אגרת
שאול הראשונה
אל-התסלוניקים
הראשונה
אל-התסלוניקים
- פרק א
1. שאול
וסלונוס
יָהוּה-תַם
אל-קהלת
התסלוניקים
בֵּיָהוּה
אוּל האב
ובמולכיאול יָהוּשֻׁעַ
הוֹל-מֶהוּשְׁחַי חסד לכם
ושֻׁעַ-אוֹלֵם
מאת יָהוּה
אוּל
אֲבִיהֻל
ומולכיאולנו יָהוּשֻׁעַ
הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
2. נודה לֵיָהוּה
אוּל על-כלכם
בכל-עת
בהזכיר אתכם
בתפלותינו.
3. בזכרנו
תמיד לפני יָהוּה
אוּל
אֲבִיהֻל את-פעל
אמונתכם
ויגיעת
אהבתכם
וסבלנות
תקותכם למולכיאול
יָהוּשֻׁעַ
הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
4. כי
ידענו אחי
חביבי יָהוּה
אוּל את
אשר נבחרתם.
5. באשר
בשורתנו לא
היתה לכם
בדבור לבד כי-גם
בגבורה ובהרוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ ובדעת נאמנה
מאד כאשר
ידעתם גם-אתם
את אשר-היינו
בתוככם
למענכם.
6. ואתם
הייתם הלכים
בעקבותינו
ובעקבות
מולכיאולנו יָהוּשֻׁעַ בקבלכם את-הדבר
בתוך עני רב
עם-חדות רוּחַ
הוֹל-הוֹדשׁוּעַ.
7. עד-היותכם
מופת לכל-המאמינים
אשר במקדוניא
ובאכיא.
8. כי
מאתכם נשמע
קול דבר יָהוּה
אוּל לא
לבד במקדוניא
ואכיא כי-אם
בכל-מקום
יצאה אמונתכם
בֵּיָהוּה
אוּל עד
שאין-לנו
צרך לדבר דבר.
9. כי-פיהם
המספר מה-היה
מבואנו אליכם
ואיך פניתם
מעבודת
אלילים ושבתם
לֵיָהוּה
אוּל לעבד אֶת-יָהוּה
אוּל חי
ואמתי.
10. ולחכות
לבנו מן-השמים
אשר העירו מן-המתים
לְיָהוּשֻׁעַ מצילנו מן-החרון
הבא.
הראשונה
אל-התסלוניקים
- פרק ב
1. כי אתם
אחי הנכם
ידעים את-מבואנו
אליכם כי לא-היה
לריק.
2. אך אחרי
אשר ענינו
ולחרפות
היינו בפילפי
כאשר ידעתם
התחזקנו בֵיָהוּה
אוּלנוּ
להגיד גם-לכם
את-הבשורה
בנפתולים
רבים.
3. כי
תוכחתנו
איננה מתוך
טעות וגם-לא
מתוך טמאה ולא
ברמיה.
4. כי אם-כאשר
נחשבנו
נאמנים לֵיָהוּה
אוּל
להפקיד בידנו
את-הבשורה
כן נדבר ולא
כחפצים להיות
רצוים לבני אדם
כי אִם-לֵיָהוּה
אוּל הבחן
לבותנו.
5. כי
מעולם לא
דברנו בשפת
חלקות כאשר
ידעתכם וגם-לא
למען בצע בצע יָהוּה
אוּל עד.
6. גם לא-בקשנו
מן-האדם
כבוד לא מכם
ולא מאחרים אף
כי-היה לנו
מקום להתכבד
כשליחי יָהוּשֻׁעַ
הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
7. אבל
הלכנו לאט
בתוככם כאמנת
מפנקת את-בניה.
8.
ובחבבנו ככה
אתכם חפצנו
לתת לכם לא
לבד את-בשורת
יָהוּה
אוּל כי-גם
את-נפשתינו
יען כי-הייתם
חביבים עלינו.
9. הלא
תזכרו אחי את-יגיעתנו
ואת-תלאתנו
אשר היינו
עמלים לילה
ויומם לבלתי
היות למשא
לאיש בבשרנו
בקרבכם את-בשורת
יָהוּה
אוּל.
10. עדים
אתם ועד יָהוּה
אוּל כי
בקדש ובצדק
ובתמים היינו
עמכם
המאמינים.
11. ואתם
ידעתם כי-כאב
את-בניו
הזהרנו את-כל-אחד
מכם ודברנו על-לבו.
12. ונעד
בכם ללכת
כראוי לפני יָהוּה
אוּל
הקורא אתכם
למלכותו
ולכבודו.
13. בעבור
זאת גם-נודה
תמיד לֵיָהוּה
אוּל כי
אתם בקבלכם
מאתנו דבר
שמועת יָהוּה
אוּל לא-קבלתם
אותו כדבר בני-אדם
כי אם-כמו-שהוא
באמת כדבר יָהוּה
אוּל אשר
הוא גם-פעל
בכם המאמינים.
14. כי-אתם
אחי הלכתם
בעקבי
אוֹהוֹליָת יָהוּה
אוּל אשר-בארץ
יהודה יָהוּשֻׁעַ
הוֹל-מֶהוּשְׁחַי כי סבלתם גם-אתם
כאלה על-ידי
בני-שבטכם
כאשר סבלו גם-המה
על-ידי
היהודים.
15. אשר אף-המיתו
את-המולכיאול
יָהוּשֻׁעַ ואת-נביאיהם
ואותנו רדפו
ואינם טובים
בעיני יָהוּה
אוּל
ואיבים לכל-אדם.
16. המנעים
אתנו מדבר אל-הגוים
כי יושעו למען
אשר-ימלאו
את-חטאתיהם
בכל-עת
וישיגם החרון
עד-לכלה.
17. ואנחנו
אחי אחרי אשר-שכלנו
אתכם לזמן מעט
בפנים ולא בלב
השתדלנו ביותר
לראות פניכם
בתשוקה רבה.
18. ועל-כן
חפצנו לבוא
אליכם אני
שאול פעם
ושתים והשטן
עצרנו.
19. כי מי
תקותנו ומי
שמחתנו ועטרת
תפארתנו? הלא גם-אתם
לפני
מולכיאולנו יָהוּשֻׁעַ
הוֹל-מֶהוּשְׁחַי בבואו?
20. אמנם
אתם כבודנו
ושמחתנו.
הראשונה
אל-התסלוניקים
- פרק ג
1. ועל-כן
לא יכלנו עוד
להתאפק ונועץ
להותר לבדנו
באתינס.
2. ונשלח
את-יָהוּה-תַם
אחינו ומשרת יָהוּה
אוּל
ועזרנו
בבשורת יָהוּשֻׁעַ
הוֹל-מֶהוּשְׁחַי לחזק
ולהזהיר אתכם
על-דבר
אמונתכם.
3. שלא-ימוט
איש במצוקות
האלה כי-ידעתם
אף-אתם כי
לזאת יעדנו.
4. הלא כבד
אמרנו אליכם
בהיותנו
אצלכם כי-עתידים
אנחנו להלחץ
כאשר גם-היה
ואתם ידעתם.
5. ובעבור
כן לא-יכלתי
עוד להתאפק
ואשלח לדעת
אמונתכם כי
אמרתי פן-נסה
אתכם המנסה
והיתה לריק
יגיעתנו.
6. ועתה
כשוב אלינו
יָהוּה-תַם
מאתכם ויבשר
אתנו את-בשורת
אמונתכם
ואהבתכם ואת
אשר אתם זכרים
אתנו לטובה
בכל-עת
ונכספים
לראות אתנו
כאשר גם-אנחנו
נכספים לכם.
7. אז
נחמנו עליכם
אחי בכל-צרתנו
ולחצנו על-ידי
אמונתכם.
8. כי עתה
נחיה אם-תעמדו
אתם
במוליכאולנו יָהוּשֻׁעַ.
9. כי מה-נשיב
לֵיָהוּה
אוּל
להודות לו
בעבורכם על כל-השמחה
אשר שמחנו
עליכם לפני יָהוּה
אוּלנוּ.
10. לילה
ויומם מפילים
אנחנו תחנתנו
לראות את-פניכם
ולהשלים את-מחסרי
אמונתכם?
11. והוא יָהוּה
אוּל
אֲבִיהֻל
ומולכיאולנו יָהוּשֻׁעַ
הוֹל-מֶהוּשְׁחַי יישר את-דרכנו
אליכם.
12. ואתכם
ירבה ויותיר
המוליכאול יָהוּשֻׁעַ לאהבה איש את-רעהו
ולאהבה כל-אדם
כאשר גם-אנחנו
אהבים אתכם.
13. ויכונן
את-לבבכם
להיות תמים
בקדשה לפני יָהוּה
אוּלנוּ
אֲבִיהֻל
בבוא יָהוּשֻׁעַ
הוֹל-מֶהוּשְׁחַי מולכיאולנו
עם-כל-קדשיו.
הראשונה
אל-התסלוניקים
- פרק ד
1. ועוד
נבקשה מכם אחי
ונזהיר אתכם
במולכיאולנו יָהוּשֻׁעַ כי כאשר
קבלתם מאתנו
איך לכם
להתהלך ולמצא
חן בעיני יָהוּה
אוּל כן
תוסיפו וכן
תרבו עוד.
2. כי
ידעתם את-המצות
אשר נתנו לכם
בְהוֹל-שֻׁאַם
מולכיאול יָהוּשֻׁעַ
הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
3. כי רצון
יָהוּה
אוּל היא
קדשתכם אשר
תתרחקו מן-הזנות.
4. וידע כל-איש
מכם לשמר את-כליו
בקדשה ויקר.
5. ולא-בתאות
זמה כדרך
הגוים אשר-אינם
ידעים יָהוּה
אוּל.
6. ולא-יפרץ
איש ויונה את-אחיו
בעשק כי-נוקם
יָהוּה
אוּל על-כל-זאת
כאשר כבר
אמרנו
והעידנו לכם.
7. כי לא-קרא
אותנו יָהוּה
אוּל
לטמאה כי אם-לקדשה.
8. על-כן
הבוזה זאת לא
אנשים הוא
בוזה כי אִם-אֶת-יָהוּה
אוּל אשר
גם-שם
בקרבנו את-רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ.
9. ועל-אהבת
האחים אין-צרך
לכתב אליכם
הלא אף-אתם
למודי יָהוּה
אוּל
לאהבה איש את-רעהו.
10. וגם
עשים אתם כן
לכל-אחיכם
אשר בכל-מקדוניא
אך-נבקשה
מכם אחי אשר
תוסיפו ותרבו
עוד.
11.
ותשתדלו לשבת
בנחת ותעשו
איש מלאכתו
בעמל ידיכם
כאשר צוינו
אתכם.
12. למען
תתנהגו כהגן
עם-אשר בחוץ
ולא תצטרכו
לאדם.
13. ועל-דבר
הישנים אחי לא-נכחד
מכם דבר למען
לא תעצבו
כאחרים אשר
אין-להם תקוה.
14. כי אם-נאמין
אשר-מת יָהוּשֻׁעַ ויחי כן יביא יָהוּה
אוּל על-ידי
יָהוּשֻׁעַ גם את-הישנים
אתו.
15. כי את-זאת
נאמר לכם בדבר
יָהוּה
אוּל כי
אנחנו החיים
הנותרים עד-בא
מוליכאול יָהוּשֻׁעַ
הוֹל-מֶהוּשְׁחַי לא נקדם את-הישנים.
16. כי הוא
המולכיאול יָהוּשֻׁעַ
הוֹל-מֶהוּשְׁחַי ירד מן-השמים
בתרועה בקול
שר המלאכים
ובשופר יָהוּה
אוּל ואז
יקומו ראשונה
המתים בְּיָהוּשֻׁעַ
הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
17. אחרי-כן
אנחנו החיים
הנשארים נלקח
אתם יחדו
בעננים לקראת
המולכיאול יָהוּשֻׁעַ לרקיע ובכן
נהיה תמיד עם-מולכיאול
יָהוּשֻׁעַ
הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
18. לכן
נחמו זה את-זה
בדברים האלה.
הראשונה
אל-התסלוניקים
- פרק ה
1. ועל-דבר
העתים
והזמנים אין-צרך
לכתב אליכם
אחי.
2. הלא אף-אתם
ידעתם היטב כי
יוֹם-יָהוּה
אוּל כגנב
בלילה כן בוא
יבוא.
3. כי בעת
אמרם
שֻׁעַ-אוֹלֵם
ושלוה יבא
עליהם השבר
פתאם כחבלים
על-ההרה ולא
יוכלו להמלט.
4. אבל אתם
אחי אינכם
בחשך שישיג
אתכם היום
כגנב.
5. אתם
כלכם בני האור
ובני היום לא
בני-הלילה
אנחנו ולא בני
החשך.
6. לכן אל-נא
נרדם כמו
האחרים כי אם-נשקד
וננזר.
7. כי הנרדמים
הם בלילה
נרדמים
והמשתכרים
משתכרים בלילה.
8. ואנחנו
בני היום
ננזרה-נא
ונלבש את-שריון
האמונה
והאהבה
וככובע את-תקות
הישועה.
9. יען אשר
לא-יעדנו יָהוּה
אוּל
לחרון כי אם-לנחל
את-הישועה
על-ידי
מולכיאולנו יָהוּשֻׁעַ
הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
10. אשר מת
בעדנו למען אם-נשקד
ואם-נישן
חיה נחיה עמו
יחד.
11. על-כן
נחמו זה את-זה
ובנו איש את-אחיו
כאשר גם-עשיתם.
12. והננו
מבקשים מכם
אחי להכיר את-העמלים
בכם ואשר הם-נצבים
עליכם
במולכיאולנו
ומוכיחים
אתכם.
13. אשר
תנהגו-בם
כבוד עד-למעלה
באהבה למען
פעלתם ויהי
שֻׁעַ-אוֹלֵם
ביניכם.
14. והננו
מזהירים אתכם
אחי הוכיחו את-הסוררים
אמצו את-רכי
הלבב תמכו את-החלשים
והאריכו רוח
אל-כל-אדם.
15. וראו פן-ישלם
איש לאיש רעה
תחת רעה כי אם-רדפו
בכל-עת את-הטוב
הן לאיש איש
מכם הן לכל-אדם.
16. היו
שמחים בכל-עת.
17. התמידו
בתפלה.
18. הודו על-הכל
כי זה רצון יָהוּה
אוּל
אליכם בְּיָהוּשֻׁעַ
הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
19. אֶת-הָרוּחַ-יָהוּשֻׁעַ לא תכבו.
20. את-הנבואות
לא תמאסו.
21. בחנו כל-דבר
ובטוב אחזו.
22. התרחקו
מכל-הדומה
לרע.
23. והוא יָהוּה
אוּל
שֻׁעַ-אוֹלֵם
יקדש אתכם
קדשה
שׁוּעַ-אוֹלמוֹה
וכל-רוחכם
ונפשכם
וגופכם ישמר
תמים בבוא
מולכיאולנו יָהוּשֻׁעַ
הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
24. נאמן
הקורא אתכם
אשר גם-יעשה.
25. אחי
התפללו בעדנו.
26. שאלו
לשֻׁעַ-אוֹלֵם
כל-האחים
בנשיקה הקדשה.
27. הנני
משביעכם
מולכיאולנו
שתקרא האגרת
הזאת באזני כל-האחים
הקדשים.
28. חסד יָהוּשֻׁעַ
הוֹל-מֶהוּשְׁחַי מולכיאולנו
עמכם אַמנָה.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
Back
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=