הבשורה הקדושה על^-פי לוקס

    לוקס - פרק א
1. אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאַמנָה בשלמות בתוכנו.
2. כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר.
3. חשבתי לטוב גם^-אני החפש כל^-הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר.
4. למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם.
5. כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זוֹכַר^-יָהוּה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע.
6. ושניהם היו צדיקים לפני יָהוּה אוּל והלכי תם בכל^-מצות יָהוּה אוּל ובחקתיו.
7. ולא^-היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים.
8. ויהי היום ויכהן לפני יָהוּה אוּל בסדר משמרתו.
9. וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל^-היכל יָהוּה אוּל.
10. וכל^-אוֹהוֹליָה העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת.
11. וירא אליו מלאך יָהוּה אוּל עמד לימין מזבח הקטרת.
12. ויבהל זוֹכַר^-יָהוּה בראותו אתו ואימה נפלה עליו.
13. ויאמר אליו המלאך אל^-תירא זוֹכַר^-יָהוּה כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יָהוּה^-חָנַם .
14. והיה^-לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו.
15. כי^-גדול יהיה לפני יָהוּה אוּל ויין ושכר לא ישתה והרוּחַ הוֹל^-הוֹדשׁוּעַ ימלא בדנו בבטן אמו.
16. ורבים מבני יָשׁוֹראֻל ישיב אֶל^-יָהוּה אוּלהֵיהֶם.
17. והוא ילך לפניו ברוח אוּלִי^-יָהוּה ובגבורתו להשיב את^-לב אבות על^-בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד לַיָהוּה אוּל עם מתקן.
18. ויאמר זוֹכַר^-יָהוּה אל^-המלאך במה אדע זאת כי^-אני זקנתי ואשתי באה בימים.
19. ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני יָהוּה אוּל ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את^-זאת.
20. והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד^-היום אשר תהיה זאת תחת כי^-לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם.
21. והעם היה מחכה לזוֹכַר^-יָהוּה ויתמהו כי^-אחר בהיכל.
22. ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי^-מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם.
23. ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך^-לו אל^-ביתו.
24. ויהי אחרי המים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר.
25. ככה עשה לי יָהוּה אוּל בימי פקדו אותי לאסך את^-חרפתי בתוך בני אדם.
26. ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת יָהוּה אוּל גלילה אל^-עיר אשר^-שמה נוּדצוֹרוֹת.
27. אל^-בתולה מארשה לאיש אשר^-שמו יוסף מבית דַּוּד ושם הבתולה מָרוֹעֶם.
28. ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שֻׁעַ-אוֹלֵם לך אשת^-חן יָהוּה אוּל עמך ברוכה את בנשים.
29. והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה^-היא הברכה הזאת.
30. ויאמר לה המלאך אל^-תיראי מָרוֹעֶם כי^-מצאת חן לפני יָהוּה אוּל.
31. והנך הרה וילדת בן וקראת את^-שמו יָהוּשֻׁעַ.
32. והוא גדול יהיה ובן^-עליון יקרא וַ^-יָהוּה אוּל ותן^-לו את^-כסא דַּוּד אביו.
33. ועל^-בית יָהוּה^-כַף ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ
34. ותאמר מָרוֹעֶם אל^-המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש.
35. ויען המלאך ויאמר אליה הרוּחַ הוֹל^-הוֹדשׁוּעַ תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על^-כן גם^-לקדוש הילוד יקרא בֶּן^-יָהוּה אוּל.
36. והנה אלישבע קרובתך אשר קראו^-לה עקרה גם^-היא הרתה בן בזקנתה וזה^-לה החדש הששי.
37. כי לא^-יפלא מֵיָהוּה אוּל כל^-דבר.
38. ותאמר מָרוֹעֶם הנני שפחת יָהוּה אוּל יהי^-לי כדברך ויצא מאתה המלאך.
39. ותקם מָרוֹעֶם במים ההם ותמהר ללכת ההרה אל^-עיר יהודה.
40. ותבא בית זוֹכַר^-יָהוּה ותברך את^-אלישבע.
41. ויהי כשמע אלישבע את^-ברכת מָרוֹעֶם וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוּחַ הוֹל^-הוֹדשׁוּעַ.
42. ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך.
43. ומאין^-לי זאת אשר^-אם מולכיאולנו באה אלי.
44. כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילך במעי.
45. ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר^-לה מאת יָהוּה אוּל.
46. ותאמר מָרוֹעֶם רוממה נפשי אֶת^-יָהוּה אוּל.
47. ותגל רוחי בֵּיָהוּה אוּלהֵי מִהוּשֻׁעַיָהִי.
48. אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל^-הדרות יאשרוני.
49. כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו.
50. וחסדו לדור דורים על יראיו.
51. גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם.
52. הרס נדיבים מכסאותם וירם שפלים.
53. רעבים מלא^-טוב ועשירים שלח ריקם.
54. תמך ביָשׁוֹראֻל עבדו לזכר את^-רחמיו.
55. כאשר דבר אל^-אבותינו לאברהם ולזרעו עד^-עולם.
56. ותשב מָרוֹעֶם עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה.
57. וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן.
58. וישמעו שכניה וקרוביה כי^-הגדיל יָהוּה אוּל את^-חסדו עמה וישמחו אתה.
59. ויהי ביום השמיני ויבאו למול את^-הילד ויקראו אתו זוֹכַר^-יָהוּה על^-שם אביו.
60. ותען אמו ותאמר לא כי יָהוּה^-חָנַם יקרא.
61. ויאמרו אליה אין^-איש במשפחתך אשר נקרא בְהוֹל^-שֻׁאַם הזה.
62. וירמזו אל^-אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו.
63. וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יָהוּה^-חָנַם שמו ויתמהו כלם.
64. ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך אֶת^-יָהוּה אוּל.
65. ותפל אימה על^-כל^-שכניהם ויספר כל^-הדברים האלה בכל^-הרי יהודה.
66. וישימו כל^-השמעים אל^-לבם לאמר מה^-אפוא יהיה הילד הזה! וְיַד^-יָהוּה אוּל היתה עמו.
67. וימלא זוֹכַר^-יָהוּה אביו רוּחַ הוֹל^-הוֹדשׁוּעַ וינבא לאמר.
68. ברוך יָהוּה אוּלהֵי יָשׁוֹראֻל כי פקד את^-עמו וישלח לו פדות.
69. וירם לנו קרן ישועה בבית דַּוּד עבדו.
70. כאשר דבר בפי^-נביאיו הקדושים אשר מעולם.
71. ישועה מאיבינו ומיד כל^-שנאינו.
72. לעשות חסד עם^-אבותינו ולזכר את^-ברית קדשו.
73. את^-השבועה אשר נשבע לאברהם אֲבִיהֻל.
74. להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי^-פחד.
75. בתמים ובצדקה לפניו כל^-ימי חיינו.
76. ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפנו יָהוּה אוּל תלך לפנות את^-דרכיו.
77. לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם.
78. ברחמי חסד יָהוּה אוּלנוּ אשר בהם פקדנו הנגה ממרום.
79. להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את^-רגלינו אל^-דרך השֻׁעַ-אוֹלֵם.
80. ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד^-יום הראתו אל^-יָשׁוֹראֻל.

    לוקס - פרק ב
1. ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את^-כל^-ישבי תבל.
2. וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא.
3. וילכו כלם להתפקד איש לעירו.
4. ויעל גם^-יָהוּה^-סַף מן^-הגליל מעיר נוּדצוֹרוֹת אל^-יהודה לעיר דַּוּד הנקראה בית^- לחם כי^-היה מבית דַּוּד וממשפחתו.
5. להתפקד עם^-מָרוֹעֶם המארשה לו והיא הרה.
6. ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת.
7. ותלד את^-בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא^-היה להם מקום במלון.
8. ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את^-משמרות הלילה בעדרם.
9. והנה מלאך יָהוּה אוּל נצב עליהם וכבוד יָהוּה אוּל הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה.
10. ויאמר אליהם המלאך אל^-תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל^-העם.
11. כי היום ילד לכם בעיר דַּוּד מושיע אשר הוא הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי המולכיאול.
12. וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס.
13. ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים אֶת^-יָהוּה אוּל ואמרים.
14. כבוד במרומים לֵיָהוּה אוּל ובארץ שֻׁעַ-אוֹלֵם בבני אדם רצונו.
15. ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל^-רעהו נעברה^-נא עד בית^-לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יָהוּה אוּל.
16. וימהרו לבוא וימצאו את^-מָרוֹעֶם ואת^-יָהוּה^-סַף ואת^-הילד שכב באבוס.
17. ויראו וישמיעו את^-הדבר הנאמר אליהם על^-הגער הזה.
18. וכל^-השמעים תמהו על הדברים אשר^-דברו אליהם הרעים.
19. ומָרוֹעֶם שמרה את^-הדברים האלה ותחשבם בלבה.
20. וישובו הרעים מהללים ומשבחים אֶת^-יָהוּה אוּל על^-כל אשר שמעו וראו כפי^-אשר נאמר אליהם.
21. ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו יָהוּשֻׁעַ כשם אשר קרא^-לו המלאך בטרם הרה בבטן.
22. וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו ליָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם להעמידו לפני יָהוּה אוּל.
23. כאשר כתוב בתורת יָהוּה אוּל כל^-זכר פטר רחם יקרא קדש לַיָהוּה אוּל.
24. ולתת קרבן כאמור בתורת יָהוּה אוּל שתי תרים או שני בני יונה.
25. והנה איש היה ביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם ושמו שַׁמִיאוּל והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת יָשׁוֹראֻל והרוּחַ הוֹל^-הוֹדשׁוּעַ היה עליו.
26. ולו נגלה ברוּחַ הוֹל^-הוֹדשׁוּעַ כי לא יראה^-מות עד^-ראותו את^-הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי שׁל יָהוּה אוּל.
27. ויבא ברוּחַ אל^-המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את^-הנער יָהוּשֻׁעַ לעשות עליו כמשפט התורה.
28. ויקחהו על^-זרעותיו ויברך אֶת^-יָהוּה אוּל ויאמר.
29. עתה תפטר את^-עבדך כדברך מולכיאול בשֻׁעַ-אוֹלֵם.
30. כי^-ראו עיני את^-ישועתך.
31. אשר הכינות לפני כל^-העמים.
32. אור לגלות עיני הגוים ותפארת יָשׁוֹראֻל עמך.
33. יָהוּה^-סַף ואמו תמהים על^-הדברים הנאמרים עליו.
34. ויברך אותם שַׁמִיאוּל ויאמר על^-מָרוֹעֶם אמו הנה^-זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים ביָשׁוֹראֻל ולאות מריבה.
35. וגם^-בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים.
36. ותהי^-שם חנה אשה נביאה בת^-פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם^-בעלה שבע שנים אחרי בתוליה.
37. והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן^-המקדש ובצום ובתחנונים עבדה אֶת^-יָהוּה אוּל לילה ויום.
38. ותקם בשעה ההיא ותגש להדות לַיָהוּה אוּל ותדבר עליו באזני כל^-המחכים לגאלה ביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם.
39. ויכלו את^-הכל כפי^-תורת יָהוּה אוּל וישובו הגלילה אל^-נוּדצוֹרוֹת עירם.
40. ויגדל הנער ויחזק ברוח וימלא חכמה וחסד יָהוּה אוּל עמו.
41. ועלו הוריו יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם שנה בשנה לחג הפסח.
42. ויהי בהיותו בן^-שתים עשרה שנה ויעלו יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם כמשפט החג.
43. וימלאו את^-הימים וישובו ויותר יָהוּשֻׁעַ הנער ביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם ויָהוּה^-סַף ואמו לא ידעו.
44. ויחשבו כי^-עם^-חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים.
45. ולא מצאהו וישבו יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם לבקשו.
46. ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם.
47. וכל^-השמעים אליו השתוממו על^-שכלו ועל^-תשובתיו.
48. ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו? הנה אביך ואנכי בעצבת^-לב בקשנוך.
49. ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי? הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי?
50. והם לא הבינו את^-הדבר אשר דבר אליהם.
51. וירד אתם ויבא אל^-נוּדצוֹרוֹת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל^-הדברים האלה.
52. וְיָהוּשֻׁעַ הלך וגדל בחכמה ובקומה ובחן עִם^-יָהוּה אוּל ועם^-אנשים.

    לוקס - פרק ג
1. בשנת חמש עשרה למלכות הקיסר טיבריוס בהיות פונטיוס פילטוס הגמון ביהודה והורדוס שר^-רבע על^-הגליל ואחיו פילפוס שר^-רבע על^-מדינות יטור וטרכונה ולוסניס שר^-רבע על^-אבילין.
2. בימי הכהנים הגדולים חנן וקיפה היה דבר אליהם אל^-יָהוּה^-חָנַם בן^-זוֹכַר^-יָהוּה במדבר.
3. ויבא אל^-כל^-ככר הירדין ויקרא טבילת התשובה לסליחת החטאים.
4. ככתוב בספר דברי אולי^-שוע הנביא קול קורא במדבר פנו דרך יָהוּה אוּל ישרו מסלותיו.
5. כל^-גיא ינשא וכל^-הר וגבעה ישפלו והיה העקב למישור והרכסים לבקעה.
6. וראו כל^-בשר את ישועת יָהוּה אוּל.
7. ויאמר אל^-המון העם היצאים להטבל על^-ידו אתם ילדי הצפעונים מי הורה אתכם להמלט מפני הקצף הבא?
8. לכן עשו פרי הראוי לתשובה ואל^-תדמו בנפשכם לאמר אברוהם הוא אֲבִיהֻל כי אני אמר לכם כי מן^-האבנים האלה יכל יָהוּה אוּל להקים בנים לאברוהם.
9. וכבר הושם הגרזן על^-שרש העצים והנה כל^-עץ אשר איננו עשה פרי טוב יגדע והשלך באש.
10. וישאלהו המון העם לאמר מה אפוא נעשה?
11. ויען ויאמר אליהם מי אשר^-לו כתנות שתים הוא יחלק לאשר אין^-לו ומי אשר^-לו מזון ככה יעשה גם^-הוא.
12. ויבאו גם^-מוכסים להטבל ויאמרו אליו מאור מה^-נעשה?
13. ויאמר אליהם אל^-תגבו יותר מחקכם.
14. וישאלהו גם^-אנשי הצבא לאמר ואנחנו מה^-נעשה? ויאמר אליהם איש אל^-תזעזעו ואל^-תלשינו איש ויהי^-די לכם בשכרכם.
15. ויהי כאשר^-חכה העם וכלם חשבים בלבם לאמר אולי יָהוּה^-חָנַם הוא הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי.
16. ויען יָהוּה^-חָנַם ויאמר לכלם הן^-אני טובל אתכם במים אבל בוא יבוא החזק ממני אשר אינני כדי להתיר את^-שרוך נעליו הוא יטבל אתכם ברוּחַ הוֹל^-הוֹדשׁוּעַ ובאש.
17. אשר המזרה בידו להבר את^-גרנו ויאסף את^-דגנו על^-אוצרו ואת^-המץ ישרפנו באש אשר לא^-תכבה.
18. וכן עוד דברים אחרים הרבה בשר וגם^-הזהיר את^-העם.
19. והורדוס שר^-רבע המדינה אשר הוכח על^-ידות על^-אדות הורודיה אשת אחיו פילפוס ועל^-אדות כל^-הרע אשר עשה הורדוס.
20. הוסיף על^-כל^-אלה גם את^-זאת ויסגר את^-יָהוּה^-חָנַם במשמר.
21. ויהי בהטבל כל^-העם וְגַם^-יָהוּשֻׁעַ נטבל ומתפלל ויפתחו השמים.
22. וירד עליו הרוּחַ הוֹל^-הוֹדשׁוּעַ בדמות גוף כיונה ויהי^-קול מן^-השמים ויאמר אתה בני ידידי בך רצתה נפשי.
23. והוא יָהוּשֻׁעַ בהחלו היה כבן^-שלשים שנה ויחשבהו לבן^-יָהוּה^-סַף בן^-עלי.
24. בן^-מַנְיָהוּ בן^-לוי בן^-מלכי בן^-יני בן^-יָהוּה^-סַף .
25. בן^-מַנַעִמיָהוּ בן^-אמוץ בן^-נחום בן^-חסלי בן^-נגי.
26. בן^-מחת בן^-מַנַעִמיָהוּ בן^-שמעי בן^-יָהוּה^-סַף בן^-יודה.
27. בן^-יָהוּה^-חָנַם בן^-רישא בן^-זרבבֻל ל בן^-שאלתיאֻל ל בן^-נרי.
28. בן^-מלכי ב^-אדי בן^-קוסם בן^-אלמדם בן^-ער.
29. בן^-יוסי בן^-אליעזר בן^-יורים בן^-מתת בן^-לוי.
30. בן^-שַׁמִיאוּל בן^-יהודה בן^-יָהוּה^-סַף בן^-יונם בן^-אליקים.
31. בן^-מליא בן^-מינא בן^- מַנְיָהוּ בן^-נָחַן בן^-דַּוּד.
32. בן^-יָהוּשָׁי בן^-עַווֹד בן^-בוֹא-וֹז בן^-שלמון בן^-נחשון.
33. בן^-עמינדב בן^-ארם בן^-חצרון בן^-פרץ בן^-יהודה.
34. בן^-יָהוּה^-כַף בן^-יָהוּצחָק בן^-אברוהם בן^-תרח בן^-נחור.
35. בן^-שרוג בן^-רעו בן^-פלג בן^-עבר בן^-שלח.
36. בן^-קינם בן^-ארפכשד בן^-שֻׁאַם בן^-נוֹח בן^-למך.
37. בן^-מתושלח בן^-חנוך בן^-ירד בן^-מֶהָלוּלִאֻל בן^-קינם.
38. בן^-אנוש בן^-שוֹת בן^-אדם בֶּן^-יָהוּה אוּל.

    לוקס - פרק ד
1. וְיָהוּשֻׁעַ שב מן^-הירדין מלא רוּחַ הוֹל^-הוֹדשׁוּעַ וינהגהו הרוּחַ המדברה.
2. וינסהו השטן ארבעים יום ולא אכל מאומה בימים ההם ואחרי אשר^-תמו וירעב.
3. ויאמר אליו השטן אם בֶּן^-יָהוּה אוּל אתה אמר אל^-האבן הזאת ותהי ללחם.
4. ויען אתו יָהוּשֻׁעַ הן כתוב כי לא על^-הלחם לבדו יחיה האדם כי על^-כל^-מוצא פִי^-יָהוּה אוּל.
5. ויעלהו השטן על^-הר גבה ויראהו ברגע אחד את כל^-ממלכות תבל.
6. ויאמר אליו השטן לך אתן את^-כל^-הממשלה הזאת ואת^-כבודן כי^-נמסרה בידי ונתתיה לאשר אחפץ.
7. ועתה אם^-תשתחוה לפני הכל יהיה^-לך.
8. ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר אליו סור ממני השטן כי כתוב לַיָהוּה אוּלהֵיךָ תשתחוה ואתו תעבד.
9. ויביאהו יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם ויעמידהו על^-פנת בית^-המקדש ויאמר אליו אם בֶּן^-יָהוּה אוּל אתה התנפל מזה מטה.
10. כי כתוב כי^-מלאכיו יצוה^-לך לשמרך.
11. וכי על^-כפים ישאונך פן^-תגף באבן רגלך.
12. ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר אליו נאמר לא תנסה את יָהוּה אוּלהֵיךָ.
13. וככלות השטן כל^-מסה וירף ממנו עד^-עת.
14. וישב יָהוּשֻׁעַ בגבורת הרוּחַ אל^-הגליל ויצא שמעו בכל^-הככר.
15. והוא היה מלמד בבתי כנסיותיהם ויהללהו כלם.
16. ויבא אל^-נוּדצוֹרוֹת אשר גדל^-שם וילך כמשפטו ביום השבת אל^-בית הכנסת ויקם לקרא בתורה.
17. ויתן^-לו ספר ישעיה הנביא ויפתח את^-הספר וימצא את^-המקום אשר היה^-כתוב בו.
18. הרוּחַ^-יָהוּה עלי יען משח אתי לבשר ענוים.
19. שלחני לחבש לנשברי^-לב לקרא לשבוים דרור ולעורים פקח^-קוח לשלח רצוצים חפשים לקרא שנת^-רצון לַיָהוּה אוּל.
20. ויהי כאשר גלל את^-הספר וישיבהו אל^-החזן וישב ועיני כל^-אשר בבית הכנסת נשאות אליו.
21. ויחל ויאמר אליהם היום נתמלא הכתוב הזה באזניכם.
22. וכלם העידהו ותמהו על^-דברי חן אשר יצאו מפיהו ויאמרו הלא^-זה הוא בן^-יָהוּה^-סַף ?.
23. ויאמר אליהם הן תאמרו לי את^-המשל הזה רפא רפא את^-עצמך וככל אשר שמענו שנעשה בכפר נחום עשה^-כן גם^-פה בעיר מולדתך.
24. ויאמר אַמנָה אמר אני לכם כי אין^-נביא רצוי בארץ מולדתו.
25. ואמת אני אמר לכם אלמנות רבות היו ביָשׁוֹראֻל בימי אוּלִי^-יָהוּה בהעצר השמים שלש שנים וששה חדשים ורעב גדול היה בכל^-הארץ.
26. ולא^-נשלח אוּלִי^-יָהוּה אל^-אחת מהנה זולתי צרפתה אשר לצידון אל^-אשה אלמנה.
27. ומצרעים רבים היו ביָשׁוֹראֻל בימי אולי^-שוע הנביא ולא טהר אחד מהם זולתי נעמן הארמי.
28. וימלאו כל אשר בבית הכנסת חמה בשמעם את^-אלה.
29. ויקומו וידיחו אותו אל^-מחוץ לעיר ויביאהו עד^-גב ההר אשר נבנתה עירם עליו למען השליכו מטה.
30. אך^-הוא עבר בתוכם וילך לדרכו.
31. וירד אל^-כפר^-נחום עיר הגליל וילמדם בשבתות.
32. וישתוממו על^-תורתו כי עצום דברו.
33. ואיש היה בבית הכנסת ובו רוח שד טמא ויצעק בקול גדול לאמר.
34. אהה מה^-לנו ולך יָהוּשֻׁעַ הנוצרותי? באת להאבידנו? ידעתיך מי אתה קדוש יָהוּה אוּל.
35. ויגער^-בו יָהוּשֻׁעַ לאמר האלם וצא ממנו ויפילהו השד בתוכם ויצא ממנו לא הרע לו.
36. ותפל אימה על^-כלם וידברו איש אל^-רעהו לאמר מה הדבר הזה! כי^-בשלטן ובגבורה מצוה לרוחות הטמאה והמה יצאים.
37. ושמעו הולך בכל^-מקמות הככר.
38. ויקם מבית הכנסת ויבא ביתה שַׁמִיאוּל וחמות שַׁמִיאוּל אחזתה קדחת חזקה וישאלהו בעדה.
39. ויתיצב עליה ויגער בקדחת ותרף ממנה ותקם מהרה ותשרת אתם.
40. וכבוא השמש הביאו אליו כל אשר להם חלים חליים שונים וירפא אותם בשומו את^-ידיו על^-כל^-אחד מהם.
41. וגם^-שדים יצאו מרבים צעקים ואמרים אתה הוא הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי בֶּן^-יָהוּה אוּל ויגער^-בם ולא נתנם לדבר כי ידעו אשר הוא הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי.
42. ויצא וילך^-לו כאור הבקר אל^-מקום חרבה והמון העם בקשהו ויבאו עדיו ויפצרו^-בו לבלתי סור מהם.
43. ויאמר להם הן עלי לבשר גם^-לערים האחרות את^-בשורת מלכות יָהוּה אוּל כי לזאת שלחתי.
44. ויהי קורא בבתי הכנסיות אשר בגליל.

    לוקס - פרק ה
1. ויהי כאשר נדחק המון העם לשמע את^-דבר יָהוּה אוּל והוא עמד על^-יד ים^-גניסר.
2. וירא שתי אניות עמדות על^-יד הים והדיגים יצאו מהן וידיחו את המכמרות.
3. וירד אל^-אחת מן^-האניות אשר היא לשַׁמִיאוּל ויבקש ממנו להוליכו מעט מן^-היבשה אל^-הים וישב וילמד את^-העם מתוך האניה.
4. ויכל לדבר ויאמר אל^-שַׁמִיאוּל הוליכה אל^-עמק הים והורידו את^-מכמרותיכם לצוד.
5. ויען שַׁמִיאוּל ויאמר אליו מורה כל^-הלילה יגענו ולא לכדנו מאומה אך על^-פי דברך אוריד את^-המכמרת.
6. ויעשו^-כן וילכדו דגים הרבה מאד ותקרע מכמרתם.
7. ויניפו יד אל^-חבריהם אשר באניה השנית לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את^-שתי האניות עד^-כי שקעו.
8. ויהי כראות שַׁמִיאוּל כפוס את^-זאת ויפל לברכי יָהוּשֻׁעַ ויאמר מולכיאול צא^-נא מעמי כי^-איש חוטא אנכי.
9. כי שמה החזיקה אותו ואת^-כל אשר אתו על^-ציד הדגים אשר צדו.
10. וכן גם את^-יָהוּה^-כַף ואת^-יָהוּה^-חָנַם בני זבדי אשר התחברו עם^-שַׁמִיאוּל ויאמר יָהוּשֻׁעַ אל^-שַׁמִיאוּל אל^-תירא מעתה צוד תצוד אנשים.
11. ויוליכו את^-האניות על^-היבשה ויעזבו את^-הכל וילכו אחריו.
12. ויהי בהיותו באחת הערים והנה^-איש מלא צרעת וירא אֶת^-יָהוּשֻׁעַ ויפל על^-פניו ויתחנן אליו לאמר מולכיאול אם^-תחפץ תוכל לטהרני.
13. וישלח את^-ידו ויגע^-בו ויאמר חפץ אנכי טהר ופתאם סרה ממנו הצרעת.
14. ויעד בו לבלתי ספר לאיש כי אם^-לך והראה אל^-הכהן והקרב קרבן על^-טהרתך כאשר צוה משה לעדות להם.
15. ושמעו הולך הלוך וגדל ויקבצו עם רב לשמוע ולהרפא בידו מתחלואיהם.
16. והוא סר אל^-המדברות ויתפלל.
17. ויהי באחד הימים והוא מלמד וישבו שם פרושים ומורי התורה אשר באו מכל^-כפרי הגליל ומיהודה ויָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם וגבורת יָהוּה אוּל היתה^-בו לרפוא.
18. והנה אנשים נושאים איש במטה והוא נכה אברים ויבקשו להביאו הביתה ולשום לפניו.
19. ולא^-מצאו דרך להכניסו מרב העם ויעלו הגגה ויורידהו ואת^-ערשו בין הרעפים לתוך הבית לפני יָהוּשֻׁעַ.
20. וירא את^-אמונתם ויאמר אליו בן^-אדם נסלחו^-לך חטאתיך.
21. ויחלו הסופרים והפרושים לחשב מחשבות לאמר מי הוא זה המדבר גדופים? מי יוכל לסלח חטאים מבלעדי יָהוּה אוּל לבדו?
22. וידע יָהוּשֻׁעַ את^-מחשבותם ויען ויאמר אליהם מה אתם חשבים בלבבכם?
23. מה הוא הנקל האמר נסלחו^-לך חטאתיך אם^-אמר קום והתהלך?
24. אך למען תדעון כי בן^-האדם יש^-לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל^-נכה האברים אמר אני אליך קום ושא את^-ערשך ולך^-לך אל^-ביתך.
25. וימהר ויקם לעיניהם וישא את משכבו וילך^-לו אל^-ביתו מהלול אֶת^-יָהוּה אוּל.
26. ושמה החזיקה את^-כלם ויברכו אֶת^-יָהוּה אוּל וימלאו יראה ויאמרו כי נפלאות ראינו היום.
27. ויהי אחרי כן ויצא וירא מוכס ושמו לוי יושב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי.
28. ויעזב את^-הכל ויקם וילך אחריו.
29. ויעש^-לו לוי משתה גדול בביתו ועם^-רב של^-מוכסים ואנשים אחרים היו מסבים עמהם.
30. וילונו הספרים אשר בהם והפרושים על^-תלמידיו ויאמרו למה אתם אכלים ושתים עם^-המוכסים והחטאים.
31. ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר אליהם הבריאים אינם צריכים לרפא כי אם^-החלים.
32. לא באתי לקרוא הצדיקים כי אם^-החטאים לתשובה.
33. ויאמרו אליו הן תלמידי יָהוּה^-חָנַם צמים הרבה ואמרים תחנות וגם תלמידי הפרושים עשים כן ותלמידיך אכלים ושתים?
34. ויאמר אליהם התוכלו אנס בני החפה לצום והחתן עוד עמהם?
35. ואולם ימים באים ולקח מאתם החתן אז יצומו בימים ההמה.
36. וידבר אליהם גם את^-המשל הזה אין איש מעלה מטלית של^-בגד חדש על^-בגד בלוי כי אז גם החדש יקרע וגם לא^-תשוה מטלית החדש לבלוי.
37. ואין איש נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז היין החדש יבקע את^-הנאדות והוא ישפך והנאדות יאבדו.
38. אך יתן היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו.
39. ואשר שתה יין ישן איננו חפץ עוד ביין חדש כי יאמר הישן הוא נעים ממנו.

    לוקס - פרק ו
1. ויהי בשבת השנית לספרית העמר עבר בין הקמה ויקטפו תלמידיו מלילת ויפרכו אתן בידיהם ויאכלו.
2. ויש מן^-הפרושים אשר אמרו אליהם למה אתם עשים את אשר איננו מתר לעשות בשבת.
3. ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דַּוּד בהיותו רעב הוא ואשר היו אתו.
4. כאשר בא אל^-בית יָהוּה אוּל ויקח את^-לחם הפנים ויאכל וגם^-נתן לאשר אתו את אשר לא נכון לאכלו כי אם^-לכהנים לבדם.
5. ויאמר אליהם בן^-האדם גם^-מולכיאול השבת הוא.
6. ויהי בשבת אחרת בא אל^-בית הכנסת וילמד ושם איש אשר יבשה ידו הימנית.
7. ויארבו^-לו הסופרים והפרושים לראות אם^-ירפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה.
8. והוא ידע את^-מחשבותם ויאמר אל^-האיש אשר ידו יבשה קום ועמוד בתוך ויקם ויעמד.
9. ויאמר אליהם יָהוּשֻׁעַ אשאלה אתכם דבר הנכון בשבת להיטיב אם להרע? להציל נפש אם^-לאבד?
10. ויבט סביב אל^-כלם ויאמר לאיש פשט את^-ידך ויעש כן ותרפא ידו ותשב כאחרת.
11. והמה נמלאו חמה ויוסדו יחד מה^-לעשות לְיָהוּשֻׁעַ.
12. ויהי בימים ההם ויצא ההרה להתפלל ויעמד כל^-הלילה בתפלה לֵיָהוּה אוּל.
13. ובהית הבקר אסף אליו את^-תלמידיו ויבחר מהם שנים עשר אשר גם קרא להם שליחים.
14. את^-שַׁמִיאוּל אשר גם^-קראו כפוס ואת^-אנדרי אחיו את^-יָהוּה^-כַף ואת יָהוּה^-חָנַם את פילפוס ואת בר^-תלמי.
15. את מַן^-יָהוּה ואת^-תומא ואת^-יָהוּה^-כַף בן^-חלפי ואת^-שַׁמִיאוּל המכנה הקנא.
16. את^-יהודה בן^-יָהוּה^-כַף ואת^-יהודה איש^-קריות אשר גם^-היה למוסר.
17. וירד אתם ויעמד במקום מישור והמון תלמידיו ואוֹהוֹליָה עם רב מכל^-יהודה ויָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם ומחוף ים^-צר וצידון אשר באו לשמע אתו ולהרפא מחלייהם.
18. וגם^-הנלחצים ברוחות טמאות וירפאו.
19. וכל^-ההמון מבקשים לגעת בו כי גבורה יצאה מאתו ורפאה את^-כלם.
20. והוא נשא את^-עיניו אל^-תלמידיו ויאמר אשריכם העניים כי^-לכם מלכות יָהוּה אוּל.
21. אשריכם הרעבים כעת כי תשבעו אשריכם הבכים כעת כי תשחקו.
22. אשריכם אם^-ישנאו אתכם האנשים ואם^-ינדו אתכם וחרפו והדיחו את^-שמכם כשם רע בעבור בן^-האדם.
23. שמחו ביום ההוא ורקדו כי הנה שכרכם רב בשמים כי כזאת עשו אבתיהם לנביאים.
24. אך^-אוי לכם העשירים כי^-כבר לקחתם את נחמתכם.
25. אוי לכם השבעים כי תרעבו אוי לכם השחקים כעת כי תתאבלו ותבכו.
26. אוי לכם אם כל^-האנשים משבחים אתכם כי^-כזאת עשו אבותיהם לנביאי השקר.
27. אבל אליכם השמעים אני אמר אהבו את^-איביכם היטיבו לשנאיכם.
28. ברכו את^-מקלליכם והתפללו בעד מכלימיכם.
29. המכה אתך על^-הלחי הטה^-לו גם את^-האחרת והלקח את^-מעילך אל^-תמנע ממנו גם את^-כתנתך.
30. וכל^-השאל ממך תן^-לו והלקח את אשר לך אל^-תשאל מאתו.
31. וכאשר תחפצו כי^-יעשו לכם בני האדם כן תעשו^-להם גם^-אתם.
32. ואם^-תאהבו את^-אהביכם מה^-הוא חסדכם כי גם^-החטאים אהבים את^-אהביהם.
33. ואם^-תיטיבו למטיביכם מה^-הוא חסדכם גם^-החטאים יעשו^-כן.
34. ואם^-תלוו את^-האנשים אשר תקוו לקבל מהם מה^-הוא חסדכם גם החטאים מלוים את^-החטאים למען יושב להם בשוה.
35. אבל אהבו את^-איביכם והיטיבו והלוו מבלי תוחלת ויהי שכרכם רב והייתם בני עליון כי טוב הוא גם^-לשכחי טובה ולרעים.
36. לכן היו רחמנים כאשר גם^-אביכם רחום הוא.
37. ואל^-תשפטו ולא תשפטו אל^-תחיבו ולא תחיבו נקו ותנקו.
38. תנו ותנתן לכם מדה טובה דחוקה וגדושה ומשפעה יתנו אל^-חיקכם כי במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם.
39. וישא משלו ויאמר אליהם היוכל עור לנהל את^-העור הלא יפלו שניהם אל^-הפחת?
40. אין תלמיד נעלה על^-רבו ודי לכל^-תלמיד שלם להיות כרבו.
41. ולמה זה אתה ראה את^-הקסם אשר בעין אחיך ואת^-הקורה בעינך לא תביט.
42. ואיך תאמר אל^-אחיך אחי הניחה לי ואסירה את^-הקסם אשר בעינך ואינך ראה את^-הקורה אשר בעינך החנף הסר בראשונה את^-הקורה מעינך ואחר ראה תראה להסיר את^-הקסם אשר בעין אחיך.
43. כי^-עץ טוב איננו עשה פרי משחת וגם^-עץ משחת איננו עשה פרי טוב.
44. כי כל^-עץ נכר בפריו כי אין אספים תאנים מן^-הקצים אף אין^-בצרים ענב מן^-הסנה.
45. האיש הטוב מאוצר לבבו הטוב מפיק את^-הטוב והאיש הרע מאוצר לבבו הרע מפיק את^-הרע כי^-משפעת הלב ימלל פיהו.
46. ולמה זה אתם קראים לי מולכיאול מולכיאול ואינכם עשים את אשר^-אני אמר?
47. כל^-הבא אלי ושומע את^-דברי ועשה אתם אורה אתכם למי הוא דומה.
48. דומה הוא לאיש בנה^-בית אשר העמיק לחפר וייסדו על^-הסלע וכבוא השטף פרץ הנהר בבית ההוא ולא יכל להניעו כי על^-הסלע יסודו.
49. ואשר שמע ולא עשה דומה לאיש אשר בנה בית על^-הקרקע בלי יסוד ויפרץ^-בו הנהר ויפל פתאם ויגדל שבר הבית ההוא.

    לוקס - פרק ז
1. ויהי אחרי כלותו לדבר את^-כל^-דבריו באזני העם ויבא אל^-כפר^-נחום.
2. ועבד לאחד משרי המאות חלה למות והוא יקר^-לו מאד.
3. וישמע את^-שמע יָהוּשֻׁעַ וישלח אליו מזקני היהודים וישאל מאתו לבוא ולהושיע את^-עבדו.
4. ויבאו אֶל^-יָהוּשֻׁעַ ויתחננו^-לו מאד ויאמרו ראוי הוא אשר תעשה בקשתו.
5. כי אהב עמנו הוא והוא בנה^-לנו את^-בית הכנסת.
6. וילך אתם יָהוּשֻׁעַ ויהי כאשר קרב אל^-הבית וישלח אליו שר^-המאה על^-ידי רעיו לאמר לו בי מולכיאול אל^-נא תטריח את^-עצמך כי^-אינני כדי שתבוא בצל קורתי.
7. ובעבור זאת גם^-את^-עצמי לא חשבתי ראוי לבוא אליך אך דבר^-נא דבר וירפא נערי.
8. כי גם^-אנכי איש נתון תחת השלטון יש^-תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה^-זאת ועשה.
9. וישמע יָהוּשֻׁעַ את^-דבריו ויתמה עליו ויפן ויאמר אל^-ההמון ההלך אחריו אמר אני לכם גם^-ביָשׁוֹראֻל לא^-מצאתי אמונה גדולה כזאת.
10. וישובו השלוחים אל^-הבית וימצאו את^-העבד החלה והוא נרפא.
11. ויהי ממחרת וילך אל^-עיר ושמה נעיר ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב.
12. הוא קרב אל^-שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר.
13. וכראות אתה המולכיאול נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל^-תבכי.
14. ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה.
15. ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו.
16. ותאחז כלם רעדה וישבחו אֶת^-יָהוּה אוּל ויאמרו כי^-נביא גדול קם בקרבנו וכי^-פקד יָהוּה אוּל את^-עמו.
17. ויצא הדבר הזה בכל^-יהודה ובכל^-הככר.
18. ותלמידי יָהוּה^-חָנַם הגידו לו את^-כל^-אלה.
19. ויקרא אליו יָהוּה^-חָנַם שנים מתלמידיו וישלחם אֶל^-יָהוּשֻׁעַ לאמר לו האתה הוא הבא? אם^-נחכה לאחר?
20. ויבאו אליו האנשים ויאמרו יָהוּה^-חָנַם המטביל שלחנו אליך לאמר האתה הוא הבא? אם^-נחכה לאחר?
21. בעת ההיא רפא רבים מחליים ומנגעים ומרוחות רעות ולעורים רבים נתן ראות עינים.
22. ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר להם לכו והגידו ליָהוּה^-חָנַם את אשר ראיתם ואשר שמעתם כי עורים ראים ופסחים מתהלכים ומצרעים מטהרים וחרשים שומעים ומתים קמים ועניים מתבשרים.
23. ואשרי אשר לא^-יכשל בי.
24. ויהי כאשר הלכו להם שלוחי יָהוּה^-חָנַם ויחל לדבר אל^-המון העם על^-אדות יָהוּה^-חָנַם ויאמר מה^-זה יצאתם המדברה לראות? הקנה אשר ינוע ברוח?
25. ועם^-לא מה^-זה יצאתם לראות האיש? לבוש בגדי עדנים? הנה המלבשים בגדי תפארת והמענגים בחצרות המלכים המה.
26. ועתה מה^-זה יצאתם לראות? אם^-לראות איש נביא? הן אני אמר לכם כי אף^-גדול הוא מנביא.
27. זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך.
28. כי אמר אני לכם אין איש בילודי אשה גדול מיָהוּה^-חָנַם המטביל אך הקטן במלכות יָהוּה אוּל גדול הוא ממנו.
29. וכל^-העם והמכסים כשמעם הצדיקו אֶת^-יָהוּה אוּל ויטבלו בטבילת יָהוּה^-חָנַם .
30. אך^-הפרושים ובעלי התורה נאצו את^-עצת יָהוּה אוּל על^-נפשם ולא נטבלו על^-ידו.
31. ויאמר המולכיאול עתה אל^-מי אדמה את^-אנשי הדור הזה? ואל^-מי הם דמים?
32. דמים הם לילדים הישבים בשוק וקראים זה אל^-זה ואמרים חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא בכיתם.
33. כי בא יָהוּה^-חָנַם המטביל לחם לא^-אכל ויין לא^-שתה ואמרתם שד בו.
34. ובא בן^-האדם והוא אכל ושתה ואמרתם הנה זולל וסבא ורע למוכסים ולחטאים!
35. ותצדק החכמה על^-ידי כל^-בניה.
36. ויבקש ממנו אחד מן^-הפרושים לאכל אתו לחם ויבא אל^-בית הפרוש ויסב.
37. והנה אשה אחת בעיר והיא חטאת שמעה כי^-הוא מסב בית הפרוש ותבא פך^-שמן המור.
38. ותעמד לרגליו מאחריו ותבך ותחל להרטיב את^-רגליו בדמעות ותנגב אתן בשערות ראשה ותשק את^-רגליו ותמשח אתן בשמן.
39. וירא הפרוש הקרא אתו ויאמר בלבו אלו היה זה נביא כי^-עתה ידע ידע מי^-היא זאת ואי^-זו היא הנגעת בו כי^-אשה חטאה היא.
40. ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר אליו שַׁמִיאוּל דבר^-לי אליך ויאמר מולכיאול דבר.
41. שני חיבים היו לנשה אחד האחד חיב לו דינרים חמש מאות והשני דינרים חמשים.
42. ויהי באשר לא השיגה ידם לשלם וישמט את^-שניהם ועתה אמר^-נא מי משניהם ירבה לאהבה אתו?
43. ויען שַׁמִיאוּל ויאמר אחשב כי האיש ההוא אשר הרבה להשמיט לו ויאמר אליו כן שפטת.
44. ויפן אל^-האשה ויאמר אל^-שַׁמִיאוּל הראית את^-האשה הזאת? הנה באתי אל^-ביתך ומים על^-רגלי לא נתת והיא הרטיבה את^-רגלי בדמעות ותנגב בשערותיה.
45. נשיקה לא נשקתני והיא מאז באתי לא חדלה מנשק את^-רגלי.
46. בשמן לא משחת את^-ראשי והיא בשמן המור משחה את^-רגלי.
47. לכן אני אמר אליך נסלחו^-לה חטאתיה הרבות כי הרבה אהבה ואשר נסלח^-לו מעט הוא אהב מעט.
48. ויאמר אליה נסלחו^-לך חטאתיך.
49. ויחלו המסבים עמו לאמר בלבם מי הוא זה אשר גם^-יסלח חטאים?
50. ויאמר אל^-האשה אמונתך הושיעה לך לכי לשֻׁעַ-אוֹלֵם.

    לוקס - פרק ח
1. ויהי אחרי^-כן יועבר מעיר אל^-עיר ומכפר אל^-כפר קורא ומבשר את^-מלכות יָהוּה אוּל ושנים העשר אתו.
2. ונשים אשר נרפאו מרוחות רעות ומחליים מָרוֹעֶם נהקראה מגדלית אשר גרשו ממנה שבעה שדים.
3. ויוחנה אשת כוזא סוכן הורדוס ושושנה ואחרות רבות אשר שרתהו מנכסיהן.
4. ויהי בהתאסף המון עם^-רב אשר יצאו אליו מעיר ועיר וידבר במשל.
5. הזורע יצא לזרע את^-זרעו ובזרעו נפל מן^-הזרע על^-יד הדרך וירמס ועוף השמים אכלו.
6. ויש אשר נפל על^-הסלע ויצמח וייבש כי לא היתה^-לו לחה.
7. ויש אשר נפל בתוך הקצים ויצמחו הקצים עמו וימעכהו.
8. ויש אשר נפל על^-האדמה הטובה ויצמח ויעש פרי מאה שערים כזאת דבר ויזעק מי אשר אזנים לו לשמע ישמע.
9. וישאלהו תלמידיו לאמר מה המשל הזה?
10. ויאמר לכם נתן לדעת את^-סודות מלכות יָהוּה אוּל ולאחרים במשלים למען בראתם לא יראו ובשמעם לא יבינו.
11. וזה הוא המשל הזרע דְּבַר^-יָהוּה אוּל הוא.
12. ואשר על^-יד הדרך הם השמעים ואחר^-כן בא השטן ונשא את^-הדבר מלבם פן^-יאמינו ונושעו.
13. ואשר על^-הסלע הם המקבלים בשמחה את^-הדבר בשמעם ושרש אין להם רק לשעה מאמינים ובעת הנסיון יסגו אחור.
14. ואשר נפל בין הקצים הם השמעים והולכים להם וימכו בדאגות ובעשר ובתאות החיים ופרי לא^-ישוו למו.
15. ואשר באדמה הטובה הם השמרים בלב טוב וטהור את^-הדבר אשר שמעו ועשים פרי בתוחלת.
16. ואין^-איש מדליק נר אשר יכסה אותו בכלי או ישימהו תחת המטה כי אם^-על^-המנורה יעלהו למען יראו כל^-באי הבית את^-האור.
17. כי אין^-דבר נעלם אשר לא יגלה ואין גנוז אשר לא יודע ובא לאור.
18. לכן ראו איך תשַׁמִיאוּל י כל^-אשר יש^-לו נתון ינתן לו וכל^-אשר אין לו גם את^-אשר הוא חשב להיות לו יקח ממנו.
19. ויבאו אליו אמו ואחיו ולא יכלו לגשת אליו מפני העם.
20. ויגד^-לו לאמר אמך אחיך עמדים בחוץ והם חפצים לראותך.
21. ויען ויאמר אליהם אמי ואחי הם השמעים ועשים את דבר יָהוּה אוּל.
22. ויהי היום וירד אל^-אניה הוא ותלמידיו ויאמר אלהים נעברה על^-עבר הים וישוטו הימה.
23. ויהי בלכתם באניה וישכב ויישן ורוח סערה ירדה על^-הים וישטפו עליהם המים ויהיו בסכנה.
24. ויגשו ויעירו אותו לאמר מורה מורה אבדנו ויעור ויגער ברוח ובמשברי^-ים וישתקו ותהי דממה.
25.