השודקה הרושבה - עשוהי

אגרת שאול השנית אל-הקורנתיים

    השנית אל-הקורנתיים - פרק א
1. שאול שליח יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי ברצון יָהוּה אוּל ויָהוּה-תַם אחינו אל-קהלת יָהוּה אוּל אשר בקורנתוס עם כל-הקדשים אשר באכיא.
2. חסד לכם ושֻׁעַ-אוֹלֵם מאת יָהוּה אוּל אֲבִיהֻל ומולכיאולנו יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
3. ברוך יָהוּה אוּל ואבי מולכיאולנו יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי אב הרחמים וֵ-יָהוּה אוּל כל-הנחמה.
4. המנחם אתנו בכל-לחצנו עד-שנוכל לנחם הנלחצים בכל-לחץ בנחמה אשר אנחנו מנחמים בה מאת יָהוּה אוּל.
5. כי כרב ענויי הוֹל-מֶהוּשְׁחַי בנו כן תרבה נחמתנו על-ידי יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
6. והנה אם-נלחץ הוא לנחמתכם ולישועתכם אשר יראה כחה בסבלכם הענוים אשר נסבל אתן אם-אנחנו ואם-ננחם גם-הוא לנחמתכם ולישועתכם.
7. ותקותנו בעדכם נכונה היא באשר ידענו כי כאשר חלק לכם בענוים כן גם-כלק לכם בנחמה.
8. כי לא-נכחד מכם אחי את-צרתנו אשר מצאתנו באסיא אשר כבדה עלינו עד-למאד ויותר מכחנו עד כי-נואשנו מן-החיים.
9. ואנחנו בלבבנו חרצנו לנו את-המות למען לא-נהיה בטחים בנפשנו כי אִם-בֵּיָהוּה אוּל המחיה את-המתים.
10. אשר הצילנו ממות כזה ועודנו מציל ולו אנחנו מקוים כי יוסיף להצילנו.
11. בעזרכם אתנו בתפלתכם למען יודו רבים בעדנו על-מתנת החסד שהיתה לנו על-ידי רבים.
12. כי זאת היא תהלתנו עדות לבבנו אשר בתם וישר יָהוּה אוּל התהלכנו בעולם וביותר אתכם ולא-בחכמת הבשר כי אם-בחסד יָהוּה אוּל.
13. כי לא-נחתב לכם כי אם-מה-שאתם קראים או גם-ידעים.
14. ואקוה כי כאשר ידעתם אתנו למקצת אף-תדעו עד-תכלית כי אנחנו תהלתכם כאשר גם-אתם תהלתנו ביום מולכיאולנו יָהוּשֻׁעַ.
15. ובבטחון הזה חפצתי לבוא אליכם מראש למען תקבלו טובה פעמים.
16. ולעבר בתוככם אל-מקדוניא ולשוב ממקדוניא אליכם ואתם תשלחוני אל-ארץ יהודה.
17. ועתה הכי נמהר הייתי בעצתי אם-אשר יעצתי לפי הבשר יעצתי והיה אצלי פעם הן הן ופעם לא לא.
18. אכן נאמן יָהוּה אוּל כי-דברנו אליכם לא היה הן ולא.
19. כי בֶּן-יָהוּה אוּל יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי הנקרא בתוככם על-ידינו על-ידי ועל-ידי סלונוס יָהוּה-תַם הוא לא היה הן ולא כי-היו היה בו רק-הן.
20. כי כל-הבטחות יָהוּה אוּל כלן בו היו הן ובו היו אַמנָה לכבוד יָהוּה אוּל על-ידינו.
21. והמכונן אותנו אתכם בְּיָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי ואשר משחנו הוא יָהוּה אוּל.
22. אשר גם-חתמנו ואשר נתן בלבנו את ערבון הָרוּחַ-יָהוּשֻׁעַ.
23. ואני אֶת-יָהוּה אוּל אקרא להיות עד לנפשי כי בעבור היותי חס עליכם לא באתי עוד לקורנתוס.
24. לא שנמשל באמונתכם כי אם-עזרים אנחנו לשמחתכם כי באמונה עמדתם.

    השנית אל-הקורנתיים - פרק ב
1. ואני גמרתי בלבי לבלתי שוב-עוד אליכם בעצבת.
2. כי אם-אני אעציבכם מי אפוא ישמחני בלתי אם-הנעצב על-ידי?
3. וזאת כתבתי לכם פן-יהיה-לי בבואי עצב מאלה אשר היה-לי לשמח עליהם ובטח אני בכלכם כי שמחתי היא שמחת כלכם.
4. כי מרב צרת לבי ומצוקה כתבתי לכם ובדמעות הרבה ולא להעציבכם רק למען תדעו האהבה היתרה אשר אהבתי אתכם.
5. ואם-יש איש אשר העציב לא-אתי העציב אלא כלכם פן-אפריז על-המדה העציב למקצת.
6. ודי לאיש כמהו התוכחה ההיא אמת הרבים.
7. ועתה להפך תסלחו ותנחמו כדי שלא יתבלע האיש בגדל העצבון.
8. על-כן אבקשה מכם לגמל עליו גמולת אהבה.
9. כי לבעבור זאת גם-כתבתי למען אדע את-תמתכם אם-בכל תשַׁמִיאוּל.
10. ואיש אשר תסלחו לו אסלח-לו גם-אני כי גם-אנכי אם-סלחתי דבר סלחתי לו למענכם בפני יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
11. פן-יונה אתנו השטן כי לא-נעלמו מאתנו מזמותיו.
12. ואני בבאי לטרואס על-דבר בשורת יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי אף כי-נפתח-לי פתח במולכיאולנו.
13. לא-היתה רוחה לרוחי על אשר לא-מצאתי שם את-טיטוס אחי ואני נפטרתי מהם ויצאתי ללכת אל-מקדוניא.
14. אבל תודות לֵיָהוּה אוּל הנתן לנו בכל-עת נצחון בְּיָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי ומפיץ על-ידינו את-ריח דעתו בכל-מקום.
15. כי-ריח ניחח יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי אנחנו לֵיָהוּה אוּל גם בתוך הנושעים וגם בתוך האבדים.
16. לאלה ריח מות למות ולאלה ריח חיים לחיים ומי-זה ראוי לכך.
17. כי אנחנו איננו כמו הרבים העשים סחורה בדבר יָהוּה אוּל כי אם-מתוך ישר לבב וּמֵיָהוּה אוּל לפני יָהוּה אוּל נדבר בְּיָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.

    השנית אל-הקורנתיים - פרק ג
1. הנחל עוד לשבח עצמנו? האם-נצטרך כמקצת אנשים לאגרות אליכם או מכם המזכירות אתנו לשבח?
2. אתם אגרתנו הכתובה בלבבו ונודעה ונקראה לכל-אדם.
3. כי בידוע שאתם אגרת יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי ערוכה על-ידי שרותנו כתובה לא בדיו כי אם-ברוּחַ-יָהוּה אוּל חיים ולא על-לוחות אבן כי אם-על-לוחות בשר הלב.
4. וכזה בטחוננו יָהוּה אוּל על-ידי יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
5. יען אשר לא-נוכל אנחנו לדין דין מעצמנו כי יכלתנו מאת יָהוּה אוּל היא.
6. אשר הכשיר אתנו למשרתי ברית חדשה לא של-האותיות אלא של-הרוח כי-האות ימית הרוּחַ יחיה.
7. ואם-שרות המות החרות באותיות על-האבן נראה בכבוד עד-שלא יכלו בני יָשׁוֹראֻל להביט אל-פני משה מפני כבוד פניו העמד להבטל.
8. כמה יגדל כבוד שרות הרוּחַ?
9. כי אם-השרות אשר לחיב כבוד הוא כמה יעדף בכבוד השרות אשר לזכות.
10. כי אף-הנכבד איננו נחשב לכבוד לעמת הכבוד הנעלה הזה.
11. כי אם-הדבר העמד להבטל יש-לו כבוד הדבר הקים על-אחת כמה וכמה.
12. על-כן בהיות לנו תקוה כזאת פתחון פינו רב הוא.
13. ולא כמשה אשר נתן מסוה על-פניו פן-יביטו בני יָשׁוֹראֻל אל-סוף העמד להבטל.
14. אבל נטמטמו דעותיהם כי עד-היום הזה בקראם הברית הישנה נשאר ולא-גלה המסוה ההוא אשר לא יוסר כי אם-יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
15. אבל עד-היום הזה בקראם את-משה מונח מסוה על-לבם.
16. וכשיפנו אל-המולכיאול יוסר המסוה.
17.יָהוּה אוּל הרוּחַ הוא ובאשר הרוּחַ-יָהוּה אוּל שם החרות.
18. ואנחנו כלנו בפנים מגלים ראים את-כבוד יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי במראה ונחלף אל-עצם דמות ההיא מכוד אל-כבוד כהחלף מאת הָרוּחַ-יָהוּשֻׁעַ.

    השנית אל-הקורנתיים - פרק ד
1. על-כן בהיות לנו השרות הזה כאשר חננו לא נחת.
2. כי אם-מאסנו בסתרי הבשת שלא להתהלך בערמה ולא לזיף את-דבר יָהוּה אוּל אלא בהראות האמת נזכיר אתנו לטוב נגד דעת כל-בני אדם לפני יָהוּה אוּל.
3. וגם כי-נעלמה בשורתנו נעלמה היא מן-האבדים.
4. אשר יָהוּה אוּל העולם הזה עור בהם את-דעות הסוררים לבלתי זרח להם נגה בשורת כבוד יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי אשר הוא צלם יָהוּה אוּל.
5. כי לא אתנו מכריזים אנחנו כי אִם-אֶת-יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי לאמר הוא המולכיאול ואנחנו עבדיכם למען יָהוּשֻׁעַ.
6. כי יָהוּה אוּל אשר אמר ויפע אור מחשך הוא הופיע בלבנו להפיץ אור דעת כבוד יָהוּה אוּל אשר בפני יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
7. אבל יש-לנו האוצר הזה בכלי חרש למען אשר-תהיה הגבורה היתרה לֵיָהוּה אוּל ולא מאתנו.
8. נלחצים אנחנו בכל ולא נדכאים דאגים ולא נואשים.
9. נרדפים ולא נטושים משלכים ולא אבדים.
10. ונשאים בכל-עת מיתת המולכיאול יָהוּשֻׁעַ בגויתנו למען יגלו גם-חיי יָהוּשֻׁעַ בגויתנו.
11. כי אנחנו החיים נמסרים תמיד למות בעבור יָהוּשֻׁעַ למען יגלו גם-חיי יָהוּשֻׁעַ בבשרנו בשר התמותה.
12. לכן בנו יאמץ המות ובכם החיים.
13. ובהיות לנו הרוח ההוא של-האמונה כדבר הכתוב האמנתי כי-אדבר גם-אנחנו נאמין ועל-כן נדבר.
14. באשר ידענו כי המעיר את-מולכיאול יָהוּשֻׁעַ יעיר גם-אתנו על יַד-יָהוּשֻׁעַ ויעמידנו עמכם.
15. כי כל-זאת למענכם למען אשר-ירבה החסד על-ידי רבים ותפרץ התודה לכבוד יָהוּה אוּל.
16. ובעבור זאת לא נחת ואף אם-יכלה בנו האדם החיצון הנה האדם הפנימי יתחדש יום יום.
17. כי לחצנו אשר הוא קל ואך לרגע יביא לנו כבוד עולמים גדול ורב עד-למאד.
18. אשר לא נביט אל-הדברים הנראים כי אם-אל-אשר אינם נראים כי הנראים לשעה המה ואשר אינם נראים הם לעולם.

    השנית אל-הקורנתיים - פרק ה
1. הן ידענו כי בהרס בית אהלנו אשר בארץ יש-לנו בנין מאת יָהוּה אוּל בית אשר איננו מעשה ידים והוא לעולם בשמים.
2. כי גם-עתה נאנחים ונכספים אנחנו להתעטף בביתנו אשר מן-השמים.
3. באשר אחרי לבשנהו לא נמצא ערמים.
4. כי גם-עתה באהלנו זה נאנח מפני הכבד ולא חפצנו להתפשט כי אם-להתעטף למען יבלע המות על-ידי החיים.
5. והמכין אתנו לזאת הוא יָהוּה אוּל אשר אף-נתן לנו את-ערבון הָרוּחַ-יָהוּשֻׁעַ.
6. לכן בטוחים אנחנו בכל-עת וידעים כי כל-עוד שמושבנו בגוף רחוקים אנחנו מן-מולכיאול יָהוּשֻׁעַ.
7. כי באמונה נתהלך ולא בראות עינים.
8. אמנם בטוחים אנחנו ונבחרה-לנו להתרחק מן-הגוף ולהיות קרובים אל-מולכיאול יָהוּשֻׁעַ.
9. על-כן גם-נשתדל אם-קרובים אם-רוחוקים להיות לו לרצון.
10. כי כלנו עתידים להראות לפני כסא-דין יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי למען יקבל איש ואיש כפי פעלו בחיי גופו אם-טוב ואם-רע.
11. ועתה יען אשר ידענו יראת מולכיאול יָהוּשֻׁעַ נדבר על-לב בני אדם וְ-יָהוּה אוּל אנחנו גלוים ואקוה כי-גלוים אנחנו גם במדעכם.
12. כי אין אנחנו משתבחים שנית אליכם אך נתנים לכם סבה להתפאר בנו לנגד המתפארים בפנים ולא בלב.
13. כי אם-השתגענו לֵיָהוּה אוּל היתה-זאת ואם-השכלנו לכם היתה.
14. כי-אהבת יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי דחקת אתנו בהיותנו דנים אשר אם-מת אחד בעד כלם כלם מתו.
15. ובעד כלם מת למען לא-יחיו החיים עוד לנפשם כי אם-לאשר מת ויקם בעדם.
16. לכן מעתה אנחנו לא-נדע איש לפי הבשר וגם אם-ידענו יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי לפי הבשר מעתה לא-נדעהו עוד.
17. ובכן מי שהוא בְּיָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי בריאה חדשה הוא הישנות עברו והנה הכל נהיה לחדש.
18. והכל מאת יָהוּה אוּל המרצה אתנו לעצמו על-ידי יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי ויתן-לנו שרות הרצוי.
19. יען אשר יָהוּה אוּל היה בְּיָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי מרצה את-העולם לעצמו ולא-חשב להם את-פשעיהם וישם בנו את-דבר הרצוי.
20. לכן מליצי יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי אנחנו וכאלו יָהוּה אוּל מזהיר אתכם על-ידנו נבקש מכם בעד הוֹל-מֶהוּשְׁחַי התרצו-נא אֶל-יָהוּה אוּל.
21. כי את-אשר לא-ידע חטאת אתו עשה לחטאת בעדנו למען נהיה-בו אנחנו לצדקת יָהוּה אוּל.

    השנית אל-הקורנתיים - פרק ו
1. ואנחנו כעזרים נזהירה אתכם שלא תקבלו לריק את-חסד יָהוּה אוּל.
2. כי הוא אומר בעת רצון עניתיך וביום ישועה עזרתיך הנה עתה עת רצון הנה עתה יום ישועה.
3. ואין אנחנו נתנים מכשול במאומה פן-יהיה שרותנו לנאצה.
4. כי אם-נראה בכל-דבר כמשרתי יָהוּה אוּל בסבלנות רבה בלחץ ובצרות ובמצוקות.
5. במכות ובמוסרות ובמהומות בתלאות בשקידות ובצמות.
6. בטהרה ובדעת ובארך רוח ובחסד וברוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ ובאהבה לא צבועה.
7. בדבר האמת ובגבורת יָהוּה אוּל בכלי נשק הצדקה מימין ומשמאל.
8. בכבוד ובקלון בְהוֹל-שֻׁאַם-רע ובְהוֹל-שֻׁאַם-טוב כמתעים ובכל-זאת נאמנים.
9. כאינם ידועים וגם-ידועים כמתים והננו חיים כמיסרים ולא מומתים.
10. כנעצבים ובכל-עת שמחים כרשים ומעשירי רבים כאשר אין-להם-מאומה ויש להם כל.
11. פינו פתוח לכם אנשי קורנתוס ורחב לבנו.
12. לא-צר מקומכם בנו אך-צר המקום במעיכם.
13. והיה זה גמולי כמו אל-בנים אנכי מדבר אם-תרחיבו לבבכם גם-אתם.
14. אל-תהיו משכי על זר עם-חסרי אמונה כי אי-זה שתפות יש לצדקה עם-העול? ואי-זה התחברות לאור עם-החשך?
15. ואי-זה הסכמה לְיָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי עם-בליעל? או מה חלק המאמין עם-שאיננו מאמין?
16. ואי-זה דבק יש להיכל יָהוּה אוּל עם-האלילים? כי-אתם היכל יָהוּה אוּל חיים כמו שאמר יָהוּה אוּל ושכנתי והתהלכתי בתוכם והייתי להם לֵיָהוּה אוּל והם יהיו-לי לעם.
17. על-כן צאו מתוכם והברו נְאֻם-יָהוּה אוּל וטמא אל-תגעו ואני אקבץ אתכם.
18. והייתי לכם לאב ואתם תהיו-לי לבנים ולבנות נְאֻם-יָהוּה אוּל צַבוּליָה.

    השנית אל-הקורנתיים - פרק ז
1. לכן חביבי בהיות לנו ההבטחות האלה נטהרה את-עצמנו מכל-טמאת בשר ורוח להשלים קדשתנו ביאת יָהוּה אוּל.
2. תנו-לנו מקום בלבבכם לא חמסנו איש לא חבלנו איש לא עשקנו איש.
3. לא לחיב אתכם אני מדבר הלא הקדמתי לאמר כי אתם בלבנו יחד למות ויחד לחיות.
4. רב בטחוני עליכם רבה תהלתי בכם מלאתי נחמה שבעתי שמחות בכל-לחצנו.
5. כי גם-בבאנו אל-מקדוניא לא-היתה מרגעה לבשרנו רק-נלחצנו בכל מחוץ מלחמות ומחדרים אימה.
6. אבל יָהוּה אוּל המנחם את-השפלים נחם אתנו בבוא טיטוס.
7. ולא בבאו לבד כי אם-גם בנחמה אשר נחם בכם בהגידו לנו את-תשוקתכם ואת-אבלכם ואת-קנאתכם לי ובכן הוספתי לשמוח.
8. כי גם-אם-העצבתי אתכם באגרת אינני מתחרט גם כי-התחרטתי לפני מזה בראותי כי-האגרת ההיא העציבה אתכם ואף אם-לשעה.
9. עתה אני שמח לא על-אשר נעצבתם כי אם-על-אשר נעצבתם לתשובה כי נעצבתם כרצון יָהוּה אוּל למען לא-תשאו נזק במאומה על-ידנו.
10. כי העצבת שהיא כרצון יָהוּה אוּל תפעל תשובה לישועה אשר איש לא יתחרט עליה אבל עצבת העולם פעלת את-המות.
11. כי ראו-נא את אשר-נעצבתם כרצון יָהוּה אוּל כמה הביא אתכם זה לידי זריזות גם להתנצלות גם-לרגז גם ליראה גם לתשוקה גם לקנאה גם לנקמה ובכל הוכחתם כי-נקיים אתם בדבר ההוא.
12. לכן גם אם-כתבתי לכם לא כתבתי בעבור העלב ולא בעבור הנעלב רק למען תגלה בכם זריזותנו בעדכם לפני יָהוּה אוּל.
13. ובעבור-זאת נחמנו בנחמתכם ועוד שמחה יתרה היתה לנו בשמחת טיטוס כי-הונח רוחו על-ידי כלכם.
14. כי במה-שהתהללתי לפניו בכם לא נכלמתי כי כמו שדברנו הכל אליכם באמת כן גם-תהלתנו אל-טיטוס היתה אמת.
15. וביותר מעיו המו לכם בזכרו את-משמעת כלכם ואת אשר קבלתם אתו ביראה ובחרדה.
16. לכן אני שמח כי בכל-דבר יאמץ לבי בכם.

    השנית אל-הקורנתיים - פרק ח
1. והננו מודיעים אתכם אחי את-חסד יָהוּה אוּל הנתן באוֹהוֹליָת מקדוניא.
2. כי ברב-נסיון הלחץ רבתה שמחתם ושפלות רישם העדיפה להראות עשר תמתם.
3. כי מעיד אנכי אשר לפי כחם ויותר מכחם התנדבו.
4. ויבקשו ממנו ברב-תחנונים להיות חברינו בגמילות חסדם לעזרת הקדשים.
5. ולא כאשר הוחלנו כי אם-את-עצמם נתנו בראשונה לְיָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי וגם-לנו ברצון יָהוּה אוּל.
6. עד כי-בקשנו מן-טיטוס כאשר החל כן גם-לגמור בכם את-גמילות החסד הזאת.
7. אבל כאשר הותרתם בכל באמונה ובדבור ובדעת ובכל-זריזות ובאהבתכם אתנו כן גם-תותירו בחסד הזה.
8. ואינני אמר זאת בדרך צווי כי אם-לבחן על-ידי זריזות אחרים גם את-אמתת אהבתכם.
9. כי-ידעים אתם את-חסד מולכיאולנו יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי כי בהיותו עשיר נעשה רש בעבורכם למען תעשירו על-ידי רישו.
10. ואחוה את-דעתי בדבר הזה כי-זאת להועיל לכם אשר הקדמתם כבר בשנה שעברה לא לעשות בלבד כי אם-לחפץ.
11. ועתה גם-השלימו את-המעשה למען כאשר התנדבתם לעשות כן גם-תגמור כפי יכלתכם.
12. כי בהמצא לאיש רוח נדיבה רצויה היא לפי מה-שיש-לו ולא-לפי מה-שאין לו.
13. כי לא למען תהיה רוחה לאחרים ולכם צוקה כי אם-בשווי ימלא יתרכם בעת הזאת את-מחסורם.
14. למען גם-יתרם יהיה למלא מחסרכם כדי להשות.
15. ככתוב לא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר.
16. ותודות לֶיָהוּה אוּל הנותן גם-בלב טיטוס לשקד עליכם בשקידה כזאת.
17. כי שמע לבקשתנו ובשקידתו היתרה הלך אליכם מרצון נפשו.
18. ועמו יחדו שלחנו האח אשר יצא שבחו בבשורה בכל-האוֹהוֹליָת.
19. ומלבד זאת גם-נבחר הוא מאת האוֹהוֹליָת ללכת אתנו להביא החסד הזה הגבוי על-ידינו לכבוד מולכיאול יָהוּשֻׁעַ ולאמץ לבבכם.
20. ונשמר בזאת שלא יוציא איש עלינו דבה רעה בשפעת המתנה הזאת הגבויה על-ידינו.
21. כי-משגיחים אנחנו על-הטוב לא לפני מולכיאול יָהוּשֻׁעַ לבד כי גם-לפני האדם.
22. ונשלח עמהם את-אחינו אשר בחנו את-שקידתו פעמים רבות בדברים הרבה ועתה הוא שקוד עוד יותר בגדל בטחונו עליכם.
23. אם-לטיטוס הנה חברי הוא ועזרי בכם ואם-לאחינו הנה שלוחי האוֹהוֹליָת הם ותפארת מולכיאול יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
24. על-כן הראו והוכיחו להם לפני האוֹהוֹליָת את-אהבתכם ואת-תהלתנו עליכם.

    השנית אל-הקורנתיים - פרק ט
1. אמנם אין-צרך לכתב אליכם על-דבר השרות אשר לעזרת הקדשים.
2. כי ידעתי את-נדיבתכם אשר עליה אני מתהלל בכם לפני אנשי מקדוניא לאמר אכיא מזמנת היא משנה שעברה ותער הקנאה היוצאת מכם את-רוח רבם.
3. אבל שלחתי את-האחים פן-תהיה לריק תהלתנו עליכם בדבר הזה ולמען תהיו מזמנים כאשר אמרתי.
4. פן-בבוא אתי אנשים ממקדוניא ימצאו אתכם לא-מזמנים ונבוש אנחנו ואינני אמר אתם בבטחון הזה אשר התהללנו בו.
5. על-כן היה נכון בעיני לבקש מן-האחים כי-יקדמו ללכת אליכם ויכינו את-ברכתכם המיועדה מלפנים למען היה מוכנת כעין ברכה ולא כעין כילות.
6. כי הנה הזרע בצמצום גם-יקצר בצמצום והזרע בברכות גם-יקצר בברכות.
7. וכל-איש כאשר ידבנו לבו לא מצער ולא מאנס כי הנתן בלב שמח יאהבנו יָהוּה אוּל.
8. וֵ-יָהוּה אוּל יכל להשפיע עליכם כל-חסד עד-כי יהיה לכם בכל-עת די ספוקכם בכל ותותירו בכל-מעשה טוב.
9. ככתוב פזר נתן לאביונים צדקתו עמדת לעד.
10. והנתן זרע לזרע ולחם לאכל יתן וירבה את-זרעכם ויפריא תנובות צדקתכם.
11. למען תעשירו בכל לכל-התמימות הפעלת תודה לֵיָהוּה אוּל על-ידינו.
12. כי-שרות העבודה הזאת לא לבד ימלא את-מחסרי הקדושים כי גם-יודו רבים לֵיָהוּה אוּל בשרותכם הנאמן הזה.
13. ויכבדו אֶת-יָהוּה אוּל על-משמעת הודאתכם לבשורת יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי ועל-תמת התחברותכם אליהם ואל-כלם.
14. והם בהתחננם בעדכם נכספים לכם בעבור חסד יָהוּה אוּל אשר גבר עליכם.
15. ותודה לֵיָהוּה אוּל על-מתנתו העצומה מספר.

    השנית אל-הקורנתיים - פרק י
1. ואני שאול הנני מזהיר אתכם בענות יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי וחמלתו אשר פנים בפנים שפל אני בתוככם וברחקי מתאמץ עליכם.
2. ואתחננה שלא אצטרך בבאי להתאמץ בבטחון ההוא אשר אחשב להתגבר-בו נגד האנשים החשבים אתנו כמתהלכים לפי הבשר.
3. כי בלכתנו בבשר לא נלחם לפי הבשר.
4. כי-כלי מלחמתנו אינם של-הבשר כי אם-חזקים הם לֵיָהוּה אוּל להרס מבצרים.
5. באשר הרסים אנחנו תחבלות וכל-מרום המתנשא נגד דעת יָהוּה אוּל ושובים כל-מזמה למשמעת יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
6. ונכונים לנקם נקמה מאת כל-מרי אם-תשלם משמעתכם.
7. התשפטו למראה פנים? איש כי יבטח להיות לְיָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי ישוב וידין בלבו בלבו כי-כאשר הוא לַהוֹל-מֶהוּשְׁחַי כן לְיָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי גם-אנחנו.
8. וגם כי-אתהלל יותר מעט על-דבר הרשות אשר נתן-לנו המולכיאול יָהוּשֻׁעַ לבנותכם ולא לשחתכם לא אבוש.
9. למען לא אראה כמאים אתכם על-ידי האגרות.
10. כאמרם הן האגרות קשות הנה וחזקות אבל הגוף בהיותו לנגדנו חלוש הוא וניבו נבזה.
11. ידע-נא האמר כזאת כי-כמו שאנחנו בדבור על-ידי אגרות בהיותנו רחוקים כן גם-בפעל אנחנו בהיותנו קרובים.
12. כי אל-נעז פנינו לכלל אתנו עם-האנשים המשבחים נפשם או לערך אתנו לאלה אכן נבערו מדעת המדדים את-נפשם בנפשם וערכים את-נפשם לנפשם.
13. ואנחנו לא נתגדל לבלי-מדה כי אם-כפי מדת הגבול אשר חלק לנו יָהוּה אוּל לחק להגיע גם-עדיכם.
14. כי לולא הגענו עדיכם לא נשתרע למעלה מערכנו הלא כבר קדמנו גם-אתכם בבשורת יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
15. לא נתגדל לבלי-מדה ביגיעת אחרים אבל יש-לנו התקוה כי-ברבות אמונתכם נכבד בכם כפי גבולנו עד-למעלה.
16. כדי-לבשר הבשורה גם-להלאה מכם ולא להתהלל במה-שמוכן כבר בגבול אחרים.
17. והמתהלל יתהלל בַּיָהוּה אוּל.
18. כי לא המשבח נפשו משבח הוא כי אם-אשר ישבחנו יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.

    השנית אל-הקורנתיים - פרק יא
1. אחלי תשאו מעט אולתי ואף-אמנם תשאוני.
2. כי מקנא אני לכם קנאת יָהוּה אוּל כי ארשתי אתכם לאיש אחד להעמיד אתכם בתולה טהורה לפני יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
3. אך ירא אנכי פן כאשר השיא הנחש בערמתו את-חוה כן תשטינה גם-מחשבותיכם מן-התמימות אשר עִם-יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
4. כי אם-יבא הבא והגיד לכם יָהוּשֻׁעַ אחר אשר לא הגדנהו או אם-תקחו רוח אחר אשר לא-לקחתם אתו או-בשורה אחרת אשר לא-קבלתם אתה כי עתה היטב תשאהו.
5. אולם אחשב אשר-אינני נפל במאומה מהשליחים הגדולים כל-אך.
6. ואף אם-בער אנכי בדבור אינני בער בדעת כי אם-בכל נגלינו אליכם בפני כל-אדם.
7. או החטא חטאתי בהשפילי את-עצמי למען הגביהכם כי-בשרתי אתכם בלא-מחיר את-בשורת יָהוּה אוּל?
8. אוֹהוֹליָת אחרות שלותי בקחתי מהן שכר למען אשרתכם ובהיותי עמכם ואחסר לא הלאיתי אדם.
9. כי את-מחסורי מלאו האחים בבאם ממקדוניא ובכל-דבר נשמרתי מהיות לכם למשא וגם אשמר.
10. באמתו שֶׁל-יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי אשר-בי מעיד אני בכם כי תהלתי זאת לא-תכלא ממני בגלילות אכיא.
11. על-מה-זה? העל אשר אינני אהב אתכם? יָהוּה אוּל יודע.
12. אבל את אשר אני עשה אוסיף לעשות לבלתי תת-מקום למבקשים עלילה למען במה-שיתהללו בו ימצאו דומים לנו.
13. כי אנשים כאלה שליחי שקר הם פעלי רמיה מתחפשים לשליחי יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
14. ואיננו פלא הלא השטן גם-הוא מתחפש למלאך האור.
15. לכן אין-זה דבר גדול אם גם-משרתיו יתחפשו למשרתי הצדק אשר אחריתם תהיה לפי מעלליהם.
16. ואשוב ואמר אל-נא יחשבני איש לסכל ואם-אין אף-כסכל קבלוני למען אתהלל מעט גם-אני.
17. את אשר אדבר לא לפי דרך מולכיאול יָהוּשֻׁעַ אנכי מדבר כי אם-כמו בסכלות אעז ואתהלל.
18. רבים מתהללים לפי הבשר לכן אתהלל אף-אני.
19. כי-נשאים אתם ברצון את-הסכלים בהיותכם חכמים.
20. הלא תשאו אם-יעביד אתכם איש אם-יבלע אם-ילכד אתכם אם-יתנשא אם-יכה אתכם על-פניכם.
21. לחרפתנו אנכי אמר זאת כאלו היינו רפים אבל בכל-אשר ירהב איש להתהלל בסכלות אמר זאת ארהב גם-אנכי.
22. עברים הם? כן גם-אנכי יָשׁוֹראֻלים הם? כן גם-אנכי זרע אברוהם? הם כן גם-אנכי.
23. משרתי יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי הם כמתהולל אמר אנכי יותר מהם יותר ביגיעות יותר למאד במכות יותר במוסרות ורב פעמים במצוקות מות.
24. חמש פעמים ספגתי בידי היהודים ארבעים חסר אחת.
25. שלש פעמים יסרתי בשוטים פעם אחת סקלתי ושלש פעמים נשברה-לי הספינה ואהי במצולות ים לילה ויום.
26. במסעות רבות בסכנות נהרות בסכנות שדדים בסכנות מצד בני-עמי בסכנות מצד הגוים סכנות בעיר סכנות במדבר סכנות בים סכנות בתוך אחי שקר.
27. בעמל ובתלאה בשקידות הרבה ברעב ובצמא בצומות הרבה בקר ובעירום.
28. מלבד שאר הדברים הבאים עלי יום יום והדאגה לכל-האוֹהוֹליָת.
29. מי יחלש ואני לא אחלש? מי יכשל ולא יבער לבי.
30. אם-יש להתהלל אתהלל בחלשתי.
31. יָהוּה אוּל אבי יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי מולכיאולנו המברך לעולמי עולמים הוא ידע כי לא אשקר.
32. בדמשק שמר הנצב של-המלך ארטס את-עיר הדמשקיים ויבקש לתפשנו.
33. ובעד החלון הורידו אתי בסל מעל החומה ואמלט מידיו.

    השנית אל-הקורנתיים - פרק יב
1. אמנם להתהלל לא יועיל לי כי-אבוא למראות מולכיאול יָהוּשֻׁעַ וחזינותיו.
2. ידעתי איש בְּיָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי זה ארבע-עשרה שנה אם-היה בגוף לא ידעתי או-מחוץ לגוף לא ידעתי יָהוּה אוּל יודע והאיש ההוא לקח עד-לרקיע השלישי.
3. וידעתי את-האש ההוא אם-בגוף או-מחוץ לגוף לא ידעתי יָהוּה אוּל יודע.
4. אשר העלה אל-הפרדס וישמע דברים נסתרים אשר נמנע מאיש למללם.
5. על-איש כמוהו אתהלל אך על-עצמי לא אתהלל זולתי בחלשותי.
6. כי לו-חפצתי להתהלל לא-אהיה סכל כי-אמת אדבר אבל אתאפק פן-יחשבני איש יותר ממה-שיראה בי או שישמע ממנו.
7. ולמען אשר לא אתרומם ברב-גדל החזינות נתן-לי סלון בבשרי מלאך השטן להכתני באגרוף למען לא אתרומם.
8. על-זאת התחננתי שלש פעמים אל-מולכיאול יָהוּשֻׁעַ להסירו ממני.
9. ויאמר אלי די-לך חסדי כי בחלשה תשלם גבורתי על-כן שמח לבי להתהלל בחלשותי למען תשרה עלי גבורת יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
10. לכן רצתה נפשי בחלשות ובחרפות ובצרות וברדיפות ובמצוקות בעד יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי כי-כאשר חלשתי אז גבור אני.
11. סכל הייתי בהתהללי אתם הכרחתם אתי תחת אשר-היה עליכם להזכירני לשבח כי לא-נפל אנכי במאומה מן-השליחים הגדולים כל-כך אף כי-כאין אנכי.
12. הן-אתות השליח נעשו בקרבכם בכל-סבלנות באתות ובמופתים ובגבורות.
13. כי-במה נגרעתם מן-האוֹהוֹליָת האחרות אם-לא הלאיתי אתכם סלחו-נא לי את-העולה הזאת.
14. הנני מוכן לבוא אליכם פעם שלישית ולא אלאה אתכם? כי לא אבקש את אשר לכם כי אם-אתכם כי הבנים אינם חיבים לאצר אוצרות לאבות כי אם-האבות לבנים.
15. אבל אני בכל-חפץ לבבי אפזר וגם אפזר בעד נפשותיכם אף אם-תחת אהבתי לכם היתרה אתם תמעיטו את-אהבתכם אלי.
16. אך אם-כן הוא ואני לא הכבדתי עליכם אולי כאיש ערום במרמה לכדתי אתכם.
17. האף הוניתי אתכם ביד-אחד מאלה אשר שלחתי אליכם.
18. בקשתי מן-טיטוס ושלחתי אתו את-האח הכי-הונה אתכם טיטוס? הלא ברוח אחד? התהלכנו הלא במעגל אחד?
19. התחשבו עוד כי מתנצלים אנחנו אלכים? לא כי-לפני יָהוּה אוּל נדבר בְּיָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי וכל-זאת חביבי למען תבנו.
20. כי ירא אנכי פן-בבאי לא-אמצא אתכם כאשר חפצתי ואתם גם-אתם לא-תמצאו אתי כאשר חפצתם פן-יהיה בכם צמה וקנאה ורגז ומריבות ודבה רעה ורכילות וגאות ומבורכה.
21. פן-אשוב לבוא וישפילני יָהוּה אוּל אצלכם ואתאבל על-רבים אשר-חטאו כבר ולא שבו מן-הטמאה ומן-הזנות ומן-הזמה אשר עשו.

    השנית אל-הקורנתיים - פרק יג
1. זאת הפעם השלישית אשר אבוא אליכם על-פי שנים עדים או שלשה עדים יקום כל-דבר.
2. מקדם אמרתי בהיותי אצלכם בפעם השנית ומקדם אני אמר וכתב עתה ברחקי מכם לאשר חטאו לפני מזה ולכל הנשארים כי-בשובי לבוא לא אחוס.
3. יען בקשכם לבחן אֶת-יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי המדבר בי אשר איננו חלש לכם כי אם-גבור הוא בתוככם.
4. כי-אם-גם-נצלב בחלשה אכן חי הוא בגבורת יָהוּה אוּל ואם גם-חלשים בוא אנחנו אכן נחיה עמו בגבורת יָהוּה אוּל לנגדכם.
5. נסו-נא אתכם אם-באמונה אתם בחנו אתכם או האינכם ידעים את-נפשכם כי יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי בכם אם-לא כי-נמאסים אתם?
6. אבל אקוה כי תדעו אשר אנחנו איננו נמאסים.
7. ואני מתחנן אֶל-יָהוּה אוּל אשר לא-תעשו כל-רע לא למען נראה אנחנו נאמנים כי אם-למען תעשו אתם את-הטוב ואנחנו נהיה כנמאסים.
8. כי אין אנחנו יכולים לעשות מאומה לנגד האמת כי אם-בעד האמת.
9. כי נשמח אם-חלשים אנחנו ואתם גבורים ועל-זאת גם-נתפלל על-אשר תכוננו.
10. ובעבור זאת כתבתי את-אלה בהיותי ברחוק למען אשר-לא אצטרך בקרבי אליכם לדבר אתכם משפטים לפי הרשות אשר נתנה לי המולכיאול לבנות ולא להרוס.
11. ובכן אחי שמחו והתכוננו התנחמו ויהי לכם לב אחד אהבו השֻׁעַ-אוֹלֵם וֵ-יָהוּה אוּל האהבה והשֻׁעַ-אוֹלֵם יהי עמכם.
12. שאלו לשֻׁעַ-אוֹלֵם איש את-רעהו בנשיקה הקדושה.
13. הקדושים כלם שאלים לשלומכם.
14. חסד מולכיאול יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי ואהבת יָהוּה אוּל והתחברות הרוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ עם-כלכם אַמנָה.  

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
Back
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=