השודקה הרושבה - עשוהי

מעשי השליחים

    מעשי השליחים - פרק א
1. הן המאמר הראשון תאופילוס עשיתיהו על-כל אשר החל יָהוּשֻׁעַ לעשות וללמד.
2. עד-היום אשר לקח למרום אחרי צותו ברוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ את-השליחים אשר-בחר בהם.
3. ואשר גם-התיצב להם חי אחרי ענותו באתות רבות בהראותו אליהם ארבעים יום וידבר על-מלכות יָהוּה אוּל.
4. ובאכלו לחם עמהם צוה אתם לבלתי סור מיָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם כי אם-להוחיל להבטחב יָהוּה אֲבִי אשר שמעתם ממני.
5. כי-יָהוּה-חָנַם הטביל במים ואתם תטבלו ברוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ בקרוב אחרי הימים האלה.
6. ויהי כאשר נאספו יחדו וישאלהו לאמר מולכיאולנו המשיב אתה בעת הזאת את-המלוכה ליָשׁוֹראֻל?
7. ויאמר אליהם לא לכם לדעת העתים והזמנים אשר יעד יָהוּה אֲבִי בשלטנו.
8. אבל תקבלו גבורה בבוא עליכם רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ והייתם עדי ביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם ובכל-יהודה ובשמרון ועד-קצה הארץ.
9. ויהי כדברו זאת העלה והם ראים וישאהו ענן מנגד עיניהם.
10. ויביטו אחריו השמימה בעברו והנה שני אנשים לבושי בדים נצבים עליהם.
11. ויאמרו אתם אנשי הגליל מה-תעמדו פה ועיניכם השמימה? יָהוּשֻׁעַ זה אשר לקח מאתכם השמימה כן בוא יבוא כאשר ראיתם אתו עלה השמימה.
12. ויפנו וילכו ירושלימה מן-ההר הנקרא הר הזיתים והוא קרוב ליָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם דרך תחום שבת.
13. ויבאו העירה ויעלו אל-העליה אשר היו ישבים בה כפוס ויָהוּה-כַף ויָהוּה-חָנַם ואנדרי פילפוס ותומא בר-תלמי ומתי יָהוּה-כַף בן-חלפי ושַׁמִיאוּל הקנא ויהודה בן-יָהוּה-כַף.
14. כל-אלה היו שקדים יחדו בלב אחד להתפלל ולהתחנן ועמהם הנשים ומָרוֹעֶם אם יָהוּשֻׁעַ וגם-אחיו.
15. ובימים האלה קם כפוס בתוך התלמידים ומספר שמות הנקהלים יחד כמאה ועשרים ויאמר.
16. אנשים אחים מן-הצרך היה כי ימלא הכתוב ההוא אשר דבר מקדם רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ בפי דַּוּד על-יהודה אשר היה מוליך את-תפשי יָהוּשֻׁעַ.
17. כי-היה נמנה אתנו וזכה בגורל השרות הזה.
18. והנה הוא קנה-לו שדה במחיר הרשעה ויפל על-פניו ארצה ויבקע בתוך וישפכו כל-מעיו.
19. וגם-נודעה זאת לכל-ישבי יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם ויקרא בשפתם לשדה ההוא חקל דמא הוא שדה הדם.
20. כי כתוב בספר תהלים תהי-טירתו נשמה ואל-יהי בה ישב ופקדתו יקח אחר.
21. ועל-כן מן-הצרך כי מן-האנשים האלה אשר התהלכו אתנו כל-ימי היות מולכיאולנו יָהוּשֻׁעַ יוצא ובא לפנינו.
22. החל מטבילת יָהוּה-חָנַם עד-יום הלקחו מאתנו כי אחד מהם יהיה לעד עמנו על-קומו מן-המתים.
23. ויעמידו שנים את-יָהוּה-סַף הנקרא בר-שבא והוא מכנה יוסטוס ואת מתיה.
24. ויתפללו ויאמרו אתה מולכיאולנו היודע כל-הלבבות הראה-נא מן-השנים האלה את-האחד אשר-בחרת בו.
25. לקחת את-גורל השרות הזה והשליחות אשר סר ממנה יהודה להלך אל-מקומו.
26. ויפילו גורלות ויפל הגורל על-מתיה ויספח אל-עשתי עשר השליחים.

    מעשי השליחים - פרק ב
1. וביום מלאת שבעת השבעות ויתאספו כלם לב אחד.
2. ויהי פתאם קול רעש מן-השמים כקול רוח סערה וימלא את-כל-הבית אשר ישבו בו.
3. ותראינה אליהם לשנות נחלקות ומראיהן כאש ותנוחינה אחת אחת על כל-אחד מהם.
4. וימלאו לכם רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ להטיף.
5. וביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם שכנו יהודים אנשי חסד מכל-גוי וגוי אשר תחת השמים.
6. ויהי בהיות קול הרעש ההוא ויקבצו עם-רב ויהיו נבכים כי-איש איש שמע אתם מדברים בשפת עמו.
7. וישתוממו ויתמהו ויאמרו איש אל-רעהו הנה כל-אלה המדברים הלא גלילים המה?
8. ואיך אנחנו שמעים אתם איש כשפת-ארץ מולדתנו?
9. פרתיים ומדים ועילמים וישבי ארם נהרים יהודה וקפודקיה פנטוס ואסיא.
10. פרוגיא ופמפוליא מצרים וחבל לוב אשר על-יד קוריני והבאים מרומי גם-יהודים גם-גרים.
11. כרתים וערבים הנה אנחנו שמעים אתם מספרים בלשנותינו גדלות יָהוּה אוּל.
12. וישתוממו כלם ויבהלו ויאמרו איש אל-אחיו מה-תהיה זאת?
13. ואחרים לעגו וימארו כי-מלאי עסיס המה.
14. אז יעמד כפוס ועשתי העשר עמו וישא את-קולו וידבר אליהם אנשי יהודה וישבי יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם כלכם זאת תודע לכם והאזינו אל-דברי.
15. כי אלה לא שכורים המה כאשר חשבתם כי שעה שלישית ביום עתה.
16. אבל זה הוא האמור על-ידי יואל הנביא.
17. והיה באחרית הימים נאם יָהוּה אוּל אשפך את-רוחי על-כל-בשר ונבאו בניכם ובנתיכם ובחוריכם חזינות יראו וזקניכם חלמות יחלמון.
18. וגם על-עבדי ועל-שפחותי בימים ההמה אשפך את-רוחי ונבאו.
19. ונתתי מופתים בשמים ממעל ואתות בארץ מתחת דם ואש ותימרות עשן.
20. השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום מולכיאול יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי הגדול והנורא.
21. והיה כל אשר-יקרא בְהוֹל-שֻּׁאַם יָהוּה אוּלהִים ימלט.
22. אנשי יָשׁוֹראֻל שמעו הדברים האלה יָהוּשֻׁעַ הַנוּדצוֹרוֹתִי האיש אשר נאמן לכם מאת יָהוּה אוּל בגבורות ובמופתים ובאתות אשר יָהוּה אוּל עשה על-ידו בתוככם כאשר ידעתם גם-אתם.
23. אתו הנמסר על-פי עצת יָהוּה אוּל הנחרצה וידיעתו מקדם לקחתם ובידי רשעים הוקעתם והרגתם אתו.
24. וְ-יָהוּה אוּל הקימו מן-המתים בהתיר את-חבלי המות באשר נמנע מן-המות לעצר אתו.
25. כי-דַּוּד אמר עליו שויתי מולכיאול לנגדי תמיד כי מימיני בל-אמוט.
26. לכן שמח לבי ויגל כבודי אף-בשרי ישכן לבטח.
27. כי לא-תעזב נפשי לשאול לא-תתן חסידך לראות שחת.
28. תודיעני ארחות חיים שבע שמחות את-פניך.
29. אנשים אחים הניחו לי ואדברה באזני כלכם על-דַּוּד אֲבִיהֻל אשר גם-מת גם-נקבר וקבורתו אתנו היא עד-חיום הזה.
30. והוא בהיותו נביא ומדעתו את-השבועה אשר נשבע לו יָהוּה אוּל להקים אֶת-הוֹל-מֶהוּשְׁחַי יָהוּשֻׁעַ כפי הבשר מפרי חלציו להושיבו על-כסאו.
31. לכן בחזותו מראש דבר על-תקומת יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי כי לא-נעזבה נפשו לשאול וגם-בשרו לא-ראה שחת.
32. אֶת-יָהוּשֻׁעַ זה הקים יָהוּה אוּל מן-המתים ואנחנו כלנו עדיו.
33. ועתה אחרי הנשאו בימין יָהוּה אוּל לקח מאת יָהוּה אֲבִיהוֹל את-הבטחת רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ וישפך את-אשר אתם ראים ושמעים.
34. כי דַּוּד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נְאֻם-יָהוּה אוּל לאוֹדמוֹראֻלי שב לימיני.
35. עד-אשית איביך הדם לרגליך.
36. לכן ידע-נא בית יָשׁוֹראֻל כלו כי למולכיאול וּלְהוֹל-מֶהוּשְׁחַי שמו יָהוּה אוּל אֶת-יָהוּשֻׁעַ זה אשר צלבתם.
37. ויהי כשמעם התעצבו אל-לבם ויאמרו אל-כפוס ואל-שאר השליחים אנשים אחים מה עילנו לעשות?
38. ויאמר כפוס אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל-איש מכם על-שם יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי לסליחת חטאיכם וקבלתם את-מתנת רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ.
39. כי לכם ההבטחה ולבניכם ולכל הרחוקים לכל-אשר קרא יָהוּה אוּלנוּ.
40. ויעד עוד בהם באמרים אחרים הרבה ויזהר אתם לאמר המלטו נא מדור תהפכות הזה.
41. ויקבלו את-דברו בשמחה ויטבלו וביום ההוא נוספו כשלשת אלפי נפש.
42. ויהיו שקדים על-תורת השליחים ועל-ההתחברות ועל-בציעת הלחם ועל-התפלה.
43. ותפל אימה על-כל-נפש ומופתים רבים ואתות נעשו על-ידי השליחים ביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם.
44. וכל-המאמינים התאחדו יחד ויהי-להם הכל בשתפות.
45. ואת-אחזתם ואת-רכושם מכרו ויחלקו אתם לכלם לאיש איש די מחסורו.
46. ויום יום היו שקדים במקדש לב אחד ויבצעו את-הלחם בבית בבית.
47. ויאכלו מזונם בגילה ובתם לבב וישבחו אֶת-יָהוּה אוּל וימצאו חן בעיני כל-העם ומולכיאול יָהוּשֻׁעַ הוסיף יום יום על-העדה את-הנושעים.

    מעשי השליחים - פרק ג
1. וכפוס ויָהוּה-חָנַם עלים יחדו אל-המקדש לעת התפלה בשעה התשיעית.
2. ואיש אחד פסח מבטן אמו מובא שמה אשר יושיבהו יום יום שער המקדש הנקרא שער המהדר לשאל מתנות מאת באי המקדש.
3. ויהי כראתו את-כפוס ואת-יָהוּה-חָנַם באים אל-המקדש ויבקש לקחת מאתם צדקה.
4. ויסתכל-בו כפוס וגם-יָהוּה-חָנַם ויאמר אליו הביטה אלינו.
5. וישם פניו אליהם בקותו לקחת מאתם דבר.
6. ויאמר כפוס כסף וזהב אין-לי אבל את אשר בידי אתננו לך בְּשֵׁם-יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי הַנוּדצוֹרוֹתִי קום התהלך.
7. ויאחז ביד ימינו ויקם אותו ויתחזקו פתאם רגליו וקרסליו.
8. ויקפץ ויתהלך ויבא אתם אל-המקדש מתהלך ומרקד ומשבח אֶת-יָהוּה אוּל.
9. ויראהו כל-העם מתהלך ומשבח אֶת-יָהוּה אוּל.
10. ויכירו אותו כי הוא אשר היה ישב לשאל צדקה בשער המקדש המהדר וימלאו שמה ושממון על-הנעשה לו.
11. ויהי הוא מחזיק בכפוס וביָהוּה-חָנַם וירץ אליהם כל-העם אל-האולם הנקרא אולם של-שׁוּעַ-אוֹלמוֹה וישתוממו.
12. וירא כפוס ויען ויאמר אל-העם אנשי יָשׁוֹראֻל מה אתם תמהים על-זאת? ומה-תסתכלו בנו כאלו אנחנו בכחנו ובחסידותנו שמנו את-זה מתהלך?
13. יָהוּה אוּל אברהם יָהוּה אוּל יָהוּצחָק וֵ-יָהוּה אוּל יָהוּה-כַף יָהוּה אוּל אבותינו הוא פאר את-עבדו יָהוּשֻׁעַ אשר אתם מסרתם אותו וכחשתם בו בפני פילטוס כשהיה דן לפטרו.
14. אבל אתם כחשתם בקדוש ובצדיק ובקשתם כי-יחן לכם איש רצח.
15. ואת-שר החיים הרגתם אשר יָהוּה אוּל הקימו מן-המתים ואנחנו עדיו.
16. ולמען אמונת שמו חזק שמו את-האיש הזה אשר אתם ראים ומכירים אתו והאמונה אשר לנו על-ידו היא העלתה-לו את-הארכה הזאת לעיני כלכם.
17. ועתה אחי ידע אני כי בבלי-דעת עשיתם גם-אתם גם-ראשיכם.
18. וְ-יָהוּה אוּל ככה מלא את אשר-הגיד מקדם בפי כל-נביאיו כי יענה יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
19. לכן הנחמו ושובו וימחו חטאיכם.
20. למען אשר-יבאו ימי רוחה מלפני מולכיאולנו יָהוּשֻׁעַ וישלח את-אשר בשרו לכם מקדם אֶת-יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
21. אשר צריך כי יקבלהו השמים עד-ימי שוב כל-הדברים לתקונם אשר דבר עליהם יָהוּה אוּל בפי-נביאיו הקדושים מימי עולם.
22. הן משה אמר אל-אבותינו נביא יקים לכם מולכיאולנו יָהוּשֻׁעַ יָהוּה אוּלהִים מקרב אחיכם כמני אליו תשַׁמִיאוּל ככל אשר ידבר אליכם.
23. והיה כל-הנפש אשר לא תשמע על-הנביא ההוא ונכרתה מעמיה.
24. וגם כל-הנביאים משמואל ואשר נבאו אחריו כלם הגידו מראש את-הימים האלה.
25. אתם בני הנביאים ובני הברית אשר כרת יָהוּה אוּל עם-אבותינו באמרו אל-אברהם ונברכו בזרעך כל משפחות האדמה.
26. לכם בראשונה העמיד יָהוּה אוּל את-עבדו יָהוּשֻׁעַ וישלחהו לברך אתכם בשובכם כל-איש מרע בעלליכם.

    מעשי השליחים - פרק ד
1. ויהי בדברם אל-העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית-המקדש והצדוקים.
2. כי-חרה להם על-אשר למדו את-העם והגידו בְּיָהוּשֻׁעַ את-תחית המתים וישלחו בהם את-ידיהם וישימום במשמר עד למחר כי-כבר בא הערב.
4. ורבים מהשמעים את-הדבר האמינו ויהי מספר האנשים כחמשת אלפים.
5. ויהי ממחרת ויקהלו שריהם ראשיהם וזקניהם וספוריהם יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם.
6. וחנן הכהן הגדול וקיפה ויָהוּה-חָנַם ואלכסנדרוס וכל אשר ממשפחת הכהן הגדול.
7. ויעמידו אתם בתוך וישאלום בא-זה כח ובאי-זה שם עשיתם זאת?
8. וימלא כפוס רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ ויאמר אליהם אתם ראשי העם וזקני יָשׁוֹראֻל.
9. אם-אנחנו נחקרים היום על-הטובה אשר עשינו לאיש חולה ושאלתם במה זה נושע.
10. יודע לכלכם ולכל-עם יָשׁוֹראֻל כי-בְהוֹל-שֻׁאַם יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי הַנוּדצוֹרוֹתִי אשר צלבתם אותו ואשר יָהוּה אוּל הקימו מן-המתים כי-בשמו עמד זה לפניכם בריא.
11. והוא האבן אשר מאסתם אתם הבונים ותהי לראש פנה.
12. ואין הישועה באחר ואין תחת השמים שם אחר הנתן לבני אדם אשר-בו נושע.
13. ויהי כאשר ראו את-בטחון לב של-כפוס ויָהוּה-חָנַם והבינו כי הדיוטים ולא בעלי חכמה המה ויתמהו עליהם ויכירום כי התהלכו עִם-יָהוּשֻׁעַ.
14. ובראותם את-האיש הנרפא עמד אצלם לא מצאו לדבר נגדם דבר.
15. ויצוו אתם לצאת חוצה מן-הסנהדרין ויתיעצו יחדו.
16. ויאמרו מה-נעשה לאנשים האלה? הנה אות גלוי נעשה על-ידיהם וגם-מפרסם לכל-ישבי יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם ולא נוכל לכחש בו.
17. אך למען לא-ירבה הדבר בעם ויפרץ נזהירה אתם בגערה לבלתי דבר עוד לכל-אדם בְהוֹל-שֻׁאַם הזה.
18. ויקראו אתם ויצוום אשר לא-ידברו דבר ולא ילמדו בְהוֹל-שֻׁאַם יָהוּשֻׁעַ.
19. ויענו כפוס ויָהוּה-חָנַם ויאמרו אליהם הנכון הוא לפני יָהוּה אוּל שמע לכם יתר משמע לֵיָהוּה אוּל שפטו אתם.
20. כי לא נוכל אנחנו לחדל מדבר את אשר ראינו ושמענו.
21. ויוסיפו לגער-בם ויפטרו אתם באשר לא-מצאו דבר לענוש אתם מפני העם כי כלם מהללים אֶת-יָהוּה אוּל על-הנעשה.
22. כי בן-ארבעים שנה ומעלה היה האיש ההוא אשר נעשה-עמו אות הרפואה הזאת.
23. ואחרי הפטרם באו אל-אחיהם ויספרו להם את אשר אמרו אליהם הכהנים הגדולים והזקנים.
24. ויהי כאשר שמעו את-זאת וישאו את-קולם בלב אחד לֵיָהוּה אוּל ויאמרו מולכיאול אתה יָהוּה אוּל העשה את-השמים ואת-הארץ ואת-הים ואת-כל-אשר-בם.
25. אשר אמרת בהרוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ בפי עבדך דַּוּד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק?
26. יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד עַל-יָהוּה אוּל עַל-יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
27. כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם-הגוים ולאמי יָשׁוֹראֻל עַל-יָהוּשֻׁעַ עבדך הקדוש אשר משחת.
28. לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות.
29. ועתה מולכיאול יָהוּשֻׁעַ ראה את-גערתם ותן לעבדיך לדבר את-דברך בכל-בטחון לבם.
30. בנטתך את-ידך למרפה ולתת אתות ומופתים בְהוֹל-שֻׁאַם יָהוּשֻׁעַ עבדך הקדוש.
31. ויהי כאשר התפללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ וידברו את-דבר יָהוּה אוּל בבטחון לבב.
32. ואוֹהוֹליָה המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת אין איש מהם אומר על-אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם בשתפות.
33. ובגבורה גדולה יעידו השליחים על-תקומת מולכיאול יָהוּשֻׁעַ וחסד גדול נמשך לכלם.
34. כי לא-היה בהם חסר דבר כי כל-בעלי שדות ובתים מכרו אתם ויביאו את-כסף מחירם.
35. וישימהו לרגלי השליחים ויתן לכל-איש ואיש די מחסרו.
36. ויוסף אשר כנוהו השליחים בְהוֹל-שֻׁאַם בר-נבא פרושו בן-הנחמה איש לוי אשר נולך בארץ כתים.
37. גם-לו היה שדה וימכרהו ויבא את-הכסף וישימהו לרגלי השליחים.

    מעשי השליחים - פרק ה
1. ואיש אחד ושמו חנניה עם-אשתו שפירה מכר את-אחזתו.
2. ויקח מן-המחיר ויסתירהו ואשתו ידעת גם-היא וחלק אחד הביא וישם לרגלי השליחים.
3. ויאמר כפוס חנניה למה זה מלא השטן את-לבבך לשקר ברוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ ולהסתיר ממחיר השדה?
4. הלא שלך? היה טרם המכרו וגם-אחרי נמכר היה בידך? ולמה שמת על-לבבך? הדבר הזה לא שקרת בבני אדם כי אִם-בֵּיָהוּה אוּל.
5. וכשמע חנניה את-הדברים האלה נפל ארצה ויגוע ותהי יראה גדולה על כל-השמעים.
6. ויקומו הצעירים ויאספו אתו וישאהו החוצה ויקברהו.
7. ויהי כמשלש שעות ותבא אשתו והיא לא ידעה את הנעשה.
8. ויען כפוס ויאמר אליה אמרי-לי הבמחיר הזה מכרתם את-השדה? ותאמר כן במחיר הזה.
9. ויאמר כפוס אליה למה-זה נועדתם לנסות אֶת-רוּחַ-יָהוּה אוּל? הנה בפתח רגלי המקברים את-אישך ונשאו אתך החוצה.
10. ותפל פתאם לרגליו ותגוע והבחורים באו והנה מתה וישאוה החוצה ויקברוה אצל אישה.
11. ותהי יראה גדולה על כל-האוֹהוֹליָה ועל כל-השמעים את-אלה.
12. ויעשו אתות ומופתים רבים בקרב העם על-ידי השליחים וכלם נאספו לב אחד באולם של-שׁוּעַ-אוֹלמוֹה.
13. ומן-האחרים אין איש אשר מלאו לבו לחלות עליהם אך-הוקיר אתם העם.
14. אבל נספחו עוד יתר מאמינים אל-מולכיאול יָהוּשֻׁעַ אנשים ונשים הרבה מאד.
15. עד כי-נשאו את-החולים אל-הרחבות וישימום על-מטות ומשכבות למען אשר ילך כפוס ונפל אך-צלו על-אחד מהם.
16. וגם-המון-עם הערים אשר מסביב נקבצו יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם מביאים את-החולים ואת-הנלחצים מרוחות טמאות וירפאו כלם.
17. ויקם הכהן הגדול וכל אשר אתו והם אנשי כת הצדוקים וימלאו קנאד.
18. וישלחו-יד בשליחים ויתנום במשמר העיר.
19. ויהי בלילה ויפתח מלאך יָהוּה אוּל את-דלתי בית-הכלא ויוציאם לאמר.
20. לכו והתיצבו במקדש ודברו אל-העם את-כל-דברי החיים האלה.
21. והם כשמעם את-זאת באו אל-המקדש בהית הבקר וילמדו שם ויבא הכהן הגדול ואשר אתו ויקראו אל-הסנהדרין ואל-כל-זקני בני יָשׁוֹראֻל וישלחו אל-בית האסורים להביא אתם.
22. וילכו המשרתים ולא מצאום בבית הכלא וישובו ויגידו לאמר.
23. את-בית האסורים מצאנו סגור ומסגר והשמרים עמדים על-הדלתות וכאשר פתחנו לא-נמצא בו אדם.
24. ויהי כשמע הכהן ונגיד המקדש וראשי הכהנים את-הדברים האלה ויבהלו עליהם ויאמרו איך יפל הדבר הזה.
25. ואיש אחד בא ויגד להם לאמר הנה האנשים אשר שמתם במשמר עמדים הם במקדש ומלמדים את-העם.
26. וילך שמה הנגיד עם-משרתיו ויקחם אך-לא בחזקה כי יראו מפני העם פן יסקלו.
27. ויביאו אתם ויעמידום לפני הסנהדרין וישאלם הכהן הגדול לאמר.
28. הלא צוה צוינו עליכם לבלתי למד בְהוֹל-שֻׁאַם? הזה והנה מלאתם את-יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם תורתכם ותחפצו להביא עלינו את-דמי האיש הזה.
29. ויען כפוס והשליחים ויאמרו הלא עלינו להקשיב בקול יָהוּה אוּל מהקשיב בקול בני אדם.
30. יָהוּה אוּל אבותינו הקים אֶת-יָהוּשֻׁעַ אשר שלחתם ידכם בו ותתלו אותו על-העץ.
31. את-זה נשא יָהוּה אוּל בימינו לשר ולמושיע לתת תשובה ליָשׁוֹראֻל וסליחת החטאים.
32. ואנחנו עדיו על-אלה וגם-רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ אשר נתן אותו יָהוּה אוּל לשמעים בקולו.
33. ויהי כשמעם ויתרגזו ויתיעצו להרוג אתם.
34. ויקם בתוך הסנהדרין אחד מן-הפרושים גמליאל שמו והוא מורה התורה מכבד בעיני כל-העם ויצו להוציא את-השליחים החוצה לזמן מעט.
35. ויאמר אליהם אנשי יָשׁוֹראֻל השמרו לכם מפני האנשים האלה במה-שאתם עשים להם.
36. כי לפני הימים האלה קם תודס ויתן את-נפשו כאחד הגדולים וידבקו-בו כארבע מאות איש ויהרג וכל אשר-שמעו אליו התפרדו ויהיו לאין.
37. ואחר כן קם יהודה הגלילי בימי הספר ויסת אחריו עם רב וגם-הוא נהרג וכל אשר-שמעו אליו נפצו.
38. ועתה אני אמר אליכם חדלו לכם מן-האנשים האלה והניחו להם כי העצה והפעלה הזאת אם-מאת אדם היא תפר.
39. ואם-מאת יָהוּה אוּל היא לא תוכלו להפר אתה פן-תמצאו נלחמים אֶת-יָהוּה אוּל.
40. וישמעו אליו ויקראו את-השליחים וילקו אתם ויצוו אשר לא ידברו בְהוֹל-שֻׁאַם יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי ויפטרו אותם.
41. ויצאו שמחים מלפני הסנהדרין על-כי זכו לשאת על-שמו כלמה.
42. וכל-היום לא חדלו ללמד במקדש ובבתים ולבשר את-בשורת יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.

    מעשי השליחים - פרק ו
1. בימים ההם כאשר רבו התלמידים היתה תלונת היונים על-העבריים על-אשר העלימו עיניהם מאלמנותיהם לבלתי-תת להן יום יום את-ארוחתן.
2. ויקראו שנים העשר את-המון התלמידים ויאמר לא-נאוה לנו כי נעזב את-דבר יָהוּה אוּל ונשמש את-השלחנות.
3. לכן אחי ברו-לכם שבעה אנשים מקרבכם אשר שם טוב להם ומלאים רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ וחכמה ונפקידם על-הענין הזה.
4. ואנחנו נשקד על-התפלה ועל-שמוש הדבר.
5. וייטב הדבר לני כל-ההמון ויבחרו את-אסטפנוס איש מלא אמונה ורוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ ואת-פילפוס ואת-פרוכורוס ואת-ניקנור ואת-טימון ואת-פרמנס ואת-ניקלס גר אנטיוכיא.
6. את-אלה העמידו לפני השליחים ויתפללו ויסמכו את-ידיהם עליהם.
7. ויהי דבר יָהוּה אוּל הולך וגדל וירב מספר התלמידים ביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם עד-מאד וגם-המון רב מן-הכהנים נכנעו אל-האמונה.
8. ואסטפנוס מלא אמונה וגבורה ויעש אתות ומופתים גדולים בקרב העם.
9. ויקומו אנשים מבית-הכנסת הנקרא על-שם הליברטינים ושל-קורינים ואלכסנדריים ומן-בני קיליקיא ואסיא ויתוכחו עם-אסטפנוס.
10. ולא יכלו עמד לנגד החכמה והרוח אשר-דבר בו.
11. ויסיתו בו אנשים אמרים שמענו אתו מדבר גדופים במשה וּבֵיָהוּה אוּל.
12. ויעוררו את-העם ואת-הזקנים והסופרים ויקומו עליו ויחטפהו ויביאהו לפני הסנהדרין.
13. ויעמדיו עדי שקר אשר אמרו האיש השה איננו חדל מהטיח דברים נגד מקום הקדש הזה ונגד התורה.
14. כי שמענהו אמר זה יָהוּשֻׁעַ הַנוּדצוֹרוֹתִי יתץ את-המקום הזה וישנה את-החקים אשר מסר-לנו משה.
15. ויסתכלו בו כל-הישבים בסנהדרין ויראו את-פניו כפני מלאך יָהוּה אוּל.

    מעשי השליחים - פרק ז
1. ויאמר הכהן הגדול האמת הוא אשר דברו?
2. ויען ויאמר אנשים אחים ואבות שמעו יָהוּה אוּל הכבוד נראה אל-אברהם אֲבִיהֻל בהיותו בארם נהרים לפני שבתו בחרן.
3. ויאמר אליו לך-לך מארצך וממולדתך ובא אל-הארץ אשר אראך.
4. ויצא מארץ כשדים וישב בחרן ואחרי מות אביו העביר אתו משם אל-הארץ הזאת אשר אתם ישבים בה עתה.
5. ולא-נתן לו נחלה בה אף-לא מדרך כף-רגל ויבטח לתתה לאחזה לו ולזרעו אחריו ועוד לא-היה-לו בן.
6. ויאמר לו יָהוּה אוּל כי-גר יהיה זרעו בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה.
7. וגם את-הגוי אשר יעבדו דן אנכי אמר יָהוּה אוּל ואחרי-כן יצאו ויעבדוני במקום הזה.
8. ויתן-לו את-ברית המילה ובכן הוליד את-יָהוּצחָק וימל ויָהוּה-כַף הוליד את-שנים עשר האבות.
9. ויקנאו האבות ביָהוּה-סַף וימכרו אותו מצרימה וֵ-יָהוּה אוּל היה עמו.
10. ויצילהו מכל-צרותיו ויתן-לו חן וחכמה לפני פרעה מלך מצרים וישימהו שליט על-מצרים ועל כל-ביתו.
11. ויהי רעב על-כל-ארץ מצרים וכנען וצרה גדולה ואבותינו לא-מצאו אכל.
12. וישמע יָהוּה-כַף כי יש-שבר במצרים וישלח-שמה את-אבותינו בפעם הראשונה.
13. ובפעם השנית התודע יָהוּה-סַף אל-אחיו ומולדת יָהוּה-סַף נגלתה לפרעה.
14. וישלח יָהוּה-סַף ויקרא ליָהוּה-כַף אביו ולכל-משפחתו בשבעים וחמש נפש.
15. וירד יָהוּה-כַף מצרימה וימת הוא ואבותינו.
16. ויובאו שכמה ויושמו בקבר אשר קנה אברהם בכספו מיד בני-חמור אבי שכם.
17. ויהי כאשר קרבה עת ההבטחה אשר נשבע יָהוּה אוּל לאברהם ויגדל העם וירב במצרים.
18. עד כי-קם מלך אשר לא-ידע את-יָהוּה-סַף.
19. וזה התחכם למשפחתנו וירע לאבותינו ויצו אתם להשליך את-עלליהם אל-פני השדה לבלתי החיותם.
20. בעת ההיא נולד משה ויהי-טוב לֵיָהוּה אוּל ויהי אַמנָה בבית אביו שלשה ירחים.
21. וכאשר השלך אספה אתו בת-פרעה ותגדלהו לה לבן.
22. וילמד משה בכל-חכמת מצרים ויהי גבור בדברים ובמעשים.
23. ובמלאת-לו ארבעים שנה עלה על-לבו לפקד את-אחיו בני יָשׁוֹראֻל.
24. וירא איש אחד מעשק חנם ויושע לו ויקם נקמת המכה בהכותו את-המצרי.
25. ויחשב בלבבו כי יבינו אחיו אשר על-ידו יתן יָהוּה אוּל להם תשועה והם לא הבינו.
26. ויהי ביום השני ויבא בתוכם והם נצים ויבקש לעשות שֻׁעַ-אוֹלֵם ביניהם לאמר אנשים אחים אתם ולמה תעשקו איש את-אחיו?
27. והעשק את-רעהו הדפו לאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו?
28. הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת אתמל את-המצרי?
29. ויברח משה על-הדבר הזה ויהי-גר בארץ מדין ויולד שם שני בנים.
30. ובמלאת ארבעים שנה נראה אליו מלאך יָהוּה אוּל במדבר הר סיני בלבת-אש מתוך הסנה.
31. וירא משה ויתמה על-המראה ובסורו לראות ויהי-קול יָהוּה אוּל אליו.
32. אנכי יָהוּה אוּל אבותיך יָהוּה אוּל אברהם יָהוּה אוּל יָהוּצחָק וֵ-יָהוּה אוּל יָהוּה-כַף ויחרד משה ויירא מהביט.
33. ויאמר אליו יָהוּה אוּל של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת-קדש הוא.
34. ראה ראיתי את-עני עמי אשר במצרים ואת-נאקתם שמעתי וארד להצילם ועתה לכה ואשלחך מצרימה.
35. הוא משה אשר כחשו-בו לאמר מי שמך לשר ושפט? אתו שלח יָהוּה אוּל לשר וגאל ביד המלאך הנראה אליו בסנה.
36. והוא הוציאם ויעש אתות ומפתים בארץ מצרים ובים-סוף ובמדבר ארבעים שנה.
37. הוא משה אשר אמר על-בני יָשׁוֹראֻל נביא מקרב אחיכם כמני יקים לכם יָהוּה אוּלהִים אליו תשַׁמִיאוּל.
38. הוא אשר היה באוֹהוֹליָה במדבר עם-המלאך הדבר אליו בהר סיני ועם-אבותינו ואשר קבל דברים חיים לתת לנו.
39. הוא אשר אבותינו לא אבו לשמע לו כי אם-מאסו אתו ולבבם פנה מצרימה.
40. ויאמר אל-אהרן עשה-לנו יָהוּה אוּל אשר ילכו לפנינו כי זה משה אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה-היה לו.
41. ויעשו עגל בימים ההם ויזבחו זבחים לאליל וישמחו במעשה ידיהם.
42. ויפן מהם יָהוּה אוּל ויתנם לעבד את-צבא השמים כאשר כתוב בספר הנביאים הזבחים ומנחה הגשתם-לי במדבר ארבעים שנה בית יָשׁוֹראֻל?
43. ונשאתם את סכת מלכם ואת-כוכת יָהוּה אוּלהִים רמפן הצלמים אשר עשיתם להשתחות להם והגליתי אתכם מהלאה לבבל.
44. משכן העדות היה לאבותינו במדבר כאשר צוה המדבר אל-משה לעשות אתו כתבנית אשר ראה.
45. ואבותינו לקחהו וגם-הביאהו אתם הם וְיָהוּשֻׁעַ ברשתם את-ארצות הגוים אשר גרש אתם יָהוּה אוּל מפני אבותינו עד-ימי דַּוּד.
46. והוא מצא חן בעיני יָהוּה אוּל וישאל למצא משכנות לֵיָהוּה אוּל יָהוּה-כַף.
47. ושׁוּעַ-אוֹלמוֹה בנה-לו בית.
48. אבל העליון לא ישכן בהיכלות מעשי ידים כאשר אמר הנביא.
49. השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי-זה בית אשר תבנו-לי? אמר יָהוּה אוּל ואי-זה מקום מנוחתי?
50. הלא את-כל-אלה ידי-עשתה?
51. קשי ערף וערלי לב ואזנים ממרים הייתם תמיד ברוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ כאבותיכם גם-אתם.
52. מי מהנביאים אשר לא רדפוהו אבותיכם? אף-המיתו את המבשרים מקדם ביאת הצדיק אשר עתה הייתם אתם מוסריו ומרצחיו.
53. אתם אשר קבלתם את-התורה על-ידי מלאכות המלאכים ולא שמרתם אותה.
54. ויהי כשמעם את-אלה התרגזו בלבבם ויחרקו עליו שניהם.
55. והוא מלא רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ ויבט השמימה וירא את-כבוד יָהוּה אוּל וְאֶת-יָהוּשֻׁעַ נצב לימין יָהוּה אוּל.
56. ויאמר הנני ראה את-השמים נפתחים ואת בן-האדם נצב לימין יָהוּה אוּל.
57. ויצעקו בקול גדול ויאטמו את-אזניהם ויתנפלו עליו כלם יחד.
58. וידחפהו חוצה לעיר ויסקלו אתו באבנים והעדים פשטו את-בגדיהם לרגלי בחור אחד ושמו שאול.
59. ויסקלו את-אסטפנוס והוא משוע ואמר מולכיאול יָהוּשֻׁעַ קבל את-רוחי.
60. ויכרע על-ברכיו ויצעק בקול גדול מולכיאול אל-תשמר להם את-החטא הזה ויהי אחרי דברו כדבר הזה ויישן.

    מעשי השליחים - פרק ח
1. ושאול גם-הוא היה רצה בהרגתו ותהי ביום ההוא רדיפה גדולה על-האוֹהוֹליָה אשר ביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם ויפצו כלם בערי יהודה ושמרון לבד מן-השליחים.
2. וישאו אנשים חסידים את-אסטפנוס ויקברהו ויספדו עליו מספד גדול.
3. ושאול החריב את-האוֹהוֹליָה וישוטט בבתים ויסחב משם אנשים ונשים ויסגירם לכלא.
4. והנפוצים עברו בארץ ויבשרו את-הדבר.
5. ופילפוס ירד אל-עיר שמרון ויכרז להם אֶת-יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
6. ויקשב המון העם בלב אחד על-אמרי פילפוס בשמעם ובראותם את-האתות אשר עשה.
7. כי רבים היו אחוזי רוחות הטמאה והרוחות יצאו מהם צעקות בקול גדול ורבים נכי אברים ופסחים וירפאו.
8. ותהי שמחה גדולה ביר ההיא.
9. ואיש אחד ושמו שַׁמִיאוּל היה מלפנים בעיר מכשף ומשמים את-עם שמרון באמרו על-נפשו כי-גדול הוא.
10. ויקשיבו אליו מקטנם ועד-גדולם לאמר זה הוא גבורת יָהוּה אוּל הגדולה.
11. ויקשיבו אליו על-היותו משמים אותם בכשפיו ימים רבים.
12. ויהי כאשר האמינו לפילפוס בבשרו את-מלכות יָהוּה אוּל ואת-שם יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי ויטבלו אנשים ונשים.
13. ויאמן שַׁמִיאוּל גם-הוא ויטבל וידבק בפילפוס וירא את-האתות והמפתים הגדלים אשר נעשו וישתומם.
14. וישמעו השליחים אשר ביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם כי-קבלה שמרון את-דבר יָהוּה אוּל וישלחו אליהם את-כפוס ואת-יָהוּה-חָנַם.
15. וירדו שמה ויתפללו בעדם אשר יקבלו את-רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ.
16. כי הרוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ לא-צלחה עד-עתה על-אחד מהם והם רק-נטבלים בְהוֹל-שֻׁאַם מולכיאול יָהוּשֻׁעַ.
17. ויסמכו את-ידיהם עליהם ויקבלו את-רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ.
18. ויהי בראות שַׁמִיאוּל כי בסמיכות ידי השליחים נתן רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ ויבא לפניהם כסף.
19. ויאמר תנו-נא גם-לי את-היכלת הזאת אשר-יקבל את-רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ כל אשר-אשים עליו את-ידי.
20. ויאמר אליו כפוס כספך יהי אתך לאבדון יען חשבת לקנות במחיר את-מתת יָהוּה אוּל.
21. אין-לך חלק וגורל בדבר הזה כי לבבך איננו ישר לפני יָהוּה אוּל.
22. ועתה שוב מרעתך זאת והתחנן אֶל-יָהוּה אוּל אולי תסלח לך מזמת לבבך.
23. כי-ראה אנכי כי-באת לידי מרורת רוש וחרצבות רשע.
24. ויען שַׁמִיאוּל ויאמר העתירו אתם בעדי אֶל-יָהוּה אוּל לבלתי-בוא אלי דבר מכל אשר אמריתם.
25. והמה אחרי אשר-העידו ודברו את-דבר יָהוּה אוּל שבו יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם ויבשרו את-הבשורה בכפרים רבים אשר לשמרונים.
26. וידבר מַלְאַךְ-יָהוּה אוּל אל-פילפוס לאמר קום לך הנגבה על-הדרך הירדת מיָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם עזתה והיא חרבה.
27. ויקם וילך והנה איש כושי והוא סריס ושליט לקנדק מלכת-כוש וממנה על-כל-גנזיה אשר עלה על-יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם והשתחות.
28. ויהי בשובו והוא ישב על-מרכבתו וקרא בספר ישעיה הנביא.
29. ויאמר הרוּחַ אל-פילפוס גשה והלוה על-המרכבה הזאת.
30. וירץ פילפוס אליה וישמע אתו קרא בספר ישעיה הנביא ויאמר הגם תבין את-אשר אתה קורא?
31. ויאמר ואיככה אוכל אם-אין איש אשר יורני? ויבקש מאת פילפוס לעלות ולשבת אצלו.
32. וענין הכתוב אשר קרא זה הוא כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא-יפתח פיו.
33. בעצר משפטו לקח ואת-דורו מי ישוחח? כי נגזרו מארץ חייו.
34. ויען הסריס ויאמר אל-פילפוס אשאלה ממך על-מי הנביא מדבר את-זאת? על-נפשו או על-איש אחר?
35. ויפתח פילפוס את-פיו ויחל מן-הכתוב הזה ויבשר אותו אֶת-יָהוּשֻׁעַ.
36. ויהי בעברם בדרך ויבאו אל-מקום מים ויאמר הסריס הנה-מים מה-ימנעני מהטבל?
37. ויאמר פילפוס אם-מאמין אתה בכל-לבבך מתר-לך ויען ויאמר אני מאמין כי יָהוּשֻׁעַ הול-המושחי בֶּן-יָהוּה אוּל הוא.
38. ויצו להעמיד את-המרכבה וירדו שניהם אל-תוך המים פילפוס והסריס ויטבל אותו.
39. ויהי כי עלו מן-המים וישא רוּחַ-יָהוּה אוּל את-פילפוס ולא יסף הסריס לראותו כי-הלך לדרכו שמח.
40. ופילפוס נמצא באשדַּוּד ויעבר ויבשר בכל-הערים עד-באו לקסרין.

    מעשי השליחים - פרק ט
1. ושאול עודנו יפח זעם ורצח על-תלמידי מולכיאול יָהוּשֻׁעַ ויבא אל-הכהן הגדול.
2. וישאל מאתו מכתבים לדמשק אל-בתי הכנסיות למען אשר יאסר את-אשר ימצא בדרך ההיא אנשים או נשים ויביאם יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם.
3. ויהי הוא הלך וקרב לדמשק והנה פתאם נגה עליו מסביב אור מן-השמים.
4. ויפל ארצה וישמע קול מדבר אליו שאול שאול למה תרדפני?
5. ויאמר מי אתה מאור? ויאמר המולכיאול אנכי יָהוּשֻׁעַ אשר אתה רודף קשה לך לבעט בדרבנות.
6. והוא חרד ונבעת ויאמר מולכיאול יָהוּשֻׁעַ מה-תחפץ ואעשה? ויען מולכיאול יָהוּשֻׁעַ קום לך העירה ויאמר לך את-אשר עליך לעשות.
7. והאנשים אשר הלכו אתו עמדו נאלמים כי שמעו את-הקול ואיש לא הביטו.
8. ויקם שאול מן-הארץ ובפתחו את-עיניו לא ראה איש ויחזיקו בידו ויוליכהו לדמשק.
9. ויחשכו עיניו מראות שלשת ימים ולא אכל ולא שתה.
10. ותלמיד אחד היה בדמשק חנניה שמו ויאמר אליו מולכיאול יָהוּשֻׁעַ במחזה חנניה ויאמר הנני מולכיאול.
11. ויאמר אליו מולכיאול יָהוּשֻׁעַ קום לך אל-הרחוב הנקרא הישר ושאל בבית יהודה לאיש טרסי ושמו שאול כי הנה-הוא מתפלל.
12. וירא במחזה והנה-איש ושמו חנניה בא החדרה ושם עליו את-ידו למען ישוב ויראה.
13. ויען חנניה ויאמר מולכיאול שמעתי רבים מספרים על-האיש הזה כמה רעות עשה לקדושיך ביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם.
14. וגם-פה רשיון יש-לו מאת ראשי הכהנים לאסר את-כל-הקראים בשמך.
15. ויאמר אליו מולכיאול יָהוּשֻׁעַ לך כי-כלי חפץ הוא לי לשאת את-שמי לפני גוים ומלכים ולפני בני יָשׁוֹראֻל.
16. כי אני אראהו כמה יש-לו לסבל למען שמי.
17. וילך חנניה ויבא הביתה וישם את-ידיו עליו ויאמר שאול אחי מולכיאול יָהוּשֻׁעַ הנראה אליך בדרך אשר-באת בה שלחני למען תשוב ותראה ותמלא רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ.
18. וכרגע נפלו מעל עיניו כמו קשקשים וישב פתאם לראות וים ויטבל.
19. ויאכל לחם ויחזק וישב שאול ימים אחדים עם-התלמידים אשר בדמשק.
20. וימהר ויקרא בבתי הכנסיות אֶת-הוֹל-מֶהוּשְׁחַי לאמר כי-הוא הוא בֶּן-יָהוּה אוּל.
21. וישתוממו כל-השמעים ויאמרו הלא זה הוא אשר האביד ביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם את-קראי השם הזה ולמען זאת בא הנה להביאם אסורים לפני ראשי הכהנים?
22. ושאול היה הולך וחזק ויהם את-היהודים ישבי דמשק בהוכיחו כי-זה הוא הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
23. ויהי כי-ארכו-לו שם הימים ויועצו היהודים יחדו להמיתו.
24. ויודע לשאול ארבם והמה שמרו את-השערים יומם ולילה למען ימיתהו.
25. ויקחו אתו התלמידים לילה ויורידהו בסל בעד החומה.
26. ויהי כבוא שאול ירושלימה ויבקש להלות אל-התלמידים וייראו כלם מפניו ולא האמינו כי-תלמיד הוא.
27. ויקח אתו בר-נבא ויביאהו אל-השליחים ויספר להם את אשר-ראה בדרך את-מולכיאול יָהוּשֻׁעַ וכי הוא דבר אליו ואיך בדמשק השמיע בבטחון את-שם יָהוּשֻׁעַ.
28. ויהי אתם יוצא ובא ביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם.
29. ויקרא בבטחון בְהוֹל-שֻׁאַם מולכיאול יָהוּשֻׁעַ וידבר ויתוכח גם עם-היהודים היונים והם זממו להמיתו.
30. וישמעו האחים ויורידו אתו לקסרון וישלחהו אל-טרסוס.
31. ויהי שֻׁעַ-אוֹלֵם לאוֹהוֹליָת בכל-מקמות יהודה והגליל ושמרון ותבנינה ותתהלכנה ביראת מולכיאול ותרבינה בנחמת רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ.
32. ויהי בסבב כפוס בכל-המקמות וירד גם אל-הקדושים אשר ישבו בלד.
33. וימצא-שם איש שמו אניס והוא שכב על-משכבו זה שמנה שנים והוא נכה אברים.
34. ויאמר אליו כפוס אניס רפאך יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי קום הצע-לך אתה ויקם פתאם.
35. ויראו אותו כל-ישבי לד והשרון ויפנו אל-מולכיאול יָהוּשֻׁעַ.
36. ותלמידה ביפו ושמה טביתא תרגומו צביה והיא מלאה מעשים טובים וצדקות אשר עשתה.
37. ויהי בימים ההם ותחלה ותמת וירחצו אתה וישימוה בעליה.
38. ולד קרובה היא ליפו וישמעו התלמידים כי-כפוס שם וישלחו אליו שני אנשים ויפצרו-בו לבלתי העצל לעבר יָהוּה אוּל.
39. ויקם כפוס וילך אתם ובבאו העלהו אל-העליה ותנשנה אליו כל-האלמנות בוכיות ומראות לו את הכתנת ואת הבגדים אשר עשתה צביה בעודה עמהן.
40. ויוצא כפוס את-כלם החוצה ויכרע על-ברכיו ותפלל ויפן אל-גויתה ויאמר טביתא קומי ותפתח את-עיניה ותרא את-כפוס ותתעודד.
41. וישלח ידו ויקם אתה ויקרא את-הקדושים ואת-האלמנות ויעמד אתה חיה לפניהם.
42. ויודע הדבר בכל-יפו ויאמינו רבים במולכיאול יָהוּשֻׁעַ.
43. ויואל לשבת ביפו ימים רבים עם-בורסי אחד ושמו שַׁמִיאוּל.

    מעשי השליחים - פרק י
1. ואיש היה בקסרין ושמו קרניליוס שר-מאה מן-הגדוּד הנקרא האיטלקי.
2. והוא חסיד וירא יָהוּה אוּל עם-כל-בני ביתו ועשה צדקות הרבה לעם ומתפלל תמיד לֵיָהוּה אוּל.
3. ומחזה נראה אליו כשעה התשיעית ליום וירא מלאך יָהוּה אוּל בא אליו פנימה ואמר קרניליוס.
4. ויבט אליו ויירא ויאמר מה-זה מולכיאול? ויאמר אליו תפלותיך וצדקותיך עלו לזכרון לפי יָהוּה אוּל.
5. ועתה שלח-לך אנשים אל-יפו והבא אליך את-שַׁמִיאוּל המכנה כפוס .
6. הוא מתגורר עם-בורסי אחד שַׁמִיאוּל שמו אשר ביתו על-יד הים הוא יאמר לך את-אשר עליך לעשות.
7. וילך-לו המלאך הדבר אל-קרניליוס ויקרא אל-שנים מעבדי ביתו ואל-איש מלחמה אחד ירא יָהוּה אוּל מן-העמדים תמיד לפניו לשרתו.
8. ויספר להם את כל-הדברים וישלחם אל-יפו.
9. ויהי ממחרת והמה הלכים בדרך וקרבים לעיר ויעל כפוס על-הגג להתפלל כשעה הששית.
10. והוא רעב ויתאו לטעם-לחם ובהכינם לו נפלה תרדמה עליו.
11. וירא את-השמים נפתחים והנה-כלי ירד אליו כדמות מטפחת-בד גדולה ויורד בארבע כנפותיו על-הארץ.
12. ובתוכו מכל-בהמת הארץ וחיה ורמש ועוף השמים.
13. ויהי-קול אליו לאמר קום כפוס זבח ואכל.
14. ויאמר כפוס חלילה לי מולכיאול כי מעולם לא אכלתי כל-פגול וטמא.
15. ויהי-עוד קול אליו פעם שנית לאמר את-אשר טחר יָהוּה אוּל אתה אל-תטמאנו.
16. וכל היה שלש פעמים והכלי שב והעלה השמימה.
17. ויהי בהתפעם רוח כפוס על-המראה אשר ראה והנה האנשים השלוחים מאת קרניליוס שאלו לבית שַׁמִיאוּל ויעמדו על-הפתח.
18. ויקראו וידרשו היש מתגורר שם שַׁמִיאוּל המכנה כפוס.
19. וכפוס עודנו חשב עם-לבבו על-המראה ו הרוּחַ אמר אליו הנה שלשה אנשים מבקשים אותך.
20. לכן קום רד ולכה-נא אתם ואל-תתמהמה כי אנכי שלחתים.
21. וירד כפוס אל-האנשים הנשלחים אליו מאת קרניליוס ויאמר אנכי האיש אשר אתם מבקשים למה זה באתם הנה?
22. ויאמר קרניליוס שר-מאה איש צדיק וירא יָהוּה אוּל ולו שם-טוב בכל-עם היהודים צוה על-פי מלאך קדוש לקרא לך אל-ביתו ולשמע דברים מפיך.
23. ויקרא אתם אליו ויאספם הביתה ויהי ממחרת ויצא כפוס אתם ומקצת האחים אשר ביפו הלכו עמו.
24. ולמחרתו באו אל-קסרין וקרניליוס מחכה להם ועמו בני משפחתו וקרוביו ומידעיו הנקהלים אליו.
25. ויהי כבוא כפוס ויצא קרניליוס לקראתו ויפל לרגליו וישתחו.
26. ויקם אותו כפוס ויאמר קום כי גם-אני אנוש אנכי.
27. וידבר אתו ויבא הביתה וימצא רבים נאספים שמה.
28. ויאמר אליהם אתם ידעתם כי-אסור הוא לאיש יהודי להלות ולקרב אל-נכרי ואתי הורה יָהוּה אוּל לבלתי אמר חל או-טמא על-כל-אדם.
29. ובעבור זאת כאשר נקראתי לא נמנעתי מהלך ועתה אשאלכם מדוע קראתם לי?
30. ויאמר קרניליוס זה ארבעה ימים הייתי צם עד-השעה הזאת ובשעה התשיעית התפללתי בתוך ביתי והנה-איש נצב לפני בלבוש זהר.
31. ויאמר קרניליוס נשמעה תפלתך וצדקותיך היו לזכרון לפני יָהוּה אוּל.
32. ועתה שלח אל-יפו וקרא אליך את-שַׁמִיאוּל המכנה כפוס מתגורר הוא בבית שַׁמִיאוּל הבורסי על-הים אשר בבואו ידבר-לך.
33. ואמהר ואשלח אליך ואתה היטבת לעשות אשר-באת אלי והנני כלנו פה לפני יָהוּה אוּל לשמע את-כל-אשר צוית מאת יָהוּה אוּל.
34. ויפתח כפוס את-פיו ויאמר עתה ידעתי באמת כי יָהוּה אוּל איננו נשא פנים.
35. כי אם-בכל-עם ועם הירא אותו ועשה צדק רצוי הוא לפניו.
36. וישלח את-דברו לבני יָשׁוֹראֻל ויבשר את-השֻׁעַ-אוֹלֵם על-ידי יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי והוא מולכיאול הכול.
37. אתם ידעתם את-הדבר הנעשה בכל-יהודה החל מן-הגליל אחרי הטבילה אשר-קרא אותה יָהוּה-חָנַם.
38. את אשר-משח יָהוּה אוּל אֶת-יָהוּשֻׁעַ הַנוּדצוֹרוֹתִי ברוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ ובגבורה ויעבר בארץ עשה חסד ורפא את-כל-הנכבשים תחת יד השטן כי יָהוּה אוּל היה עמו.
39. ואנחנו עדים על-כל-אשר עשה בארץ היהודים וביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם ואשר הרגהו בהוקיעם אתו על-העץ.
40. אותו הקים יָהוּה אוּל ביום השלישי ויתנהו להראות בגלוי.
41. לא לכל-העם כי אם-לנו העדים אשר יָהוּה אוּל בחר בהם מראש אשר אכלנו ושתינו אתו אחרי קומו מן-המתים.
42. ויצו אתנו להשמיע לעם ולהעיד כי אתו שם יָהוּה אוּל לשופט החיים והמתים.
43. ועליו כל-הנביאים מעידים כי יקבלו סליחת החטאים בשמו כל-המאמינים בו.
44. עוד כפוס מדבר הדברים האלה ורוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ צלחה על-כל-השמעים את-הדבר.
45. והמאמינים בני המילה אשר באו את-כפוס השתוממו כי-מתנת רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ נשפכה גם על-הגוים.
46. כי שמעו אתם ממללים בלשנות ומגדלים אֶת-יָהוּה אוּל.
47. ויען כפוס ויאמר היוכל איש למנע עת-המים מטבל את-אלה אשר קבלו את-רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ גם-הם כמנו?
48. ויצו לטבל אתם בְהוֹל-שֻׁאַם מולכיאול יָהוּשֻׁעַ ויבקשו ממנו לשבת אתם ימים אחדים.

    מעשי השליחים - פרק יא
1. וישמעו השליחים והאחים אשר ביהודה כי-קבלו גם-הגוים את-דבר יָהוּה אוּל.
2. קבלו גם-הגוים את-דבר יָהוּה אוּל.
3. אל-אנשים אשר-להם ערלה באת ותאכל אתם לחם.
4. ויחל כפוס ויספר להם את-אשר קרהו לאמר.
5. מתפלל הייתי בעיר יפו וארדם וארא מראה והנה-כלי כדמות מטפחת-בד גדולה יורד מן-השמים ותורד בארבע כנפותיה ותבא עדי.
6. והסתכלתי בה ואבין וארא את-בהמת הארץ ואת-החיה ורמש האדמה ועוף השמים.
7. ואשמע גם-קול האמר אלי קום כפוס זבח ואכל.
8. ואמר חלילה לי מולכיאול כי כל-פגול וטמא לא-בא בפי מעולם.
9. ויענני הקול שנית מן-השמים ויאמר את-אשר טהר יָהוּה אוּל אתה אל-תטמאנו.
10. וכן היה שלש פעמים והכל שב והעלה השמימה.
11. והנה כרגע שלשה אנשים עמדים על-פתח הבית אשר אנכי שם והמה שלוחים אלי מקסרין.
12. ויאמר אלי הרוּחַ ללכת אתם ולבלתי התמהמה וילכו אתי גם-ששת האחים האלה ונבוא אל-בית האיש.
13. ויגד-לנו את אשר-ראה המלאך נצב בביתו ואמר אליו שלח אל-יפו אנשים וקרא אליך את-שַׁמִיאוּל המכנה כפוס.
14. והוא ידבר אליך דברים אשר תושע בהם אתה וכל-ביתך.
15. וכאשר החלותי לדבר צלחה עליהם רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ כאשר צלחה עלינו בתחלה.
16. ואזכר את-דבר מולכיאול יָהוּשֻׁעַ אשר אמר יָהוּה-חָנַם הטביל במים ואתם תטבלו ברוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ.
17. ועתה אם-מתנה אחת נתן יָהוּה אוּל להם ולנו המאמינים במולכיאול יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי מי אנכי כי אעצר לֵיָהוּה אוּל?
18. ויהי כשמעם זאת ויחרישו ויהללו אֶת-יָהוּה אוּל ויאמרו אכן גם-לגוים נתן יָהוּה אוּל התשובה לחיים.
19. והנפוצים מפני הצרה אשר היתה על-אודת אסטפנוס הלכו ובאו עד-פינוקיא וקפרוס ואנטיוכיא ולא דברו את-הדבר כי אם-אל-היהודים לבדם.
20. ויהי בתוכם אנשי קפרוס וקוריני אשר באו אל-אנטיוכיא וידברו גם-אל-היונים ויבשרו אתם את-מולכיאול יָהוּשֻׁעַ.
21. ותהי עמהם יַד-יָהוּה אוּל ומספר רב האמינו וישובו אל-מולכיאול יָהוּשֻׁעַ.
22. וישמע הדבר באזני האוֹהוֹליָה אשר ביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם וישלחו את-בר-נבא אל-אנטיוכיא.
23. ויבא שמה וישמח כראתו את-חסד יָהוּה אוּל ויזהר את-כלם לדבקה במולכיאול יָהוּשֻׁעַ בלב נכון.
24. כי איש טוב היה ומלא רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ ואמונה ויאספו למולכיאול עם רב.
25. וילך בר-נבא משים אל-טרסוס לבקש את-שאול וימצא אתו ויביאהו אל-אנטיוכיא.
26. ויהיו ישבים יחד באוֹהוֹליָה שנה תמימה ומלמדים עם רב אז הוחל באנטיוכיא לקרא את-התלמידים בְהוֹל-שֻׁאַם יָהוּשֻׁעַהִים.
27. ויהי בימים ההם ויבאו נביאים מיָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם אל-אנטיוכיא.
28. ויקם אחד מהם ושמו אגבוס ויגד על-פי הרוּחַ כי רעב גדול יבוא על-כל-ישבי תבל ויהי-כן בימי קלודיוס.
29. ויועצו התלמידים לשלח איש איש מאשר תשיג ידו אֻלוֹזוֹרת האחים הישבים ביהודה.
30. וכן גם-עשו וישלחו אל-הזקנים על-ידי בר-נבא ושאול.

    מעשי השליחים - פרק יב
1. בעת ההיא שלח המלך הורדוס את-ידו להרע לאנשים מן-האוֹהוֹליָה.
2. וימת יָהוּה-כַף אחי יָהוּה-חָנַם בחרב.
3. וירא כי-טוב הדבר בעיני היהודים ויוסף לתפש גם-את-כפוס והימים ימי חג-המצות.
4. ויאחז אתו ויתנהו במשמר וימסרהו לארבע מחלקות של-ארבעה אנשי צבא לשמרו כי אמר להעלותו אחרי הפסח לפני העם.
5. כפוס היה עצור במשמר והאוֹהוֹליָה העתירה בעדו בחזקה אֶל-יָהוּה אוּל.
6. ויהי בלילה ההוא אשר אמר הורדוס להביאו מחר לדין ויישן כפוס בין-שני אנשי צבא והוא אסור בשנים זקים ושמרי הפתח שמרים את-המשמר.
7. והנה מלאך יָהוּה אוּל נצב עליו ואור נגה בחדר ויספק על-ירך כפוס בין ויעירהו לאמר קום מהרה ויפלו מוסרותיו מעל ידיו.
8. ויאמר אליו המלאך חגר מתניך והנעל את-רגליך ויעש כן ויאמר אליו עטה מעילך ולך אחרי.
9. ויצא וילך אחריו ולא ידע אם-אמת חוא הנעשה-לו על-ידי המלאך כי כמראה היה בעיניו.
10. ויעברו דרך המשמרת הראשונה והשניה ויבאו עד-שער הברזל אשר יצאו בו העירה ויפתח השער לפניהם מאליו ויצאו החוצה וילכו מהלך רחוב אחד והמלאך סר מעליו פתאם.
11. ויהי בשובו אל-דעתו ויאמר כפוס עתה זה ידעתי באמת כי יָהוּה אוּל שלח את-מלאכו ויפלטני מיד הורדוס ומכל-מזמת עם היהודים.
12. הוא חשב כזאת והוא בא עד-בית מָרוֹעֶם אם יָהוּה-חָנַם המכנה מרקוס אשר נקהלו-שם רבים והם מתפללים יחד.
13. וידפק על-דלת השער ותגש נערה להקשיב ושמה רודי.
14. ותכר את-קול כפוס ומשמחתה לא-פתחה לו את-דלת השער ותרץ הביתה ותגד להם כי-כפוס עמד על-השער.
15. ויאמר אליה משגעת את והיא מתאמצת כי-כן הוא ויאמר מלאכו הוא.
16. וכפוס הרבה לדפק ויפתחו ויראהו וישתוממו.
17. והוא רמז להם בידו לחשות ויספר להם את אשר-הוציאו מולכיאול יָהוּשֻׁעַ מן-המשמר ויאמר הגידו את-זאת ליָהוּה-כַף ולאחים ויצא וילך-לו למקום אחר.
18. הבקר אור ומבוכה לא-קטנה היתה בין אנשי הצבא על-כפוס מה-היה לו.
19. ויהי כאשר בקש הורדוס ולא מצאו חקר את-השמרים ויצו להוציאם למות וירד מיהודה אל-קסרין וישב שם.
20. ואיבה היתה בין הורדוס ובין בני-צור וצידון ויבאו אליו בלב אחד ויפתו את-בלסטוס אשר על-חדר המלך ויבקשו שֻׁעַ-אוֹלֵם יען לקחו מחית ארצותם מארץ המלך.
21. ויהי ביום המועד וילבש הורדוס לבוש מלכות וישב על-כסא המשפט ויטף אליהם אמרתו.
22. ויריעו לו העם לאמר קול יָהוּה אוּל הוא ולא קול אדם.
23. ויכהו מַלְאַךְ-יָהוּה אוּל פתאם עקב אשר לא-נתן הכבוד לֵיָהוּה אוּל ויאכלהו תולעים ויגוע.
24. ודבר יָהוּה אוּל הולך ורב.
25. וישובו בר-נבא ושאול מיָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם אחרי כלותם את-השמוש ויקחו אתם את-יָהוּה-חָנַם המכנה מרקוס.

    מעשי השליחים - פרק יג
1. ואנשים נביאים ומלמדים היו באנטיוכיא באוֹהוֹליָה אשר-בה בר-נבא ושַׁמִיאוּל הנקרא ניגר ולוקיוס הקוריני ומנחם אשר גדל עם-הורדוס שר-הרבע ושאול.
2. ויהי בשרתם אֶת-יָהוּה אוּל ובצומם ויאמר רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ הבדילו לי את-בר-נבא ואת-שאול למלאכה אשר קראתים לה.
3. ויצומו ויתפללו ויסמכו את-ידיהם עליהם וישלחום.
4. והמה המשלחים על-ידי רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ ירדו אל-סלוקיא ומשם באו באניה אל-קפרוס.
5. ויבאו אל-עיר סלמיס ויגידו את-דבר יָהוּה אוּל בבתי הכנסיות אשר ליהודים ויהי להם גם-יָהוּה-חָנַם למשרת.
6. ויעברו בכל-האי עד-כפוס וימצאו איש מגוש אחד נביא-שקר איש יהודי ושמו בר-ישוע.
7. אשר היה עם-סרגיוס שאול שר המדינה איש נבון והוא קרא אליו את-בר-נבא ואת-שאול ויתאו לשמע את-דבר יָהוּה אוּל.
8. ויעמד לנגדם אלימא המגוש כי-זה תרגום שמו ויבקש להטות את-השר מן-האמונה.
9. ושאול הנקרא גם-פולוס מלא רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ ויסתכל בו.
10. ויאמר אתה המלא כל-מרמה וכל-עולה בן-בליעל ושונא כל-צדק הלא תחדל לסלף את-דרכי יָהוּה אוּל הישרים?
11. ועתה הנה יַד-יָהוּה אוּל בך והיית עור תראה את-השמש עד-עת מועד ותפל עליו פתאם אפלה וחשכה ויפן הנה והנה ויבקש איש להוליכו בידו.
12. והשר כאשר ראה את-המעשה האמין וישתומם על-תורת מולכיאול יָהוּשֻׁעַ.
13. ויצאו שאול והאנשים אשר אתו מפפוס וירדו באניה ויבא אל-פרגי אשר בפמפוליא ויעזב אתם יָהוּה-חָנַם וישב יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם.
14. והמה נסעו מפרגי ויבאו אל-אנטיוכיא כאשר בפיסדיא ויבאו אל-בית הכנסת ביום השבת וישבו.
15. ויהי אחר קריאת התורה והנביאים וישלחו אליהם ראשי הכנסת לאמר אנשים אחים אם-יש לכם דבר-מוסר לעם דברו.
16. ויקם שאול וינף ידו ויאמר אנשי יָשׁוֹראֻל ויראי יָהוּה אוּל שמעו.
17. יָהוּה אוּל העם הזה יָהוּה אוּל יָשׁוֹראֻל בחר באבותינו וירומם את-העם בהיותם גרים בארץ מצרים ובזרוע רמה הוציאם משם.
18. וישא אתם ויכלכלם במדבר כארבעים שנה.
19. וישמד שבעה גוים בארץ כנען ויחלק את-ארצם להם לנחלה.
20. ואחרי-כן נתן להם שפטים כארבע מאות וחמשים שנה עד-ימי שמו-אול הנביא.
21. וישאלו מלך ויתן להם יָהוּה אוּל את-שאול בן-קיש איש משבט בנימן ארבעים שנה.
22. וכהסירו אותו ויקם את-דַּוּד למלך עליהם אשר גם-העיד עליו לאמר מצאתי דַּוּד את-בן-ישי איש כלבבי והוא יעשה את-כל-חפצי.
23. וזה הוא אשר מזרעו הקים יָהוּה אוּל כפי ההבטחה גואל ליָשׁוֹראֻל אֶת-יָהוּשֻׁעַ.
24. אשר לפני בואו קדם יָהוּה-חָנַם לקרא את-טבילת התשובה אל-כל-עם יָשׁוֹראֻל.
25. ויהי ככלות יָהוּה-חָנַם את-מרוצתו ויאמר למי תחשבוני? לא אני הוא כי הנה הוא-בא אחרי ואני נקלתי מהתיר את-נעלי רגליו.
26. אנשים אחים בני משפחת אברהם ויראי יָהוּה אוּל אשר בקרבכם לכם שלוח דבר הישועה הזאת.
27. כי-ישבי יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם וראשיהם יען אשר לא הכירהו מלאו במשפטם אשר שפטהו את-דברי הנביאים הנקראים בכל-שבת.
28. ואף כי-לא מצאו-בו משפט-מות שאלו מאת פילטוס להמיתו.
29. וכאשר השלימו את-כל-הדברים הכתובים עליו הורידו אותו מן-העץ ויניחהו בקבר.
30. אבל יָהוּה אוּל הקימו מן-המתים.
31. וירא ימים רבים אל-העלים אתו מן-הגליל ירושלימה ומה עתה עדיו אל-העם.
32. ואנחנו מבשרים אתכם את-בשורת ההבטחה אשר היתה לאבותינו כי אתה מלא יָהוּה אוּל לבנינו בהקימו אֶת-יָהוּשֻׁעַ.
33. ככתוב במזמור השני בני אתה אני היום ילדתיך.
34. ועל-אשר הקים אתו מן-המתים לבלתי שוב עוד לשחת כה אמר אתן לכם חסדי דַּוּד הנאמנים.
35. על-כן הוא אמר גם-במקום אחר לא-תתן חסידך לראות שחת.
36. כי דַּוּד גוע אחרי שרתו בדורו לעצת יָהוּה אוּל ויאסף אל-אבותיו וירא את-השחת.
37. ואשר יָהוּה אוּל הקים אותו הוא לא-ראה השחת.
38. לכן אנשים אחים יודע לכם כי על-ידי-זה הגד לכם סליחת החטאים.
39. ובכל אשר לא-יכלתם להצטדק בתורת משה כל-המאמין יצדק על-ידו.
40. לכן השמרו לכם פן-יבוא עליכם הנאמר בנביאים.
41. ראו בגדים והתמהו ושמו כי-פעל פעל אני בימיכם פעל אשר לא תאמינו כי-יספר לכם.
42. ובצאת היהודים מבית הכנסת בקשו מהם הגוים לדבר אליהם את-הדברים האלה בשבת הבאה.
43. ורבים מן-היהודים ומגרי הצדק הלכו אחרי שאול ובר-נבא בהפרד האוֹהוֹליָה והמה דברו על-לבם ויזהירום לעמד בחסד יָהוּה אוּל.
44. ובשבת השנית נאוֹהוֹליָה כמעט כל-העיר לשמע את-דבר יָהוּה אוּל.
45. ויהי כראות היהודים את-המון העם וימלאו קנאה ויכחישו את-דברי שאול הכחש וגדף.
46. אז הגידו שאול ובר-נבא על-פניהם לאמר בדין היה להשמיע אתכם בראשונה את-דבר יָהוּה אוּל ועתה אחרי אשר-מאסתם אותו ואינכם זכים בעיניכם לחיי העולם לכן הננו פנים אל-הגוים.
47. כי כן צוה עלינו מולכיאול יָהוּשֻׁעַ נתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד-קצה הארץ.
48. וישמחו הגוים כשמעם ויהללו את-דבר יָהוּה אוּל ויאמינו כל אשר היו מוכנים לחיי עולם.
49. ויפרץ דְּבַר-יָהוּה אוּל בכל-המקום.
50. אך היהודים הסיתו את-הנשים החסידות והחשובות ואת-אצילי העיר ויעוררו רדיפה על-שאול ובר-נבא ויגרשום מגבולם.
51. והמה נערו עליהם את-העפר מעל רגליהם וילכו לאיקניון.
52. והתלמידים מלאו שמחה ורוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ.

    מעשי השליחים - פרק יד
1. ויהי באיקניון ויבאו יחדו אל-בית כנסת היהודים וידברו-שם עד כי-האמין המון רב מן-היהודים ומן-היונים.
2. אך-היהודים אשר לא האמינו עוררו והכעיסו את-נפשות הגוים על-האחים.
3. וישבו-שם ימים רבים וילמדו בבטחונם בַּיָהוּה אוּל המעיד על-דבר חסדו בעשותו על-ידם אתות ומופתיפ.
4. ויחלק המון העיר לחצי אלה נטו אחרי היהודים ואלה אחרי השליחים.
5. ויהי רגשת הגוים והיהודים עם-ראשיהם להתעלל בהם ולסקלם.
6. ויודע להם ויברחו לערי לוקוניא אל-לוסטרא ודרבי וסביבותן.
7. ויבשרו-שם הבשורה.
8. ואיש נכה רגלים היה בלוסטרא והוא ישב פסח מבטן אמו ולא הלך מימיו.
9. וישמע את-שאול מדבר והוא הסתכל בו וירא כי-אמונה בו להושע.
10. ויאמר בקול גדול עמד הכן על-רגליך וידלג ויתהלך.
11. והמון העם כראותם את אשר עשה שאול נשאו את-קולם ויאמרו בלשון לוקונית ירדו אלינו יָהוּה אוּל בדמות אנשים.
12. ויקראו לבר-נבא בל ולשאול קראו הרמיס באשר הוא ראש המדברים.
13. וכהן בית-בל אשר מוץ לעירם הביא השערה שורים ועטרות ויחפץ לזבח הוא והמון העם.
14. ויהי כשמע זאת השליחים שאול ובר-נבא ויקרעו את-בגדיהם וירוצו אל-תוך-העם.
15. ויצעקו לאמר אנשים למה תעשו כזאת? גם-אנחנו בני-אדם חלשים כמוכם ונבשרה אתכם למען שוב תשובו מן-הבליכם אלה אֶל-יָהוּה אוּל חיים אשר עשה את-השמים ואת-הארץ ואת-הים ואת-כל-אשר-בם.
16. ואשר בדרות קדם הניח לכל-הגוים ללכת בדרכיהם.
17. וגם לא-חדל להעיד על-עצמו וייטב לנו בתתו מטר מן-השמים ועתות שבע וימלא לבותינו מזון וששון.
18. ואף בדברים האלה כמעט לא-עצרו כח לכלוא את-העם מזבח להם.
19. ויבאו שמח יהודים מן-אנטיוכיא ומן-איקניון ויסיתו את-העם וירגמו את-שאול באבנים ויסחבהו חוצה לעיר בחשבם כי מת.
20. ויסבו אתו התלמידים ויקם ויבא העירה וממחרת יצא אל-דרבי הוא ובר-נבא.
21. ויבשרו את-הבשורה בעיר ההיא ואחרי העמידם תלמידים הרבה שבו אל-לוסטרא ואיקניון ואנטיוכיא.
22. ויחזקו את-נפשות התלמידים ויזהירו אתם לעמד באמונה וכי רק-בצרות רבות בוא נבוא אל-מלכות יָהוּה אוּל.
23. ויבחרו להם זקנים בכל-אוֹהוֹליָה ואוֹהוֹליָה ויתפללו ויצומו ויפקידום ביד מולכיאול יָהוּשֻׁעַ אשר האמינו בו.
24. ויעברו בפיסדיא ויבאו אל-פמפוליא.
25. וישמיעו את-דבר יָהוּה אוּל בפרגי וירדו אל-אטליא.
26. ומשם באו באניה אל-אנטיוכיא אשר נמסרו-שם לחסד יָהוּה אוּל על-המלאכה אשר מלאו אתה.
27. ובבאם שמה הקהילו את-העדה ויגידו את כל-אשר עשה אתם יָהוּה אוּל ואת אשר-פתח לגוים פתח האמונה.
28. וישבו שם עם-התלמידים ימים לא מעטים.

    מעשי השליחים - פרק טו
1. ואנשים ירדו מיהודה וילמדו את-האחים לאמר עם-לא תמולו כדת משה לא תושעון.
2. ויהי על-זאת ריב ומחלקת לא-קלה לשאול ולבר-נבא עמהם ויגזרו כי-שאול ובר-נבא ואחרים מהם יעלו יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם אל-השליחים והזקנים על-אדות השאלה הזאת.
3. ותלוה אתם האוֹהוֹליָה ויעברו את-פינוקיא ואת-שמרון מספרים את-תשובת הגוים וישמחו את כל-האחים שמחה גדולה.
4. ויהי כבאם יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם ויקבלו אתם האוֹהוֹליָה והשליחים והזקנים ויגידו להם את-אשר הגדיל יָהוּה אוּל לעשות עמהם.
5. ויקומו אנשים מאמינים מכת הפרושים ויאמרו כי-חובה היא למול אותם ולצותם לשמר את-תורת משה.
6. ויקהלו השליחים והזקנים לעין בדבר הזה.
7. ויהי ברבות המחלקת קם כפוס ויאמר אליהם אנשים אחים אתם ידעתם כי מימים ראשנים בי בחר יָהוּה אוּל מכלנו אשר ישמעו הגוים מפי את-דבר הבשורה ויאמינו.
8. וְ-יָהוּה אוּל ידע הלבבות העיד עליהם בתתו גם-להם את-רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ כאשר נתן לנו.
9. ולא הבדיל בינינו וביניהם כי טהר את-לבבם על-ידי האמונה.
10. ועתה מה-תנסו אֶת-יָהוּה אוּל לשום על על-צוארי התלמידים אשר גם-אבותינו גם אנחנו לא יכלנו לשאת?
11. אבל בחסד יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי מולכיאולנו נאמין להושע כמוהם כמונו.
12. ויחרישו כל-האוֹהוֹליָה וישמעו אל-בר-נבא ואל-שאול מספרים את-האתות והמופתים אשר הרבה יָהוּה אוּל לעשות על-ידיהם בקרב הגוים.
13. ויכלו לדבר ויען יָהוּה-כַף ויאמר אנשים אחים שמעו אלי.
14. שַׁמִיאוּל ספר איך יָהוּה אוּל ראה לו בראשונה לקחת מבין הגוים עם לשמו.
15. ולזאת מסכימים דברי הנביאים ככתוב.
16. אחרי זאת אשוב ואקים את-סכת דויד הנפלת והרסותיה אקים ובניתיה.
17. למען ידרשו שארית אדם אֶת-יָהוּה אוּל וכל-הגוים אשר נקרא שמי עליהם נְאֻם-יָהוּה אוּל עשה כל-אלה.
18. נודעים לֵיָהוּה אוּל מעולם כל-מעשיו.
19. ועל-כן אני דן שלא להחמיר על-השבים מן-הגוים לֵיָהוּה אוּל.
20. רק לכתב אליהם אשר ירחקו מטמאת האלילים ומן-הזנות ומבשר הנחנק ומן-הדם.
21. כי משה מדרת עולם יש-לו מגידיו בכל-עיר ועיר ויקרא בבתי הכנסיות מדי שבת בשבתו.
22. וייטב בעיני השליחים והזקנים עם-כל-האוֹהוֹליָה לבחר מהם אנשים ולשלח אתם אל-אנטיוכיא עם-שאול ובר-נבא את-יהודה המכנה בר-שבא ואת-סילואן אנשי-שם בין האחים.
23. ויכתבו וישלחו על-ידם לאמר אנחנו השליחים והזקנים והאחים שאלים לשֻׁעַ-אוֹלֵם האחים אשר מן-הגוים באנטיוכיא ובסוריא ובקיליקיא.
24. יען וביען שמענו כי יצאו מאתנו מבלבלים אתכם ומקלקלים נפשתיכם בדברים באמרם לכם להמול ולשמר את-התורה אשר לא צוינו אותם.
25. לכן טוב בעיני כלנו יחדו לבחר אנשים לשלחם אליכם עם-חביבינו בר-נבא ושאול.
26. אנשים אשר מסרו נפשם על-שם מולכיאולנו יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
27. על-כן שלחנו את-יהודה ואת-סילואן אשר גם-המה יגידו זאת בפיהם.
28. כי טוב לפני רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ ולפנינו לבלתי שום עליכם משא אחר לבד מאלה הדברים הצריכים.
29. אשר תרחקו מזבחי אלילים ומן-הדם ומבשר הנחנק ומן-הזנות אם-מאלה תשמרו את-נפשתיכם תיטיבו לעשות ושֻׁעַ-אוֹלֵם לכם.
30. וישלחו האנשים ויבאו אל-אנטיוכיא ויקהילו את-העם ויתנו להם את-האגרת.
31. ויקראו אתה וישמחו על-הנחמה.
32. ויהודה וסילואן אשר גם-הם נביאים נחמו האחים בדברים רבים ויחזקום.
33. ויהיו שם ימים אחדים וישלחום האחים בשֻׁעַ-אוֹלֵם אל-השליחים.
34. וייטב בעיני סילואן לשבת שם.
35. ושאול ובר-נבא ישבו באנטיוכיא וילמדו ויבשרו את-דבר יָהוּה אוּל המה וגם-רבים אחרים עמם.
36. ויהי מקץ ימים ויאמר שאול אל-בר-נבא לכה ונשובה ונפקדה את-אחינו בכל-עיר ועיר אשר קראנו-שם את-דבר יָהוּה אוּל ונראה מה המה.
37. ובר-נבא יעץ לקחת אתם את-יָהוּה-חָנַם המכנה מרקוס.
38. אך שאול לא אבה לקחת אתם את-האיש אשר סר מעליהם בפמפוליא ולא-הלך אתם במלאכתם.
39. ויהי-רגז עד אשר נפרדו איש מאחיו ויקח בר-נבא את-מרקוס ויסע באניה אל-קפרוס.
40. ושאול בחר-לו את-סיאל וימסרהו האחים אל-חסד יָהוּה אוּל ויצא.
41. ויעבר בסוריא ובקיליקיא ויחזק את-האוֹהוֹליָת.

    מעשי השליחים - פרק טז
1. ויבא אל-דרבי ואל-לוסטרא והנה-שם תלמיד אחד ושמו יָהוּה-תַם והוא בן-אשה יהודית מאמנת ואביו יוני.
2. ויהי-לו שם טוב בין האחים אשר בלוסטרא ובאיקניון.
3. בו בחר שאול אשר יצא אתו ויקח וימל אתו בעבור היהודים אשר במקמות ההם כי כלם ידעו את-אביו כי יוני הוא.
4. ויהי בעברם בערים וימסרו להם לשמר את-הפקודים אשר גזרו השליחים והזקנים אשר ביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם.
5. ותתחזקנה האוֹהוֹליָת באמונה וירב מספרן יום יום.
6. ויעברו בפרוגיא ובארץ גלטיא כי מנעם רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ מהשמיע את-הדבר באסיא.
7. וכבאם אל-מוסיא הואילו ללכת אל-ביתוניא ולא-הניח להם הרוח.
8. ויחלפו ממוסיא וירדו אל-טרואס.
9. וחזון נראה אל-שאול בלילה והנה-איש מוקדון נצב והוא מבקש ממנו לאמר עבר אל-הקדוניא ועזרנו.
10. וכראתו את-המחזה מיד בקשנו ללכת אל-מקדוניא בהיננו כי יָהוּה אוּל קראנו שמה לבשר אתם הבשורה.
11. ונצא מן-טרואס ונרד באניה ונבא דרך ישרה אל-סמותרקיא וממחרת אל-נפוליס.
12. ומשם אל-פילפי ראשית ערי הפלך של-הקדוניא והיא בת-חורין ונשב בעיר הזאת ימים אחדים.
13. וביום השבת יצאנו אל-מחוץ לעיר אל-יד הנהר אשר-שם מקום תפלה כמנהגם ונשב ונדבר אל-הנשים הנאוֹהוֹליָת שמה.
14. ואשה יראת יָהוּה אוּל ושמה לודיא מכרת ארגמן מעיר תיאטירא שמעה ויפתח יָהוּה אוּל את-לבה להקשיב אל-דברי שאול.
15. ותטבל היא ובני ביתה ותבקש ממנו לאמר אם-חשבתם אתי נאמנה למולכיאול יָהוּשֻׁעַ בוא-נא אל-ביתי ושבו-בו ותפצר בנו.
16. ויהי בלכתנו למקום התפלה ותפגע-בנו שפחה בעלת אוב אשר עשתה הון-רב לבעליה בקסמיה.
17. ותלך אחרי שאול ואחרינו הלך וקרוא לאמר האנשים הלאה עבדי יָהוּה אוּל עליון המה המודיעים אתנו ארח הישועה.
18. וכן עשתה ימים רבים וירע בעיני שאול הדבר הזה ויפן ויאמר אל-הרוח אנכי מצוך בְהוֹל-שֻׁאַם יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי לצאת ממנה ויצא בשעה ההיא.
19. ויראו הבעליה כי אזלה תוחלת בצעם ויתפשו את-שאול ואת-סילואן ויסחבום אל-ברחוב לפני זקני העיר.
20. ויביאום אל-השרים ויאמרו האנשים האלה עכרים את-עירנו והם יהודים.
21. ומודיעים חקות אשר לא-נכון לנו לקבלם ולעשתם כי רומיים אנחנו.
22. ויקם גם-העם עליהם והשרים קרעו את-בגדיהם מעליהם ויצוו להכותם בשוטים.
23. ויהי אחרי הכות אתם מכה רבה וישליכום במשמר ויצוו את-שומר האסורים לשמרם היטב.
24. והוא כאשר צוה כן השליכם בחדר המשמר הפנימי וישם את-רגליהם בסד.
25. ויהי כחצות הלילה ויתפללו שאול וסילואן ויזמרו לֵיָהוּה אוּל והאסורים מקשיבים אליהם.
26. ופתאם היה רעש גדול עד-אשר זעו מוסדות בית הכלא וכרגע נפתחו כל-הדלתות ומוסרות כלם נתקו.
27. ושומר האסורים נעור משנתו ויהי כראתו את-דלתות המשמר נפתחות וישלף חרבו ויבקש לאבד את-עצמו בחשבו כי-ברחו האסורים.
28. ויקרא שאול בקול גדול לאמר על-תעש לך מאומה רע כי-פה אנחנו כלנו.
29. וישאל נרות וידלג פנימה והוא מרעיד ויפל לרגלי שאול וסילואן.
30. ויוציאם החוצה ויאמר מאורים מה-עלי לעשות למען אושע?
31. ויאמרו האמן במולכיאול יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי ותושע אתה וביתך.
32. ויגידו-לו את-דבר מולכיאול יָהוּשֻׁעַ ולכל אשר בביתו.
33. ויקחם בלילה בשעה ההיא וירחץ את-חבורתיהם וימהר להטבל הוא וכל-אשר-לו.
34. ויעלם אל-ביתו וישם שלחן לפניהם ויגל עם-כל-ביתו על-היותו מאמין בֵּיָהוּה אוּל.
35. ובחית הבקר שלחו השרים את-השוטרים לאמר שלח את-האנשים ההם.
36. ויגד שמר האסורים לשאול את-הדברים האלה לאמר שלחו השרים לפטר אתכם ועתה צאו ולכו בשֻׁעַ-אוֹלֵם.
37. ויאמר שאול אליהם הכה הכונו נגד כל-העם בלא-דין ומשפט ואנחנו אנשים רומיים וישליכו אתנו במשמר ועתה בסתר יגרשונו? אל-נא כי אם-יבוא המה ויוציאונו.
38. ויגידו השטרים לשרים את-הדברים האלה ויהי כשמעם כי-רומיים הם וייראו.
39. ויבאו ויחלו פניהם ויוציאום וישאלו מהם לצאת מן-העיר.
40. ויצאו מן-המשמר ויבאו אל-בית לודיא ויראו את-האחים ויזהירום וילכו לדרכם.

    מעשי השליחים - פרק יז
1. ויהי אחרי עברם באמפפוליס ובאפלוניא ויבאו אל-תסלוניקי אשר-שם בית כנסת היהודים.
2. ושאול נכנס אליהם כמשפטו ושלש שבתות דבר עמהם בדברי הכתובים.
3. פתוח והוכח להם כי-צריך היה אשר יענה הוֹל-מֶהוּשְׁחַי ויקום מן-המתים וכי-זה הוא יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי אשר אני מגיד לכם.
4. ויאמינו מקצתם ויספחו על-שאול וסילואן וגם-יראי יָהוּה אוּל מן-היונים לרב וגם-נשים חשובות מספר לא-מעט.
5. ויקנאו הסוררים שביהודים ויקחו להם אנשי בליעל מבטלני השוק ויקבצו המון ויהמו את-העיר ויסבו על-בית יסון ויבקשו להביאם חוצה אל-העם.
6. וכאשר לא-מצאו אותם סחבו את-יסון אנשים מן-האחים לפני ראשי העיר ויצעקו לאמר הנה המדיחים את-כל-ישבי תבל באו גם-הלום.
7. ויסון אסף אתם אל-ביתו והם כלם עשים נגד דתי הקיסר באמרם כי יש-מלך אחר והוא יָהוּשֻׁעַ.
8. ויחרידו את-העם ואת-ראשי העיר אשר שמעו את-זאת.
9. ויקחו ערבון מידי יסון ומידי האחרים ואחרי-כן פטרום.
10. והאחים מהרו לשלח את-שאול ואת-סילואן לילה לברואה והם בבאם שמה הלכו לבית-כנסת היהודים.
11. ואלה היו נדיבים מאנשי תסלוניקי ויקבלו את-הדבר בכל-לב וידרשו בכתובים יום יום לדעת אם-כן הוא הדבר.
12. ויאמינו הרבה מהם וגם מן-הנשים החשובות היוניות ומן-האנשים לא-מעט.
13. ויהי כאשר שמעו היהודים אשר מתסלוניקי כי-מגיד שאול את-דבר יָהוּה אוּל גם-בברואה ויבאו ויעררו את-העם גם-שמה.
14. וימהרו האחים וישלחו את-שאול ללכת עד-הים וסילואן ויָהוּה-תַם נשארו שם.
15. והמלוים את-שאול הוליכהו עד-אתינס ויקבלו מצותו אל-סילואן ויָהוּה-תַם כי-בוא יבוא אליו במהרה וילכו.
16. ויהי באתינס ושאול מהכה להם ותתחמץ רוחו בקרבו בראתו את-העיר מלאה אלילים.
17. על-כן בבית הכנסת דבר עם-היהודים ועם-יראי יָהוּה אוּל ובשוק יום יום עם-הנקרים אליו.
18. וגם-מקצת הפילוסופים מתלמידי אפיקורוס ומחברת האסטוא התגרו בו ואש אשר אמרו מה-יאמר המפטפט הלז? ואחרים אמרים כפי הנראה הוא מגיד יָהוּה אוּל נכר יען כי-בשר אתם אֶת-יָהוּשֻׁעַ ואת התחיה.
19. ויאחזוהו ויביאהו אל-גבעת המשפט הנקראה בְהוֹל-שֻׁאַם אריופגוס ויאמרו הנוכל לדעת מה-היא זו התורה החדשה אשר אתה משמיע?
20. כי-דברים זרים אתה מביא באזנינו והננו חפצים לדעת מה ענינם.
21. כי האתיניים כלם וגם הנכרים הגרים שם לא חשו לדבר אחר כי-אם-לספר או לשמע חדשות.
22. ויעמד שאול בתוך ועד השפטים ויאמר אנשי אתינס הנני ראה בכל כי יראי אלים אתם מאד.
23. כי אני עבר ומתבונן אל-עבדות אלהיכם ואמצא מזבח אחד כתוב עליו לאל הנעלם ועתה את-אשר עבדתם ואינכם ידעים אתו אני מגיד לכם.
24. יָהוּה אוּל אשר עשה את-העולם וכל אשר-בו לא ישכן בהיכלות מעשה ידים כי הוא יָהוּה אוּל השמים והארץ.
25. גם-לא ישרתוהו ידי בני-אדם כאלו יצטרך לדבר כי הוא הנתן לכל חיים ונשמה וכל-דבר.
26. ויושב כל-עממי בני אדם על-כל-פני האדמה מדם אחד ויצב מועדים קבועים וגבולת מושבם.
27. למען יבקשו אֶת-יָהוּה אוּל אולי ימששהו וימצאהו אף כי-איננו רוחק מכל-אחד ממנו.
28. כי-בוא אנחנו חיים ומתנועעים וקימים כאשר גם-מקצת משורריכם אמרו אף-ילידיו אנחנו.
29. והנה בהיותנו ילידי יָהוּה אוּל לא-נכון לנו לחשב כי יָהוּה אוּלהִים תדמה לזהב או לכסף או לאבן מעשה חרש ומחשבת בני אדם.
30. לכן עתה אחרי עבר יָהוּה אוּל על-ימות הסכלות מצוה הוא את-כל-בני האדם בכל-אפסי-ארץ כי שוב ישובו.
31. יען אשר שת-יום לשפט תבל בצדק על-ידי איש אשר הפקידו ויתן עדות נאמנה לכלם בהקימו אתו מן-המתים.
32. וכאשר שמעו תחית מתים אלה הלעיגו לו ואלה אמרו על-זאת נשמעך בעת אחרת.
33. ובכן יצא שאול מתוכם.
34. ומקצתם דבקו בו ויאמינו ובהם דיונוסיוס מן-השפטים של-אריופגוס ואשה אחת שמה דמריס ועוד אחרים עמהם.

    מעשי השליחים - פרק יח
1. אחר כן סר שאול מאתינס ויבא אל-קורנתוס.
2. וימצא יהודי נולד בפונטוס ושמו עקילס אשר בא מקרוב מן-איטליא הוא ואשתו פריסקלה מפני אשר צוה קלודיוס את-כל-היהודים לסור מעיר רומי.
3. ויבא יָהוּה אוּל ויהי בהיתם בני אַמנָהת אחד וישב אתם ויעש מלאכתו ואַמנָהתם עשות יריעות אהלים.
4. וידבר בבית הכנסת בכל-שבת ושבת ויוכח את-היהודים ואת-היונים.
5. וכבוא סילואן ויָהוּה-תַם ממקדוניא היה שאול נגש ברוח להעיד אל-היהודים כי יָהוּשֻׁעַ הוא הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
6. ויהי כהמרותם וכגדפם וינער את-בגדיו ויאמר אליהם דמכם בראשיכם ואנכי נקי מעתה אלכה-לי אל-הגוים.
7. וילך משם ויבא אל-בית איש ושמו יוסטוס איש ירא יָהוּה אוּל וביתו סמוך לבית הכנסת.
8. וקריספוס ראש הכנסת האמין במולכיאול יָהוּשֻׁעַ הוא וכל-ביתו וגם קורנתים רבים בשמעם האמינו ויטבלו.
9. ודבר מולכיאול יָהוּשֻׁעַ היה אל-שאול במחזה בלילה לאמר אל-תירא כי אם-דבר ואל-תחשה.
10. כי-עמך אנכי ואיש אל-יגע בך להרע לך כי-גוי גדול לי בעיר הזאת.
11. וישב שם שנה וששה חדשים וילמד בהם את דבר יָהוּה אוּל.
12. ויהי בהיות גליון שר מדינת אכיא ויקומו היהודים כלם יחדו על-שאול ויביאהו אל-כסא המשפט.
13. ויאמרו האיש הזה מפתה את-בני האדם לעבד אֶת-יָהוּה אוּל בלא כתורה.
14. ויהי אך-בקש שאול לפתח את-פיו וגליון אמר אל-היהודים לאמר אם-היה דבר-פשע או-מעשה נבלה כי-עתה נשאתי ושמעתי אתכם היהודים כמשפט.
15. אבל אם-היא שאלה על-מלין ושמות והדת שלכם ראו אתם ואני אין רצוני להיות שפט על-דברים כאלה.
16. ויגרש אתם מלפני כסא המשפט.
17. ויאחזו כל-היונים את-סוסתנים ראש הכנסת ויכוהו לפני-כסא המשפט וגליון לא-שת לבו-גם-לזאת.
18. ושאול ישב שם עוד ימים רבים ויפטר מן-האחים וירד באניה ללכת אל-סוריא ואתו פריסקלה ועקילס ויגלח את-ראשו בקנכרי כי נדר אליו.
19. ויבאו אל-אפסוס ויעזב אתם שם והוא הלך לבית הכנסת וידבר עם-היהודים.
20. ויבקשו ממנו להאריך ימי שבתו אתם ולא אבה.
21. כי אם-נפטר מהם באמרו מחיב אני לחג את-החג הבא ביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם ואחרי-כן אשובה שליכם אם-ירצה יָהוּה אוּל וילך-לו באניה מן-אפסוס.
22. ויבא אל-קסרין ויעל וישאל לשֻׁעַ-אוֹלֵם האוֹהוֹליָה וירד אל-אנטיוכיא.
23. וישב שם ימים אחדים וילך למסעיו ויעבר בארץ גלטיא ופרוגיא ויחזק את-כל-התלמידים.
24. ואיש יהודי בא אל-אפסוס ועיר מולדתו אלכסנדריא ושמו אפולוס איש דברים ותקיף בכתובים.
25. הוא היה מלמד דרך מולכיאול יָהוּשֻׁעַ והוא מדבר כחם רוחו ומלמד היטב על-אדות יָהוּשֻׁעַ ולא ידע כי אם-טבילת יָהוּה-חָנַם לבדה.
26. והוא החל לקרא בבית הכנסת בבטחון ללב וישמעו אתו עקילס ופריסקלה ויקחהו אליהם ויוסיפו להגיד לו את-דרך יָהוּה אוּל בשר היטב.
27. ויחפץ ללכת לאכיא ויכתבו האחים אל-התלמידים ויעררו אתם לקבלו ויבא שמה ויעזר הרבה את-המאמינים על-ידי החסד.
28. כי-בחזקה התוכח עם-היהודים לפני כל-העם ויראם מן-המקראות כי יָהוּשֻׁעַ הוא הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.

    מעשי השליחים - פרק יט
1. ויהי בהיות אפולוס בקורנתוס ויעבר שאול במדינות העליונת וירד אל-אפסוס וימצא-שם תלמידים.
2. ויאמר אליהם הקבלתם את-רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ אחרי אשר האמנתם? ויאמרו אליו אף לא שמענו כי ישנו רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ.
3. ויאמר אליהם על-מה אפוא הטבלתם ויאמרו על-טבילת יָהוּה-חָנַם .
4. ויאמר שאול יָהוּה-חָנַם הטביל בטבילת התשובה ואמר אל-העם כי-האמן יאמינו באשר יבוא אחריו הוא יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
5. ויהי כשמעם זאת ויבאו להטבל בְהוֹל-שֻׁאַם יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
6. ויסמך שאול את-ידיו עליהם ויבא אליהם רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ וימללו בלשנות ויתנבאו.
7. ויהיו כלם כשנים עשר איש.
8. ויבא אל-בית הכנסת ויקרא-שם בבטחון לבב וידבר עמם כשלשה חדשים ויט את-לבם אל-דברי מלכות יָהוּה אוּל.
9. אך מקצתם הקשו את-לבבם ולא האמינו וידברו סרה על-הדרך הזה לפני האוֹהוֹליָה ויסר מהם ויבדל מתוכם את-התלמידים וידבר אתם יום יום בבית המדרש של-טורנוס.
10. וכן היתה כשנתים ימים עד כי-שמעו כל-ישבי אסיא גם יהודים גם יונים את-דבר מולכיאול יָהוּשֻׁעַ.
11. וגבורות גדלות עשה יָהוּה אוּל על-ידי שאול.
12. עד כי-גם-הניחו סודרים וחגרת מעל-עור בשרו על-החולים ויסורו מהם תחלאיהם וגם-הרוחות הרעות יצאו.
13. ואנשים מן-היהודים הסבבים ומלחשים הואילו להזכיר את-שם מולכיאול יָהוּשֻׁעַ על-אחוזי הרוחות הרעות לאמר משביע אני אתכם בְּיָהוּשֻׁעַ אשר שאול קרא אותו.
14. והעשים ככה היו שבעת בני סקוה אחד מגדולי כהני היהודים.
15. ויען הרוח ויאמר אֶת-יָהוּשֻׁעַ אני מכיר ואת-שאול אני ידע ומי אתם?
16. ויקפץ עליהם בעל הרוח הרעה ויגבר עליהם ויכבְהוֹל-שֻׁאַם עד כי-נסו מן-הבית ההוא עירמים ופצועים.
17. ויודע הדבר לכל-היהודים והיונים ישבי אפסוס ויפל פחד על-כלם ויגדל שם מולכיאול יָהוּשֻׁעַ.
18. ורבים מן-המאמינים באו ויתודו ויודיעו את-אשר עשו.
19. ורבים אשר עשקו במעשי כשפים הביאו את-ספריהם וישרפום לעיני כל ויחשבו את-ערכם וימצאהו חמשת רבבות דינרים.
20. ודבר יָהוּה אוּל גבר מאד וילך הלך וחזק.
21. ויהי ככלות הדברים האלה יעץ שאול ברוחו לעבר בתוך מקדוניא ואכיא וללכת יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם ויאמר אחרי היותי שמה ראה אראה גם את-רומי.
22. וישלח שנים מן-המשרתים אתו את-יָהוּה-תַם ואת ארסטוס אל-מקדוניא והוא התמהמה עוד ימים באסיא.
23. ותהי בעת ההיא מהומה לא קטנה על-אדות דרך יָהוּה אוּל.
24. כי-צורף כסף אחד דמטריוס שמו עשה היכלות כסף של-ארטמיס המציא לחרשים משכרת לא-מעט.
25. ויאוֹהוֹליָה אתם ואת-שאר העסקים במלאכה ההיא ויאמר אנשים אתם ידעים כי מן-המלאכה הזאת עשינו כבוד.
26. ואתם ראים ושמעים אשר לא באפסוס לבדה כי-גם כמעט באסיא כלה זה שאול פתה והדיח המון עם-רב לאמר לֹא-יָהוּה אוּל אלה הנעשים בידים.
27. ועתה עוד מעט ולא לבד חלקנו זה יהיה לבוז כי אם-גם-היכל ארטמיס המלכת הגדולה יחשב לאין ותכלה תפארתה אשר כל-אסיא וכל-ישבי תבל מכבדים אותה.
28. ויהי כשמעם את-דבריו וימלאו חמה ויצעקו לאמר גדולה ארטמיס של-האפסיים.
29. ותמלא כל-העיר מבוכה ויסערו כלם יחדו אל-התאטרון ויחטפו אתם את-גיוס ואת-ארסטרכוס אנשים מקדונים וחברי שאול במסעיו.
30. ויאל שאול לבוא אל-תוך העם ולא-הניחו לו התלמידים.
31. וגם-מקצת ראשי אסיא אשר היו אהביו שלחו אליו ויזהירו אתו אשר לא-ימלאהו לבו לבוא אל-התאטרון.
32. ויצעקו-שם אלה בכה ואלה בכה כי מבוכה גדולה היתה באוֹהוֹליָה ורבם לא ידעו על-מה-זה נאספו.
33. וימשכו מתוך ההמון את-אלכסנדר והיהודים דחו אתו עד-צאתו וינף אלכסנדר את-ידו ויבקש להצטדק לפני העם.
34. והמה כהכירם כי-הוא יהודי נשאו כלם קול ויצעקו כשתי שעות לאמר גדולה ארטמיס של-האפסיים.
35. ויהס סופר העיר את-העם ויאמר אנשי אפסוס מי הוא האיש אשר לא ידע כי העיר אפסוס סכנת היא להיכל של-ארטמיס המלכת הגדולה ולצלמה היורד מן-השמים?
36. ויען אשר אין לכחש בדברים האלה ראוי לכם להיות שקטים ולא לעשות דבר נמהר.
37. כי הבאתם את-האנשים האלה אשר אינם גזלי מקדש גם-אינם מגדפי מלכתכם.
38. לכן אם-לדמטריוס ולחרשים אשר אתו דבר-ריב עם-איש הנה-לנו ימי בית-דין ושרי המדינה ויביאו אליהם את-ריבם.
39. ואם-תבקשו דבר אחר שפוט ישפט באוֹהוֹליָה כפי החק.
40. כי הלא בסכנה אנחנו להתחיב במרד בעבור היום הזה ודבר אין לנו לתת דין וחשבון על-הרגשה הזאת.
41. ויהי כאשר כלה לדבר כדברים האלה וישלח את-האוֹהוֹליָה.

    מעשי השליחים - פרק כ
1. ואחרי אשר שקטה המהומה קרא שאול לתלמידים ויברכם ויצא ללכת אל-מקדוניא.
2. ויעבר במדינות ההן ויזהר אתם בדברים רבים ויבא אל-ארץ יון.
3. וישב שם שלשה חדשים ויהי באמרו ללכת אל-סוריא ויארבו-לו היהודים ויגמר בלבו לשוב דרך מקדוניא.
4. וילכו אתו עד לאסיא סופטרוס הברואי ומן-התסלוניקים ארסטרכוס וסקונדוס וגיוס הדרבי ויָהוּה-תַם ומן-אסיא טוכיקוס וטרופימוס.
5. ואלה הלכו לפנינו ויוחילו לנו בטרואס.
6. ואנחנו יצאנו מן-פילפי אחרי ימי חג-המצות ומקץ חמשה ימים באנו באניה אליהם אל-טרואס ונשב-שם שבעת ימים.
7. ויהי באחד בשבת כאשר נאספו התלמידים לבצע הלחם וידבר אתם שאול כי-אמר ללכת משם למחרת היום ויארך הדבר עד-חצות הלילה.
8. ונרות רבים היו בעליה אשר נאספנו שם.
9. ובחור אחד שמו אבטוכוס ישב בחלון וירדם בהאריך שאול את-אמרתו ותגבר אליו שנתו ויפל מהמדור השלישי למטה וישאהו מת.
10. וירד שאול ויגהר עליו ויחבקהו ויאמר אל-תבהלו כי נשמתו בו.
11. ואחר עלה ויבצע הלחם ויטעם וירב לשיח אתם עד-אור הבקר ויצא ללכת לדרכו.
12. והם הביאו את-הנער חי וינחמו עד-מאד.
13. ואנחנו קדמנו לרדת באניה ונעבר אסוסה למען נקח-שם אתנו את-שאול כי-כן צוה והוא חשב בלבו ללכת שמה ברגליו.
14. ויפגש אתנו באסוס ונקח אתו ונבא אל-מיטוליני.
15. ומשם יצאנו באניה ונפגע ממחרת אל-מול כיוס וביום שלישי עברנו אל-סמוס ונלן בטרוגוליון ולמחרתו באנו אל-מיליטוס.
16. כי-שאול אמר לעבר מעל-פני אפסוס פן-יצטרך להתמהמה באסיא כי אץ לבוא אם-יוכל עד-חג השבועות יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם.
17. ויממיליטוס שלח אל-אפסוס ויקרא את-זקני האוֹהוֹליָה.
18. ויבאו אליו ויאמר להם אתם ידעתם איך הייתי עמכם בכל-עת מן-היום הראשון אשר דרכה רגלי באסיא.
19. אשר עבדתי את-מולכיאול יָהוּשֻׁעַ בכל-ענוה ובדמעות הרבה ובמסות המצאות אתי בנכלי היהודים.
20. איך לא-כחדתי מכל כל-דבר תועלת והגדתיו לכם ולמדתי אתכם ברבים ובכל-בית ובית.
21. ואעיד ליהודים וליונים את-התשובה לֵיָהוּה אוּל ואת האמונה במולכיאול יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
22. ועתה הנני אסיר הרוּחַ ללכת יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם ואינני יודע מה-יקרני שם.
23. אפס כי-רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ מעיד בכל-עיר ועיר לאמר כי-מוסרות וצרות נכונו לי.
24. אבל לא אחוש לאחת מהנה וגם-נפשי לא-יקרה בעיני למען אשלים בשמחה את-מרוצתי ואת-השרות אשר קבלתי מאת מולכיאול יָהוּשֻׁעַ להעיד על-בשורת חסד יָהוּה אוּל.
25. ועתה הנה ידע אנכי כי אתם כלכם אשר התהלכתי בקרבכם הלוך והשמע את-מלכות יָהוּה אוּל כי לא-תוסיפו עוד ראות פני.
26. על-כן מעיד אני בכם היום הזה כי-נקי אנכי מדמי כלכם.
27. כי לא כחדתי מהגיד לכם את-עצת יָהוּה אוּל כלה.
28. לכן שמרו את-נפשותיכם ואת-כל-העדר אשר הקים אתכם רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ לפקידים בו לרעות את-עדת יָהוּה אוּל אשר קנה-לו בדם-נפשו.
29. כי ידע אני אשר אחרי צאתי יבואו בתוככם זאבים עזים אשר לא-יחוסו על-העדר.
30. וגם-מקרבכם יקומו אנשים דברי תהפכות להטות אחריהם את-התלמידים.
31. על-כן שקדו וזכרו כי שלש שנים יומם ולילה לא חדלתי לדבר על-לב כל-אחד מכם בדמעות.
32. ועתה אחי אני מסר אתכם לֵיָהוּה אוּל ולדבר חסדו אשר-לו היכלת לבנות אתכם ולתת לכם נחלה בקרב כל-המקדשים.
33. לא חמדתי כסף איש או זהבו או לבושו.
34. ואתם ידעתם כי-ידי אלה עבדו ובעד צרכי ובעד צרכי ההלכים אתי.
35. ובכל הראיתי אתכם כי כן עלינו לעמל ולתמך את-החלשים ולזכר את-דברי מולכיאול יָהוּשֻׁעַ כי-הוא אמר טוב אשר-תתן משתקח.
36. ואחרי דברו את-הדברים האלה כרע על-ברכיו ויתפלל עם-כלם.
37. ויבכו כלם בכי גדול ויפלו עם-צוארי שאול וינשקו לו.
38. וביותר התעצבו על-הדבר אשר דבר כי לא-יוסיפו עוד לראות פניו וילוהו אל-האניה.

    מעשי השליחים - פרק כא
1. ויהי כאשר נפרדנו מהם ונרד באניה ונבוא דרך ישרה אל-קוס וממחרת אל-רודוס ומשם אל-פטרה.
2. שם מצאנו אניה עברת על-פינוקיא ונרד-בה ונעבר.
3. ונרא את-פני קפרוס ונעזבנה לשמאל ונעבר אל-סוריא ונגיע על-צור כי-שמה יוציאו את-מעמסת האניה.
4. ונמצא את-התלמידים ונשב שם שבעת ימים והם אמרו אל-שאול על-פי הרוּחַ לבלתי עלות יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם.
5. ויהי אחרי מלאת לנו הימים האלה ונצא ללכת לדרכנו וילוו אתנו כלם עם-נשיהם ועם-טפם עד-מחוץ לעיר ונכרע על-ברכינו על-חוף הים ונתפלל.
6. ונברך איש את-רעהו ונעל אל-האניה והמה שבו איש לביתו.
7. ואנחנו כלינו את-דרך הים ונרד מצור אל-עכו ונשאל לשֻׁעַ-אוֹלֵם האחים ונשב אתם יום אחד.
8. וממחרת נסענו שאול ואשר אתו ונבא אל-קסרין ונלך אל-בית שאול המבשר אשר הוא אחד מן-השבעה ונשב עמו.
9. ולו היו ארבע בנות בתולות מתנבאות.
10. ויהי בהיותנו שם ימים רבים וירד נביא אחד מיהודה ושמו אגבוס.
11. ויבא אצלנו ויקח את-אזור שאול ויאסר-בו את-ידיו ואת-רגליו ויאמר כה אמר רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ ככה יאסרו היהודים ביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם את-האיש אשר-לו האזור הזה ויסגירהו בידי הגוים.
12. ויהי כאשר שמענו את-זאת ונבקש ממנו אנחנו ואנשי המקום אשר לא-יעלה יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם.
13. ויען שאול ויאמר מה-לכם אשר תבכו ותשברו לבבי כי-נכון אנכי לא-לבד להאסר כי גם-למות ביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם על-שם מולכיאול יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
14. ולא-אבה שמע ונרף ממנו לאמר רצון יָהוּה אוּל יעשה.
15. ואחרי הימים האלה נשאנו את-כלינו ונעל יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם.
16. וילכו אתנו גם-תלמידים מקסרין ויביאו אתנו ללון בבית-איש כתי ושמו מנסון והוא תלמיד ישן.
17. ויהי כבאנו יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם ויקבלו אתנו האחים בשמחה.
18. וממחרת היום נכנס שאול עמנו אל-יָהוּה-כַף ויבאו שמה כל-הזקנים.
19. וישאלם לשֻׁעַ-אוֹלֵם ויספר אחת לאחת את אשר עשה יָהוּה אוּל לגוים בשרותו.
20. וישמעו ויהללו אֶת-יָהוּה אוּל ויאמרו אליו הנך ראה אחינו כמה רבבות יהודים באו להאמין וכלם מקנאים לתורה.
21. והם שמעו עליך שמועה כי תלמד את-כל-היהודים אשר בקרב הגוים לסור ממשה באמרך כי-אין עליהם למול את-בניהם וללכת בחקות התורה.
22. ועתה מה-לעשות? הנה יאסף יאסף המון העם כי ישמעו כי-באת.
23. לכן עשה זאת אפוא אשר נאמר אליך.
24. הנה יש אתנו ארבעה אנשים אשר נדר עליהם אתם קח-לך והטהר אתם ושלם ההוצאות בעדם למען אשר-יגלחו את-ראשם וידעו כלם כי-שמועת שוא שמעו אליך וכי-אתה בעצמך מתהלך בחקות התורה.
25. ועל-דבר המאמינים בגוים כתבנו וגזרנו אשר לא ישמרו דבר מאלה רק להשמר מזבחי אלילים ומן-הדם ומבשר הנחנק ומן-הזנות.
26. ויקח שאול את-האנשים ויטהר אתם וממחרת בא אל-המקדש ויגד כי-מלאו ימי טהרתם עד כי-הקרב קרבן כל-אחד מהם.
27. ויהי כאשר קרבו שבעת הימים לכלות והיהודים אשר מאסיא ראו אתו במקדש ויעוררו את-כל-ההמון וישלחו-בו את-ידיהם.
28. ויצעקו לאמר אנשי יָשׁוֹראֻל עזרו זה הוא האיש המלבד את-כל-אדם אשר בכל-הארץ סרה על-העם הזה ועל התורה ועל המקום הזה וגם-הביא אל-המקדש אנשים יונים ויחלל את-המקום הקדוש הזה.
29. כי היו ראים את-טרופימוס האפסי בעיר אתו ויחשבו כי-שאול הביא אתו אל-המקדש.
30. ותהם כל-העיר וירץ העם ויקבץ ויאחזו את-שאול וימשכהו אל-מחוץ למקדש ופתאם סדרו הדלתות.
31. והמה מבקשים להיתו והשמועה באה אל-שר האלף של-הגדוּד כי כל-יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם נבוכה.
32. וימהר ויקח אתו אנשי צבא ושרי מאות וירץ אליהם ויהי כראותם את-שר האלף ואת-אנשי הצבע ויחדלו מהכות את-שאול.
33. ויגש שר-האלף ויחזק-בו ויצו לאסרו בנחשתים וישאל מי הוא-זה ומה עשה.
34. ויענו מן-העם אלה בכה ואלה בכה ולא יכל לדעת מאומה אל-נכון מרב השאון ויצו להוליכו אל-המצד.
35. ויהי כבואו עד-המעלות וישאהו אנשי הצבא מפני חמת העם.
36. כי-עם רב הלך אחריו והם צעקים ואמרים הסר אתו.
37. וכאשר הקריב שאול להאסף אל-המצד אמר אל-שר האלף התניח לי לדבר אליך דבר? ויאמר הידעת יונית?
38. האם-אינך המצרי אשר לפני הימים האלה העיר מרד והוציא המדברה ארבעת אלפים אנשי דמים?
39. ויאמר שאול איש יהודי אני מטרסוס בן-עיר קיליקיא אשר איננה בלי-שם ועתה אשאלה מאתך הניחה לי לדבר אל-העם.
40. וינח לו ויעמד שאול על-המעלות הניף ידו אל-העם ותהי דממה רבה וידבר בלשון עברית ויאמר.

    מעשי השליחים - פרק כב
1. אנשים אחים ואבות שמעו-נא את-דברי התנצלותי אליכם.
2. ויהי כשמעם כי הוא מדבר אליהם בלשון עברית ויחשו עוד יותר.
3. ויאמר איש-יהודי אנכי נולד בטרסוס אשר בקיליקיא ומגדל בעיר הזאת לרגלי גמליאל ומלמד לפי דקדוקי תורת אבותינו ואהי מקנא לֵיָהוּה אוּל כמוכם כלכם היום.
4. וארדף את-הדרך הזאת עד-מות ואהי אסר ומסגיר לכלא אנשים ונשים.
5. כאשר גם-יעיד עלי הכהן הגדול וכל-בית הזקנים אשר מהם לקחתי מכתבים ואלך אל-האחים לדמשק לאסר אף-את-הנמצאים שמה ולהביאם יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם למען יוסרו.
6. ויהי אנכי הלך וקרב לדמשק כעת צהרים ופתאם נגה עלי מסביב אור גדול מן-השמים.
7. ואפל ארצה ואשמע קול מדבר אלי שאול שאול למה תרדפני?
8. ואען ואמר מי אתה מולכיאול? ויאמר אלי אני יָהוּשֻׁעַ הַנוּדצוֹרוֹתִי אשר אתה רדפו.
9. והאנשים אשר אתי ראו את-האור וייראו ואת-קול המדבר אלי לא שמעו.
10. ואמר מה-אעשה מולכיאול? ויאמר אלי מולכיאול יָהוּשֻׁעַ קום לך אל-דמשק ושם יאמר לך את-כל אשר צוית לעשות.
11. ואני לא-יכלתי לראות מפני זהר האור ההוא והאנשים אשר אתי הוליכוני ביד ואבא לדמשק.
12. ואיש חסיד כפי התורה ושמו חנניה אשר קנה לו שם טוב בקרב כל-היהודים הישבים שם.
13. ויבא אלי ויעמד ויאמר אלי שאול אחי שוב ראה ובשעה ההיא נפקחו עיני וראיתיהו.
14. ויאמר יָהוּה אוּלהִים אבותינו בחר בך לדעת את-רצונו ולראות את-הצדיק ולשמע קול מפיהו.
15. כי היו תהיה-לו לעד אל-כל-בני האדם על-כל אשר ראית ושמעת.
16. ועתה למה תתמהמה? קום והטבל והתרחץ מחטאתיך בקראך בשמו.
17. ויהי בשובי אל-יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם ואתפלל במקדש ותהי עלי יַד-יָהוּה אוּל.
18. וארא אותו מדבר אלי חושה צא במהרה מיָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם כי לא-יקבלו את-עדותך עלי.
19. ואמר הלא הם יודעים את אשר-השלכתי אל-הכלא והלקיתי בבתי הכנסיות את המאמינים בך.
20. ובהשפך דם-אסטפנוס עדך אף-אני עמדתי שם חפץ בהרגתו ושומר את-בגדי הרגיו.
21. ויאמר אלי לך כי אני אל הגוים עד-למרחוק אשלחך.
22. וישמעו אלי עד-הדבר הזה וישאו את-קולם ויאמרו הסירו איש כזה מעל האדמה כי איננו ראוי כי יחיה.
23. ויהי בהיותם צעקים ומשליכים את-בגדיהם מעליהם וזרקים עפר השמימה.
24. ויצו שר האלף להוליכו אל-המצד ויאמר לבדקו במלקות למען ידע מדוע המה ככה צעקים עליו.
25. ויהי כאשר אסר להכותו ברצועות ויאמר אל-שר המאה העמד עליו האף רשיון לכם להכות איש רומי בלא-דין ומשפט?
26. וילך שר המאה כשמעו את-הדבר הזה ויגד לשר האלף לאמר ראה מה-תעשה כי האיש הזה רומי הוא.
27. ויבא שר-האלף ויאמר אמר-לי הרומי אתה? ויאמר הן.
28. ויען שר האלף אנני בכסף רב קניתי לי משפט האזרחות הזאת ויאמר שאול ואני אף-נולדתי בה.
29. אז הרפו ממנו האנשים אשר באו לבדקו וגם-שר האלף ירא בדעתו כי-רומי הוא והוא אסר אותו.
30. וממחרת בקש לדעת אל-נכון על-מה שטנים אותו היהודים ויתר מוסרותיו ויצו להביא את-ראשי הכהנים ואת-כל-הסנהדרין ויורד את-שאול ויעמידהו בתוכם.

    מעשי השליחים - פרק כג
1. ויבט שאול אל-הסנהדרין ויאמר אנשים אחים בכל-תמת לבבי התהלכתי לפני יָהוּה אוּל עד היום הזה.
2. ויצו חנניה הכהן הגדול את-העמדים עליו להכותו על-פיו.
3. ויאמר אליו שאול יככה יָהוּה אוּל הקיר המסיד האמנם ישב אתה לדין אתי כתורה ואתה מצוה להכותי שלא כתורה?
4. ויאמרו העמדים שם את-הכהן הגדול לֵיָהוּה אוּל תחרף?
5. ויאמר שאול אחי לא ידעתי אשר הוא הכהן הגדול כי כתוב נשיא בעמך לא תאר.
6. ושאול ידע כי מקצתם צדוקים ומקצתם פרושים ויצעק בתוך הסנהדרין אנשים אחים פרוש בן-פרוש אנכי ועל-תקות המתים ותחיתם אני נדין.
7. ובדרבו הדבר הזה היה ריב בין הצדוקים ובין הפרושים ויחלק ההמון.
8. כי הצדוקים אמרים אין תחיה ואין מלאך ורוח הפרושים מודים בשניהם.
9. ותהי המלא גדולה ויקומו הספורים אשר מכת הפרושים ויתוכחו לאמר לא-מצאנו דבר רע באיש הזה ואם-רוח דבר אליו או מלאך אל-נלחמה בֵּיָהוּה אוּל.
10. והריב הולך וחזק ושר-האלף דאג פן-ישסעו את-שאול ויצו את-אנשי הצבא לרדת ולחטף אתו מתוכם ולהכיאו אל-המצד.
11. ובלילה ההוא נצב עליו מולכיאול יָהוּשֻׁעַ ויאמר חזק שאול כי כאשר העידות לי ביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם כן העד תעיד ברומי.
12. ויהי לפנות הבקר ויתחברו היהודים ויאסרו אסר על-נפשם לאמר כי לא יאכלו ולא ישתו עד אם-יהרגו את-שאול.
13. ומספר הבאים באלה הזאת היה יותר מארבים.
14. ויגשו לא-ראשי הכהנים ואל הזקנים לאמר אסר אסרנו על-נפשנו לבלתי טעם מאומה עד אם-הרגנו את-שאול.
15. ועתה הודיעו-נא אתם והסנהדרין את-שר האלף ויורידהו מחר אליכם כאלו תחפצו לדרש היטב את-ענינו ואנחנו נכונים להמיתו בטרם יקרב אליכם.
16. וישמע בן-אחות שאול את-ארבם וילך ויבא אל-המצד ויגד לשאול.
17. ויקרא שאול לאחד משרי המאות ויאמר אליו הולך את-הבחור הזה אל-שר האלף כי-דבר לו להודיעו.
18. ויקחהו ויולכהו אל-שר האלף ויאמר שאול האסיר קראני אליו ויבקש ממני והוליך אליך את-הבחור הזה כי-דבר לו להגיד לך.
19. ויאחז שר האלף בידו ויסר עמו לבדו וישאלהו מה-הוא זה אשר לך להודיעני?
20. ויאמר כי-נועצו היהודים יחדו לבקש ממך כי מחר תוריד את-שאול לפני הסנהדרין והמה כאלו חפצים לדעת היטב את-ענינו.
21. ואתה אל-תשמע להם כי ארבים לו מהם יותר מארבעים איש אשר אסרו אסר על-נפשם לבלתי אכל ושתות בטרם יהרגוהו ומה עתה עמדים ומחכים להבטחתך.
22. וישלח שר-האלף את-הבחור ויצוהו לבלתי אמר-לאיש כי גלה-לו את-הדבר הזה.
23. ויקרא לשני שרי מאות ויאמר החלצו מאתכם אנשי-צבא מאתים ללכת לקסרין ופרשים שבעים ומשכי קשת מאתים מן-השעה השלישית בלילה.
24. ובהמות יכינו להרכיב את-שאול למען הביאו שלם אל-פיליכס ההגמון.
25. ויכתב אגרת וזה תכן דבריה.
26. קלודיוס לוסיאס אל-פיליכס ההגמון האדיר שֻׁעַ-אוֹלֵם.
27. את-האיש הזה תפשו היהודים ויבשו המיתו ואבא עם-אנשי הצבא ואפלטהו מתוכם בשמעי כי-רומי הוא.
28. ובאשר חפצתי לדעת על-מה שמנו אתו הורדתיו אל-הסנהדרין שלהם.
29. ואמצא כי-שטנו אתו על-דברי שאלות דתם ולא על-דבר אשר יהיה אליו חיב מיתה או מוסרות.
30. ועתה הנה הגד-לי שהיהודים מתנכלים באיש הזה ואשלחהו אליך מיד וגם את-שטניו צויתי לבוא ולהגיש שטנתם לפניך ואתה שֻׁעַ-אוֹלֵם.
31. ויקחו אנשי הצבא את-שאול כאשר צוו ויביאהו לילה אל-אנטפטריס.
32. וממחרת הניחו את-הפרשים ללכת אתו וישובו למצד.
33. והמה באו אל-קסרין ויתנו את-האגרת בידי ההגמון ויעמידו לפניו גם את-שאול.
34. ויהי כקרא ההגמון את-האגרת וישאל מאי-זה מדינה הוא ויהי כשמעו כי-הוא מקיליקיא ויאמר.
35. אשמע את-דבריך בבוא גם-שטניך הנה ויצו לשמרו בבית המשפט אשר להורדוס.

    מעשי השליחים - פרק כד
1. וירד חנניה הכהן הגדול אחרי חמשת ימים ואתו הזקנים וטרטלוס איש דברים ויודיעו את-ההגמון את-דבר ריבם עם-שאול.
2. ויהי כאשר קראו-לו ויחל טרטלוס לשטנו ויאמר.
3. את אשר ישבנו על-ידך בשֻׁעַ-אוֹלֵם רב ואשר נעשו תקנות רבות לעם הזה בהשגחתך נקבל על-כל-פנים ובכל-מקום בכל-תודה פיליכס האדיר.
4. אך לבלתי הלאותך הרבה אתחנן אליך אשר תשמענו בקצר דברינו כחמלתך.
5. כי מצאנו את-האיש הזה כקטב ומגרה מדינים בין כל-היהודים על-פני תבל והוא ראש כת הַנוּדצוֹרוֹתִים.
6. והוא גם-נסה לחלל את-המקדש ונתפש אותו ונחפץ לשפטו על-פי תורתנו.
7. ויבא עלינו לוסיאס שר-האלף ברב-כח ויחטפהו מידינו.
8. ויצו את-שטניו כי-בוא יבאו לפניך ואתה כי-תחקר אתו תוכל לדעת מפיהו את-כל-הדברים האלה אשר אנחנו טענים עליו.
9. וימלאו היהודים את-דבריו לאמר כי-כן הוא.
10. וירמז ההגמון אל-שאול לדבר ויען ויאמר יען אשר-ידעתי כי זה כמה שנים שופט אתה לעם הזה הנני מצטדק בלב בטוח על-עניני.
11. אתה תוכל לדעת אשר לא עברו יותר משנים עשר יום מעת עלותי יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם להשתחות.
12. ולא במקדש מצאוני מתוכח עם-איש או-מעורר מהומה בעם ולא בבתי הכנסיות ולא בעיר.
13. גם אין ביכלתם להוכיח עלי את אשר עתה הם שטנים אותי.
14. אבל את-זאת מודה אני לפניך כי-בדרך ההיא אשר יקראוה בְהוֹל-שֻׁאַם כת בה אני עבד אֶת-יָהוּה אוּלהִים אבותינו בהאמיני בכל-הכתוב בתורה ובנביאים.
15. ותקותי לֵיָהוּה אוּל אשר גם-הם יחכו-לה זאת היא כי עתידה להיות תחית המתים לצדיקים ולרשעים.
16. ובזאת גם-עמלתי להיות תמים-לב לֵיָהוּה אוּל ולאדם תמיד.
17. ומקץ שנים רבות באתי להביא נדבות לעמי ולהקריב קרבן.
18. ואהי מטהר במקדש לא בהמון-עם ולא במהומה וכן מצאוני אנשים יהודים מאסיא.
19. אשר עליהם היה לעמד-הנה לפניך ולענות בי אם-היה להם דבר נגדי.
20. או אלה ידברו-נא המה מה-מצאו בבי עול מעמדי לפני הסנהדרין.
21. בלתי אם-הדבר האחד ההוא אשר קראתי בעמדי בתוכם כי על-תחית המתים אני נדון היום לפניכם.
22. ויהי כשמע פיליכס את-הדברים האלה ויחר את-דינם לעת אחרת כי עניני הדרך הזאת נודעו לו היטב ויאמר ברדת אלי לוסיאס שר האלף אשפט על-דברכם.
23. ויצו את-שר המא לשום אתו במשמר ולתת-לו רוחה ולבלתי מנע איש ממידעיו משרת אתו ומבוא אליו.
24. ואחרי ימים אחדים בא פיליכס עם-אשתו דרוסלה והיא יהודית וישלח לקרא לשאול וישמע אתו על-דבר האמונה בְּיָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
25. ויהי כדברו על-הצדק והפרישות ועל-הדין העתיד לבוא ויחרד פיליכס ויען עתה-זה לך ולכשאפנה אשוב לקרא-לך.
26. והוא מקוה כי שאול יתן-לו שחד למען יתירהו ובעבור זה קרא לו פעמים הרבה וידבר עמו.
27. ויהי מקץ שנתים ימים ויקם פרקיוס פסטוס תחת פיליכס ופיליכס חפץ להתרצות אל-היהודים ויעזב את-שאול חבוש בבית האסורים.

    מעשי השליחים - פרק כה
1. ויבא פסטוס אל-המדינה ויעל אחרי שלשת ימים מקסרין ליָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם.
2. והכהן הגדול וראשי היהודים הודיעהו את-ריבם עם-שאול.
3. ויפצרו-בו וישאלו ממנו לעשות חסד עמהם להביאו יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם והמה מתנכלים אתו להמיתו בדרך.
4. ויען אותם פסטוס כי-עצור שאול בקסרין וכי גם-הוא ישוב שמה בקרוב.
5. ויאמר לכן ירדו אתי העצומים שבכם ואם-יש מאום באיש הזה יענו בו.
6. וישב בתוכם יותר מימים עשרה וירד אל-קסרין וממחרת ישב על-כסא המשפט ויצו להביא את-שאול.
7. הוא בא והיהודים אשר ירדו מיָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם סבבהו ויאשימו את-שאול באשמות רבות וקשות אשר לא-יכלו להוכיח.
8. והוא הצטדק לאמר לא-חטאתי במאומה לא לדת היהודים ולא למקדש ולא לקיסר.
9. ופסטוס חפץ להתרצות אל-היהודים ויען את-שאול ויאמר התחפץ לעלות יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם להשפט על-אלה לפני שמה?
10. ויאמר שאול לפני כסא משפט הקיסר אני עמד ושם נכון לי להשפט לא הרעתי ליהודים כאשר ידעת היטב גם-אתה.
11. אם-הרעתי ויש-בי דבר משפט-מות בל-אחשך נפשי ממות ואם-אין-בי מאומה מכל אשר הם ענים בי איש לא יוכל להסגירני אל-ידם את-הקיסר אני קורא לדיני.
12. ויועץ פסטוס עם-יועציו ויען אתו לאמר את-הקיסר קראת? אל-הקיסר תלך.
13. ויהי אחרי ימים וירדו המלך אגרפס וברניקה אל-קסרין לשאל לשֻׁעַ-אוֹלֵם פסטוס.
14. ויהי כי-ארכו להם הימים שם ויספר פסטוס למלך את-ריב שאול לאמר יש-פה איש אשר פיליכס הניחו אסור.
15. ובהיותי ביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם דברו אלי ראשי הכהנים וזקני היהודים על-אדותיו ויבקשו ממני לחרץ משפטו.
16. ואען אתם כי אין מנהג הרומיים למגן איש לאבד בטרם יעמד הנשטן לנכח שטניו ונתן-לו מקום להצטדק מן-השטנה.
17. ולכן כאשר באו הנה יחד חשתי ולא התמהמהתי כי ממחרת היום ישבתי על-כסא המשפט ואצוה להביא את-האיש.
18. ויעמדו אליו שטניו ואל-הביאו עליו דבר רע מאשר הייתי חשד אתו.
19. רק היו להם דברי ריבת לנגדו על-עבודת אלהיהם ועל-מת אחד יָהוּשֻׁעַ שמו אשר אמר עליו שאול כי הוא חי.
20. ותכבד בעיני השאלה הזאת ואמר החפץ אתה ללכת יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם ולהשפט שם על-אלה.
21. אבל שאול שאל להניחו במשמר עד-צאת משפטו למפני אגוסטוס ואצוה לשמרו על-אשר אשלח אתו אל-הקיסר.
22. ויאמר אגרפס אל-פסטוס גם-אני חפץ לשמע את-האיש ויאמר מחר תשמענו.
23. ויהי ממחרת כבוא אגרפס וברניקה בהוד גדול ויבאו אל-אלם המשמעת המה ושרי האלף ונגידי העיר ויצו פסטוס ויביאו את-שאול.
24. ויאמר פסטוס אגרפס המלך וכל-האישים אשר אתם פה אתנו הנכם ראים את-האיש אשר בעבורו פגעו-בי כל-המון היהודים גם-ביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם וגם-פה ויצעקו כי-אינו בדין שיחיה עוד.
25. ואני כאשר הכרתי כי לא-עשה דבר לחיבו מיתה והוא גם-הוא קרא את-אגוסטוס לדינו יעצתי לשלח אתו שמה.
26. אך אין-לי לכתב עליו דבר נכון לבעלנו ובעבור זאת הביאתיו לפניכם וביותר לפניך וביותר לפניך המלך אגרפס למען יחקר וידעתי מה אכתב.
27. כי לא-יתכן בעיני לשלוח אסיר מבלי הודיע גם את-עלילת הדברים אשר-שמו לו.

    מעשי השליחים - פרק כו
1. ויאמר אגרפס אל-שאול נתן-לך לדבר בעד נפשך אז יצטדק שאול ויושט את-ידו ויאמר.
2. מאשר אני את-נפשי המלך אגרפס כי לפניך אצטדק היום על-כל אשר-שטנים אתי היהודים.
3. כי אתה ידע היטב כל-המנהגים והשאלות אשר בין היהודים ועל-כן אשאלה מאתך לשמע אתי כארך רוחך.
4. הנה את-דרכי מנעורי אשר התהלכתי-בה מאז בתוך עמי וביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם ידעים אותה כל-היהודים.
5. כי מימים ראשונים ידעוני אם-ירצו להעיד כי כפרוש התנהגתי על-פי הכת המקפדת ביותר בעבודתנו.
6. ועתה אני עמד להשפט על-תקות ההבטחה אשר הבטיחה יָהוּה אוּלהִים את-אבותינו.
7. ואשר שנים עשר שבטינו מיחלים להגיע לה בעבדם אֶת-יָהוּה אוּל תמיד יומם ולילה על-דבר התקוה הזאת אגרפס המלך שטנים אותי היהודים.
8. מדוע יפלא בעיניכם כי יָהוּה אוּל יחיה מתים?
9. הן לפנים אני חשבתי צדקה לצרר את-שם יָהוּשֻׁעַ הַנוּדצוֹרוֹתִי עד-מאד.
10. כאשר עשיתי ביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם וגם-קדושים רבים אני הסגרתי לבתי כלאים ברשיון אשר קבלתי מאת הכהנים הגדולים וכשנהרגו הסכמתי.
11. ובכל-בתי הכנסיות יסרתי אתם פעמים רבות ואנסתים לגדף ואתהוללה בם עד-מאד וארדפם עד-לערים אשר חוצה לארץ.
12. ויהי בלכתי על-זאת לדמשק ברשיון הכהנים הגדולים ובמצותם.
13. והנה המלך בצהרים בדרך ראיתי אור צח מזהר השמש אשר משמים נגה עלי מסביב ועל ההלכים אתי.
14. ונפל כלנו ארצה ואשמע קול מדבר אלי בלשון עברית לאמר שאול שאול למה תרדפני? קשה לך לבעט בדרבנות.
15. ואמר מי אתה מולכיאול? ויאמר אנכי יָהוּשֻׁעַ אשר אתה רדף.
16. אבל קום ועמד על-רגליך כי לבעבור זאת נראיתי אליך לבחר-בך למשרת ולעד על-אשר ראית ועל-אשר אראך.
17. בהצילי אותך מן-העם ומן-הגוים אשר אשלחך עתה אליהם.
18. לפקח את-עיניהם למען ישובו מחשך לאור ומיד השטן אֶל-יָהוּה אוּל וימצאו באמונתם בי את-סליחת החטאים ואת-הנחלה בתוך המקדשים.
19. על-כן המלך אגרפס לא המריתי את-המראה אשר ראיתי מן-השמים.
20. כי אם-קראתי ראשונה לישבי דמשק ויָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם ובכל-ארץ יהודה וגם לגוים כי ינחמו וישובו אֶל-יָהוּה אוּל ויעשו מעשים ראוים לתשובה.
21. ובגלל הדבר הזה תפשו אתי היהודים במקדש ויבקשו להמיתני.
22. וְ-יָהוּה אוּל היה בעזרי ועד-היום הזה עמד אני ומעיד לפני קטן וגדול ואינני מדבר דבר זולתי אשר דברו הנביאים ומשה כי-עתידות הנה להיות.
23. כִּי-יָהוּשֻׁעַ הול-המושחי מענה הוא וכי ראשון הוא לקמים מן-המתים להפיץ אור בעם ובגוים.
24. ויהי הוא מצטדק כזאת ויען פסטוס בקול גדול לאמר הנך משתגע שאול רב הלמוד הביאך לידי שגעון.
25. ויאמר שאול אינני משגע פסטוס האדיר כי אם-דברי אמת וטעם אביע.
26. כי המלך יודע את-אלה ועל-זאת גם-בבטחון אני מדבר אליו יען אשר לא-אאמין כי-נעלם ממנו דבר מן-הדברים האלה כי לא-בקרן זוית נעשתה זאת.
27. המלך אגרפס המאמין אתה בנביאים? ידעתי כי מאמין אתה.
28. ויאמר אגרפס אל-שאול עוד מעט ופתיתני להיות היָהוּשֻׁעַהִי.
29. ויאמר שאול אבקשה מֵיָהוּה אוּל אשר אם-במעט ואם-בהרבה לא אתה לברך כי-גם על-השמעים אותי יהיו כמוני זולתי המוסרות האלה.
30. ויהי בדברו הדבר הזה ויקם המלך וההגמון וברניקה והישבים אתם.
31. ויסורו החדרה וידברו איש אל-רעהו לאמר האיש הזה לא-עשה דבר אשר יהיה אליו חיב מיתה או מוסרות.
32. ויאמר אגרפס אל-פסטוס האיש הזה יוכל להפטר לולא קרא את-הקיסר לדינו.

    מעשי השליחים - פרק כז
1. וכאשר נגמר הדין כי-נעבר באניה אל-איטליא מסרו את-שאול ומקצת אסירים אחרים אל-שר המאה לגדוּד וגוסטוס ושמו יוליוס.
2. ונרד אל-אניה אדרמטית נכנים לבוא על-פני חוף אסיא ונעבר הימה ויהי אתנו ארסטרכוס מוקדון מן-תסלוניקי.
3. וממחרת הגענו אל-צידון ויוליוס עשה עם-שאול חסד וינח לו ללכת אל-מידעיו להעזר בידם.
4. ונלך משם ונעבר בסביבות קפרוס כי הרוחות היו לנגדנו.
5. ונעבר את-הים אשר לפני קיליקיא ופמפוליא ונבא אל-מורא אשר בלוקיא.
6. וימצא-שם שר המאה אניה אלכסנדרית באה לאיטליא ויעבירנו לתוכה.
7. והאניה הלכה בכבדות ימים רבים ואחרי אשר יגענו ובאנו אל-מול קנידוס לא הניחנו הרוח לחתר אל-היבשה ונעבר מצד לקריטי על-פני הר סלמוני.
8. ואחרי אשר עברנו בתלאות באנו למקום אחד נקרא קלילמני אשר קרובה לו עיר ושמה לסיא.
9. ויהי מקץ ימים רבים כאשר באה עת הסכנה לירדי הים כי גם-הצום כבר עבר ויזהר אתם שאול.
10. ויאמר אליהם אנשים ראה אני כי הליכתנו תהיה אך-מרי ונזק גדול לא לבד למעמסה ולאניה כי אם-גם לנפשותינו.
11. ושר המאה לא-שמע אל-דברי שאול כי אם-אל-רב החבל ואל-בעל האניה.
12. ובאשר החוף איננו טוב לעמד-בו בימי הסתיו יעצו הרבים לעבר משם לאמר אולי נוכל הגיע לפיניכס וישבנו שם בימי הסתו והוא חוף בקריטי פונה דרך הדרום מערבה ודרך הצפון מערבה.
13. ורוח נשבת לאט מדרום ויחשבו כי-תצלח עצתם בידם ויעלו העוגין ויעברו לעמת שפת קריטי.
14. ויהי כמעט אחרי כן ותפגע-בה רוח נחשל הנקראה אוריקלידון.
15. ותטרף האניה ואל-יכלה לעמד נגד הרוח ונרף ידינו ממנה וננדף.
16. ותרץ האניה אל-עבר אי-קטן הנקרא קלודה וכמעט לא יכלנו לאחז העברה.
17. ואחרי משכם אותה אליהם ויקחו לעזר את-כל-אשר השיגה ידם ויחבשו את-דפני האניה ומיראתם פן-יפלו אל-בין רכסי החול הורידו את-כלי המפרש וכה נדפו.
18. ויהי הסער הלך וסער עלינו וממחרת הטילו את-המעמסה אל-הים.
19. וביום השלישי הטלנו בידינו את-כלי האניה אל-הים.
20. ויהי ימים גם-השמש גם-הכוכבים לא נראו והסערה חזקה עלינו עד-מאד ותכרת ממנו כל-תקות ישועה.
21. ושאול עמד בתוכם אחרי האריכם בצום ויאמר אנשים לו שמעתם אלי ולא יצאתם מקריטי כי אז לא קרנו הנזק הזה במריכם.
22. ועתה אני אמר אליכם חזקו ואמצו כי לא-תאבד נפש מכם בלתי הספינה לבדה.
23. כי-בלילה הזה נצב עלי מלאך יָהוּה אוּל אשר-לו אנכי ואשר אני עבד אתו.
24. ויאמר אל-תירא שאול עליך עוד לעמד לפני הקיסר ועתה הנה נתן-לך יָהוּה אוּל את-כל-ההלכים אתך באניה.
25. על-כן אנשים חזקו ואמצו כי מאמין אני לֵיָהוּה אוּל כי-כן יהיה כאשר נאמר אלי.
26. אך השלך נשלך אל-אחד האיים.
27. ויהי כבוא ליל ארבעה עשר לטלטולנו בים אדריה כחצות הלילה ויחשבו המלחים כי-קרבה להם יבשת.
28. ויורידו את-האנך וימצאו עמק הים עשרים קומה ויעברו מעט ויוסיפו להוריד את-האנך וימצאו קומות חמש עשרה.
29. וייראו פן-יפגעו בשני הסלעים וישליכו מעל-אחורי האניה ארבעה עוגינים אל-הים ויכספו לאור היום.
30. והמלחים בקשו לברח מן-האניה ויורידו את-העברה אל-הים באמרם כי יש את-נפשם לשלח עוגינים גם-מראש האניה.
31. ויאמר שאול אל-שר המאה ואל-אנשי הצבא לאמר אם-אלה לא-ישבו אתנו באניה לא תוכלו אתם להושע.
32. ויקצצו אנשי הצבא את-חבלי העברה ויתנוה לנפול.
33. והבקר טרם יאור ושאול מבקש מכלם לטעם-לחם לאמר היום יום ארבעה עשר אשר חכיתם צמים ולא טעמתם מאומה.
34. על-כן קרא אני אתכם לטעם לחם כי הוא למחיתכם כי איש איש מכם לא-יפל משערת ראשו ארצה.
35. הוא דבר את-הדברים האלה והוא לקח את-הלחס ויודה לֵיָהוּה אוּל לפני כלם ויבצע ויחל לאכל.
36. ויאמץ לב כלם ויטעמו-אכל גם-המה.
37. ואנחנו כל-נפש אשר באניה מאתים ושבעים ושש.
38. ויאכלו לשבעה ויקלו מעל-האניה ויטילו את-הצדה אל-הים.
39. הבקר אור ולא הכירו את-הארץ אבל ראו כמפרץ וחוף לו ויועצו לנהג אליו את-האניה אם-יוכלו.
40. ויגדעו את-העוגיגים ויעזבום לים ויתירו גם-את-מיתרי המנהיג ויפרשו מפרש התרן אל-פני הרוח ויבקשו לבא אל-החוף.
41. ויפגעו במקום אשר הים משני עבריו ותדבק-בו האניה ותעמד ראשה לא ינוע ואחוריה נשברו משאון הגלים.
42. ותהי עצת אנשי הצבא להמית את-האסירים פן-ישחה איש מהם וימלט.
43. ושר המאה חפץ להציל את-שאול וינא את-עצתם ויאמר מי ידע לשחות ירד ויעבר ליבשה בראשנה והנשארים אלה על-קרשים ואלה על-שברי האניה.
44. ויהי-כן וימלטו כלם אל-היבשה.

    מעשי השליחים - פרק כח
1. וכאשר נמלטנו נודע לנו כי-שם האי מליטי.
2. והנכרים לא המעיטו חסדם עמנו כי-בערו אש ויאספו את-כלנו אליהם מפני הגשם היורד ומפני הקר.
3. ושאול אסף לו ערמת קצים וישם על-המוקד ומן-החם יצא אפעה ויאחז בידו.
4. ויראו הנכרים את-החיה תלויה על-ידו ויאמרו איש אל-רעהו אכן רצח האיש הזה אשר הנקמה לא-הניחה לו לחיות אף כי-נמלט מן-הים.
5. והוא נער את-החיה מעל ידו אל-תוך האש ולא-הרעה לו מאומה.
6. והם הוחילו אשר יצבה גופו או-אשר יפל מת פתאם ויחילו עד-בוש והנה לא-קרהו כל-אסון ויהפך לבם ויאמרו כי יָהוּה אוּל הוא.
7. ובסביבי המקום ההוא היו שדות אשר לראש אנשי האי ושמו פובליוס הוא הביא אתנו לביתו ויכלכל אתנו בטובו שלשת ימים.
8. ואבי פובליוס מוטל למשכב בקדחת ובמחלה המעים ויבא אליו שאול ויתפלל וישם עליו את-ידיו וירפאהו.
9. ואחרי המעשה הזה באו גם-החלים האחרים אשר באי וירפאו.
10. ויכבדנו כבוד גדול ובלכתנו משם ספקו לנו די צרכנו.
11. ואחרי שלשת חדשים עברנו משם מאניה אלכסנדרית אשר ישבה באי בימי הסתו ואות דגלה התאומים.
12. ונבא אל-סרקומא ונשב-שם שלשת ימים.
13. משם סבנו ונבא אל-רגיון ובנשב רוח דרומית ביום המחרת באנו ביום המחרת באנו ביום השני אל-פוטיולי.
14. ושם מצאנו אחים ויבקשו ממנו לשבת אתם שבעת ימים ובכן הלכנו אל-רומי.
15. וישמעו האחים את-בואנו ויצאו משם לקראתנו עד לשוק אפיוס ועד לשלשת החניות וירא אתם שאול ויודה לֵיָהוּה אוּל ויתחזק.
16. ואחר באנו אל-רומי העביר שר המאה את-האסירים אל-שר הצבא ולשאול הניחו לשבת לבדו עם-איש הצבא השמר אותו.
17. ויהי אחרי שלשת ימים ויקרא שאול אליו את-ראשי היהודים ויקהלו אליו ויאמר אליהם אנשים אחים אף כי-לא מעלתי מעל בעמנו ובחקות אבותינו אסרוני ביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם וימסרוני לידי הרומיים.
18. והם אחרי חקרם אתי אמרו לפטרני כי לא-נמצא בי משפט-מות.
19. והיהודים קמו-בי ואאנס לקרא את-הקיסר לדיני אך אין-נפשי לשטון את-עמי בדבר.
20. ובעבור זאת קראתי לכם לראותכם ולדבר עמכם כי בגלל תקות יָשׁוֹראֻל אסור אני בכבל הזה.
21. ויאמרו אליו לא קבלנו על-אדותיך אגרות מארץ יהודה ולא-בא הנה אחד מן-האחים אשר הגיד או-דבר עליך דבר רע.
22. אמנם חפצים אנחנו לשמע את-אשר בלבבך כי נודע לנו אשר בכל מקום יריבו אל-הכת הזאת.
23. וישימו לו יום מועד ויבאו אליו רבים אל-מלונו ויעד בהם ויבאר את-מלכות יָהוּה אוּל ויוכח להם עניני יָהוּשֻׁעַ מתורת משה ומן-הנביאים מבקר עד-ערב.
24. ויש אשר שמעו אל-דבריו ויש אשר לא האמינו.
25. ויחלקו בדעתם ויסורו ללכת לדרכם בדבר שאול הדבר האחד הזה היטב דבר רוּחַ הוֹל-הוֹדשׁוּעַ לאבותינו בפי ישעיהו הנביא לאמר.
26. לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל-תבינו וראו ראו ואל-תדעו.
27. כי שמן לב העם הזה ואזניו כבדו ואת-עיניו השע פן-יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפאתיו.
28. לכן דעו כי לגוים נשלחה תשועת יָהוּה אוּל והמה ישמעו.
29. ויהי בדברו זאת הלכו מאתו היהודים ויתוכחו הרבה איש עם-רעהו.
30. ושאול ישב שנתים ימים בביתו אשר שכר-לו ויקבל את כל-הבאים אליו.
31. ויקרא את-מלכות יָהוּה אוּל וילמד את-דרכי יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי מולכיאולנו בכל-בטחון לבו ואין מנע.


=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
Back
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=