי ואביכם וְאֶל^-יָהוּה אוּל וֵ^-יָהוּה אוּלהֵיכֶם.
18. ותבא מָרוֹעֶם המגדלית ותספר אל^-התלמידים כי^-ראתה את^-מולכיאול יָהוּשֻׁעַ וכזאת דבר אליה.
19. ויהי לעת^-ערב ביום ההוא והוא אחד בשבת כאשר נסגרו דלתות הבית אשר^-נקבצו שם התלמידים מיראת היהודים ויבא יָהוּשֻׁעַ ויעמד ביניהם ויאמר אליהם שֻׁעַ-אוֹלֵם לכם.
20. ובדברו זאת הראה אתם את^-ידיו ואת^-צדו וישמחו התלמידים בראותם את^-מולכיאול יָהוּשֻׁעַ.
21. ויסף יָהוּשֻׁעַ לדבר אליהם שֻׁעַ-אוֹלֵם לכם כאשר שלח אתי יָהוּה אֲבִי כן אנכי שלח אתכם.
22. ויהי בדברי זאת ויפח בהם ויאמר אליהם קחו לכם את^-רוּחַ הוֹל^-הוֹדשׁוּעַ.
23. והיה כל^-אשר תסלחו את^-חטאתם ונסלח להם ואשר תאשימו יאשמו.
24. ותומא אחד משנים העשר הנקרא דידומוס לא^-היה בתוכם כבוא יָהוּשֻׁעַ.
25. ויגידו לו התלמידים הנשארים ראה ראינו את^-מולכיאול יָהוּשֻׁעַ ויאמר אליהם אם^-לא אראה בידיו את^-רשם המסמרות ואשים את^-אצבעי במקום המסמרות ואשים את^-ידי בצדו לא אאמין.
26. ויהי מקצה שמונת ימים ותלמידיו שנית פנימה ותומא עמהם ויבא יָהוּשֻׁעַ והדלתות מסגרות ויעמד ביניהם ויאמר שֻׁעַ-אוֹלֵם לכם.
27. ואחר אמר אל^-תומא שלח אצבעך הנה וראה את^-ידי ושלח את^-ידך הנה ושים בצדי ואל^-תהי חסר אמונה כי אם^-מאמין.
28. ויען תומא ויאמר אליו מולכיאולי וֵיָהוּה אוּלהִים.
29. ויאמר אליו יָהוּשֻׁעַ יען ראית אתי האמנת אשרי המאמינים ואינם ראים.
30. והנה גם^-אתות אחרים רבים עשה יָהוּשֻׁעַ לעיני תלמידיו אשר לא^-נכתבו בספר הזה.
31. אך^-אלה נכתבו למען תאמינו כי יָהוּשֻׁעַ הוא הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי בֶּן^-יָהוּה אוּל ולמען יהיו לכם המאמינים חיי עולם בשמו.

יָהוּה^-חָנַם - פרק כא
1. ויהי אחרי^-כן ויסף יָהוּשֻׁעַ הגלות אל^-תלמידיו על^-ים טיבריה וכה נגלה אליהם.
2. שַׁמִיאוּל כפוס ותומא הנקרא דידומוס ונָחַנְאֻל מקנה אשר בארץ הגליל ובני זבדי ועוד שנים אחרים מתלמידיו ישבו יחדו.
3. ויאמר אליהם שַׁמִיאוּל כפוס הנני הלך לדיג ויאמרו אליו גם^-אנחנו נלך עמך ויצאו וימהרו לרדת אל^-האניה ובלילה ההוא לא אחזו מאומה.
4. הבקר אור וְיָהוּשֻׁעַ עמד על^-שפת הים ולא ידעו התלמידים כי יָהוּשֻׁעַ הוא.
5. ויאמר אליהם יָהוּשֻׁעַ בני היש^-לכם אכל מאומה? ויענו אתו אין.
6. ויאמר להם השליכו המכמרת מימין לאניה ותמצאו וישליכו ולא^-יכלו עוד למשך אתה מרב הדגים.
7. ויאמר התלמיד ההוא אשר יָהוּשֻׁעַ אהבו אל^-כפוס זה הוא מולכיאול יָהוּשֻׁעַ ויהי כשמע שַׁמִיאוּל כפוס כי הוא מולכיאול יָהוּשֻׁעַ ויחגר את^-מעילו כי עירום היה ויתנפל אל^-הים.
8. והתלמידים הנשארים באו בספינה כי לא הרחיקו מן^-היבשה כי אם^-כמאתים אמה וימשכו את^-המכמרת עם^-הדגים.
9. ויהי כצאתם אל^-היבשה ויראו^-שם גחלי^-אש ערוכים ודגים עליהם ולחם לאכל.
10. ויאמר אליהם יָהוּשֻׁעַ הביאו הלם מן^-הדגים אשר אחזתם עתה.
11. ויעל שַׁמִיאוּל כפוס וימשך את^-המכמרת אל^-היבשה והיא מלאה דגים גדולים מאה וחמשים ושלשה ולא נקרעה המכמרת אף^-כי רבים היו.
12. ויאמר אליהם יָהוּשֻׁעַ באו ברו^-לחם ואין גם^-אחד בתלמידים אשר מלאו לבו לשאל אתו מי אתה? כי ידעו אשר הוא מולכיאול יָהוּשֻׁעַ.
13. ויבא יָהוּשֻׁעַ ויקח את^-הלחם ויתן להם וגם את^-הדגים.
14. וזאת היא הפעם השלישית אשר^-נגלה יָהוּשֻׁעַ אל^-תלמידיו אחרי קומו מעם המתים.
15. ויהי אחרי אכלם אמר יָהוּשֻׁעַ אל^-שַׁמִיאוּל כפוס שַׁמִיאוּל בן^-יָהוּנַה התאהב אתי יותר מאלה? ויאמר אליו כן מולכיאול אתה ידעת כי אהבתיך ויאמר אליו רעה את^-טלאי.
16. ויאמר אליו עוד הפעם שַׁמִיאוּל בן^-יָהוּנַה התאהב אתי? ויאמר אליו כן מולכיאול אתה ידעת כי אהבתיך ויאמר אליו נהג את^-צאני.
17. ויאמר אליו פעם שלישית שַׁמִיאוּל בן^-יָהוּנַה התאהב אתי? ויתעצב כפוס על כי^-אמר אליו בשלישית התאהב אתי? ויאמר אליו מולכיאול את^-כל אתה יודע וידעת כי אהבתיך ויאמר אליו יָהוּשֻׁעַ רעה את^-צאני.
18. אַמנָה אַמנָה אני אמר לך בהיתך צעיר לימים אתה חגרת את^-עצמך ותלך אל^-אשר חפצת והיה כאשר תזקן ופרשת כפיך ואחר יחגרך ונשאך אל^-אשר לא תחפץ.
19. וכל^-זאת דבר לרמז על^-המיתה אשר יכבד^-בה אֶת^-יָהוּה אוּל ויהי ככלותו לדבר ויאמר אליו לך אחרי.
20. ויפן כפוס וירא את^-התלמיד אשר יָהוּשֻׁעַ אהבו הלך אחריהם הוא הנפל על^-לבו בעת הסעודה וגם^-שאל מולכיאול יָהוּשֻׁעַ מי הוא^-זה אשר ימסרך?
21. ויהי בראות אתו כפוס ויאמר אל^-מולכיאול יָהוּשֻׁעַ וזה מה^-הוא?
22. ויאמר אליו יָהוּשֻׁעַ אם^-חפצי כי ישאר עד^-באי מה^-לך ולזאת? אתה לך אחרי.
23. על^-כן יצא הדבר הזה בין האחים כי^-התלמיד ההוא לא ימות וְיָהוּשֻׁעַ לא אמר^-לו כי לא^-ימות אך אמר אם^-חפצי כי^-ישאר עד^-באי מה^-זה לך.
24. זה הוא התלמיד המעיד על^-אלה ואשר כתב כל^-זאת וידענו כי עדותו נאמנה.
25. ויש עוד מעשים רבים אחרים אשר עשה יָהוּשֻׁעַ ואם^-יכתבו כלם לאחד אחד אחשבה כי גם^-העולם כלו לא יכיל את^-הספרים אשר יכתבו אַמנָה.

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
Back
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=