אגרת יָהוּה^-כַף

    אגרת יָהוּה^-כַף - פרק א
1. יָהוּה^-כַף עבד יָהוּה אוּל ומולכיאול יָהוּשֻׁעַ הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי שאל לשֻׁעַ-אוֹלֵם שנים עשר השבטים הנפוצים.
2. אך לשמחה חשבו לכם אחי כאשר תבאו בנסינות שונים.
3. בדעתכם כי בחן אמונתכם מביא לידי סבלנות.
4. והסבלנות שׁוּעַ-אוֹלמוֹה תהיה בפעלה להיותכם שלמים ותמימים ולא תחסרו כל^-דבר.
5. ואיש מכם כי יחסר חכמה יבקשנה מֵיָהוּה אוּל הנותן לכל בנדיבה ובאין גערה ותנתן לו.
6. רק יבקש באמונה ובבלי ספק כי^-בעל ספק דומה לגלי הים הסער והנגרש.
7. והאיש ההוא אל^-ידמה בנפשו כי^-ישא דבר מאת יָהוּשֻׁעַ הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי.
8. איש אשר חלק לבו הפכפך הוא בכל^-דרכיו.
9. אבל האח השפל יתהלל ברוממתו.
10. והעשיר יתהלל בשפלותו כי יעבר כציץ החציר.
11. כי זרח השמש בחמתו וייבש את^-החציר ויבל ציצו וחסד מראהו אבד כן יבול העשיר בהליכותיו.
12. אשרי האיש העמד בנסיונו כי כאשר נבחן ישא עטרת החיים אשר^-הבטיח יָהוּה אוּל לאהביו.
13. אל^-יאמר המנסה יָהוּה אוּל נסני כי יָהוּה אוּל איננו מנסה ברע והוא לא^-ינסה איש.
14. כי אם^-ינסה כל^-איש בתאות נפשו אשר תסיתהו ותפתהו.
15. ואחרי^-כן הרתה התאוה ותלד חטא והחטא כי נשלם יוליד את^-המות.
16. אל^-תתעו אחי אהובי.
17. כל^-מתנה טובה וכל^-מנחה שׁוּעַ-אוֹלמוֹה תרד ממעל מאת יָהוּה אֲבִי האורות אשר חלוף וכל^-צל שנוי אין^-עמו.
18. הוא בחפצו ילד אותנו בדבר האמת להיותנו כמו ראשית בכורי יצוריו.
19. על^-זאת אחי אהובי יהי כל^-איש מהיר לשמע קשה לדבר וקשה לכעוס.
20. כי^-כעס אדם לא יפעל צדקת יָהוּה אוּל.
21. לכן הסירו מעליכם כל^-טנוף ותרבות רעה וקבלו בענוה את^-הדבר הנטוע בכם אשר יכל להושיע את^-נפשתיכם.
22. והיו עשי הדבר ולא שמעיו לבד לרמות את^-נפשכם.
23. כי האיש אשר רק^-שמע את^-הדבר ולא עשהו נמשל לאיש מביט את^-תאר הויתו במראה.
24. כי הביט אל^-מראהו וילך לו וברגע שכח מה^-תארו.
25. אבל המשקיף בתורה השׁוּעַ-אוֹלמוֹה תורת החרות ומחזיק בה אשר איננו שמע ושכח כי אם^-עשה בפעל אשרי האיש ההוא במעשהו.
26. איש מכם אם^-ידמה להיות עבד יָהוּה אוּל ואיננו שם רסן ללשנו כי אם^-מתעה הוא את^-לבבו עבדתו אך^-לריק תהיה.
27. זאת העבודה הטהורה והברה לפני יָהוּה אוּל אֲבִיהֻל לבקר את^-היתומים והאלמנות בלחצם ולשמר את^-עצמו נקי מחלאת העולם.

    אגרת יָהוּה^-כַף - פרק ב
1. אחי אל^-יהי משא פנים באמונתכם בְּיָהוּשֻׁעַ הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי מולכיאולנו אדון הכבוד.
2. כי אם^-יבוא איש לבית כנסתכם וטבעת זהב על^-ידיו והוא לבוש לבשי מכלול וגם^-איש עני יבא שמה ובגדו מטנף.
3. ופניתם אל^-הלבוש לבשי מכלול ואמרתם לו שב^-לך הנה בטוב ולעני תאמרו עמד^-שם או שב^-פה מתחת להדם רגלי.
4. הלא בזאת נחלק לבכם והנכם שפטים בעלי מחשבות רעות?
5. שמעו אחי אהובי הלא בעניי העולם הזה בחר יָהוּה אוּל להיות עשירים באמונה וירשי המלכות אשר הבטיח לאהביו?
6. ואתם הכלמתם את^-העני הלא העשירים הם העשקים אתכם והם הסחבים אתכם אל^-בתי דין?
7. הלא הם המגדפים את^-השם הטוב הנקרא עליכם?
8. הן בקימכם את^-המצוה המלכת על^-כלן כפי הכתוב ואהבת לרעך כמוך תיטיבו לעשות.
9. אולם אם^-תשאו פנים תחטאו במעשיכם והתורה תוכיחכם כעברים אותה.
10. כי איש אשר יקים את^-כל^-התורה ונכשל בדבר אחד הוא אשם אשם בכלם.
11. כי האמר לא תנאף גם^-הוא אמר לא תרצח ואם^-אינך נאף ואתה רוצח היה נהיית לעבר התורה.
12. כן דברו וכן עשו כאנשים העתידים להשפט על^-פי תורת החרות.
13. כי אין חסד בדין לאשר לא^-עשה חסד והחסד יתגאה על^-הדין.
14. אחי מה^-יועיל לאיש אם^-יאמר כי יש^-לו אמונה ומעשים אין בו? התוכל האמונה להושיעו?
15. אח או אחות אם^-יהיו בעירם ובחסר לחם יומם.
16. ואיש מכם יאמר אליהם לכו לשֻׁעַ-אוֹלֵם והתחממו ושבעו ולא^-תתנו להם די^-מחסור גופם מה^-תועיל זאת?
17. ככה גם^-האמונה אם^-אין בה מעשים מתה היא בעצמה.
18. אך^-יאמר איש אתה יש^-לך אמונה ואני יש^-לי מעשים הראני^-נא את^-אמונתך מתוך מעשיך ואני אראך מתוך מעשי את^-אמונתי.
19. אתה מאמין כי יָהוּה אוּל אחד הוא הטיבות גם השדים מאמינים בו ורעדים.
20. ואתה איש^-בער התחפץ לדעת כי האמונה בבלי מעשים מתה היא.
21. אברהם אֲבִיהֻל הלא במעשיו נצדק בהעלתו את^-יָהוּצחָק בנו על^-המזבח?
22. הנך ראה כי^-היתה האמונה עזרת למעשיו ומתוך המעשים השׁוּעַ-אוֹלמוֹה האמונה?
23. וימלא הכתוב האמר והאמן אברהם בַּיָהוּה אוּל ותחשב^-לו לצדקה ויקרא אהב יָהוּה אוּל.
24. הנכם ראים כי במעשים יצדק האיש ולא באמונה לבדה.
25. וכן גם^-רחב הזונה הלא נצדקה במעשים באספה את^-המלאכים אל^-ביתה ותשלחם בדרך אחר?
26. כי כאשר הגוף בלי נשמה מת הוא כן גם^-האמונה בלי^-מעשים מתה היא.

    אגרת יָהוּה^-כַף - פרק ג
1. אחי אל^-יהיו רבים מכם למורים באשר ידעתם כי בזאת נכביד עלינו את^-הדין.
2. כי כלנו מרבים להכשל ואשר לא^-יכשל בדבור הוא איש תמים וביכלתו לשום רסן גם^-לכל^-גופו.
3. הנה בפי הסוסים נשים את^-הרסן למען אשר ישמעו לנו ונהגנו בו את כל^-גויתם.
4. והנה האניות אף^-כי גדלות הנה ורוחות קשות יהדפום ינהג אתן משוט קטן אל^-כל אשר^-יחפץ החבל כן גם^-הלשון אבר קטן היא וגדלות תדבר.
5. ראה מה^-גדול היער ואש קטנה תבעירנו גם^-הלשון אש היא עולם מלא עולה.
6. כן הלשון נצבת בין אברינו המגאלת את^-כל^-הגוף ומלהטת את^-גלגל הויתנו והיא להוטה באש גיהנם.
7. כי מין כל^-בהמה ועוף ורמש וחיות הים יכבש ונכבשים הם על^-ידי מין האדם.
8. אבל הלשון אין אדם יכל לכבשה אין מעצור לרעה הזאת וסם המות מלאה.
9. בה נברך אֶת^-יָהוּה אוּל אֲבִיהֻל ובה נקלל את^-האנשים העשוים בצלם יָהוּה אוּל.
10. מפה אחד יצאת ברכה וקללה וכן לא^-יעשה אחי.
11. היביע המעין מתוקים ומָרוֹעֶם ממוצא אחד?
12. אחי היוכל עץ התאנה להוציא זיתים? או התוכל הגפן להוציא תאנים? כן גם^-מעין אחד לא יוכל נבע מים מלוחים ומתוקים.
13. מי בכם חכם ונבון יראה בדרכו הטובה את^-מעשיו בענות החכמה?
14. ואם^-קנאה מרה ומריבה בלבבכם אל^-תתהללו ואל^-תשקרו באמת.
15. אין זאת החכמה הירדת ממעל כי אם^-חכמת אדמה חיא וחכמת היצר והשדים.
16. כי^-במקום קנאה ומריבה שם מהומה וכל^-מעשה רע.
17. אבל החכמה אשר ממעל בראשונה צנועה היא אף^-אהבת שֻׁעַ-אוֹלֵם ומכרעת לכף^-זכות ואיננה עמדת על^-דעתה ומלאה רחמים ופרי טוב בלא^-לב ולב ובלי חנפה.
18. ופרי הצדקה בשֻׁעַ-אוֹלֵם יזרע לעשי השֻׁעַ-אוֹלֵם.

    אגרת יָהוּה^-כַף - פרק ד
1. מאין המלחמות והמדנים אשר ביניכם? הלא מתוך התאות המתגרות באבריכם?
2. אתם מתאוים ואין לכם תרצחו ותקנאו והשג לא תשיגו תריבו ותלחמו ואין לכם יען אשר לא^-התפללתם.
3. הן אתם מבקשים ואינכם מקבלים על^-אשר תתפללו ברעה למען תבלו בתאותיכם.
4. הנאפים והמנאפות הלא ידעתם כי^-אהבת העולם איבת יָהוּה אוּל היא? ועתה החפץ להיות אהב העולם יהיה איב לֵיָהוּה אוּל.
5. או התדמו בנפשכם כי לריק אמר הכתוב בקנאה יתאוה לרוּחַ השכן בקרבנו?
6. וגם יגדיל לתת^-חן על^-כן אומר יָהוּה אוּל ללצים יליץ ולענוים יתן^-חן.
7. לכן הכנעו לֵיָהוּה אוּל התיצבו נגד השטן ויברח מפניכם.
8. קרבו לֵיָהוּה אוּל ויקרב אליכם רחצו ידיכם החטאים טהרו לבבכם חלוקי הלבב.
9. התענו והתאבלו ובכו שחקכם יהפך לאבל ושמחתכם ליגון.
10. הכנעו לפני יָהוּשֻׁעַ הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי והוא ירים אתכם.
11. אחי אל^-תחרפו איש את^-רעהו המחרף את^-רעהו ודן את^-אחיו הוא מחרף את^-התורה ודן את^-התורה ואם^-תדין את^-התורה אינך עשה התורה כי אם^-שפטה.
12. אחד הוא המחקק אשר יכול להושיע ולאבד ומי אתה כי תדין את^-עמיתך?
13. הוי האמרים נלכה מיום ומחר לעיר פלונית אלמונית ונעשה^-שם שנה אחת לסחר בה ולהרבות רוח.
14. ולא תדעו מה^-ילד יום מחר כי מה חייכם? עשן הם אשר נראה כמעט^-רגע ואחר כלה וילך.
15. תחת אשר תאמרו אם^-ירצה יָהוּשֻׁעַ הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי ונחיה נעשה כזה וכזה.
16. עתה תתגאו בפחזותכם וכל^-גאוה אשר כזאת רעה היא.
17. לכן היודע לעשות הטוב ולא יעשנו והיה בו חטא.

    אגרת יָהוּה^-כַף - פרק ה
1. הוי העשירים בכו והילילו על^-הצרות אשר תבאנה עליכם.
2. עשרכם בלה ובגדיכם אכלם עש.
3. זהבכם וכספכם כסתם חלאה והיתה חלאתם בכם לעדות ואכלה כמו^-אש את^-בשרכם אצרתם לכם אוצרות בקץ הימים.
4. הנה שכר הפעלים אספי קציר שדתיכם אשר עשקתם צעק עליכם וצעקת הקוצרים באה באזני יָהוּשֻׁעַ הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי צַבוּליָה.
5. התעדנתם בארץ והתענגתם והשמנתם את^-לבכם כמו ליום טבחה.
6. הרשעתם והמתם את^-הצדיק והוא נענה לא^-יפתח פיו.
7. לכן אחי דמו והוחילו עד^-בוא המולכיאול יָהוּשֻׁעַ הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי הנה האכר מחכה לטוב תבואת האדמה בהוחילו כי^-ירד עליה גשם יורה ומלקוש.
8. כן הוחילו גם^-אתם ואמצו לבבכם כי קרוב המולכיאול יָהוּשֻׁעַ הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי לבא.
9. אחי אל^-תתאוננו איש על^-רעהו פן^-תשפטו הנה השופט עמד לפתח.
10. אחי הנביאים אשר דברו בְהוֹל^-שֻׁאַם מולכיאול יָהוּשֻׁעַ הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי הם יהיו לכם למופת העני והתוחלת.
11. הנה מאשרים אנחנו את^-הסבלים את^-סבלנות איוב שמעתם ואת^-אחרית המולכיאול יָהוּשֻׁעַ הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי ראיתם כי^-רחום וחנון יָהוּשֻׁעַ הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי.
12. וראש דבר אחי לא תשבעו לא בשמים ולא בארץ ולא בכל^-שבועה אחרת ויהי הן שלכם הן ולא שלכם לא פן^-תפלו בידי הדין.
13. כי^-יצר לאיש בכם הוא יתפלל ואשר ייטב לבו הוא יזמר.
14. איש כי^-יחלה בכם יקרא את^-זקני האוֹהוֹליָה ויתפללו בעדו ויסוכהו שמן בְהוֹל^-שֻׁאַם מולכיאול יָהוּשֻׁעַ הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי.
15. ותפלת האמונה תושיע את^-החולה וְיָהוּשֻׁעַ הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי יקימנו ואשר חטא יסלח לו.
16. התודו עונותיכם איש לפני רעהו והתפללו איש בעד רעהו למען תרפאו כי^-גדול כח תפלת הצדיק הקרא אֶל^-יָהוּה אוּל בחזקה.
17. אוּלִיָהוּ אנוש אנוש היה כמנו והתפלל תפלה שלא יהיה מטר ולא^-היה מטר בארץ שלש שנים וששה חדשים.
18. וישב ויתפלל והשמים נתנו מטר והארץ הצמיחה את^-פריה.
19. אחי כי יתעה איש בכם מן^-האמת ואיש אחר ישיבנו.
20. ידוע ידע כי המשיב את^-החוטא מעקשות דרכו הוא יושיע את^-נפשו ממות ויכסה על^-המון פשעים.

---

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
Back
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=