השודקה הרושבה - עשוהי

אגרת שאול השליח אל-הגלטיים

    אל-הגלטיים - פרק א
1. שאול השליח לא מבני אדם ולא על-ידי בן-אדם כי אם-על-ידי יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי וֵ-יָהוּה אוּל האב אשר העירו מן-המתים.
2. וכל-האחים אשר עמדי אל-האוֹהוֹליָת אשר בגלטיא.
3. חסד לכם ושֻׁעַ-אוֹלֵם מאת יָהוּה אוּל אֲבִיהֻל ומאת מולכיאולנו יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
4. אשר-נתן את-נפשו בעד חטאתינו לחלצנו מן-העולם הרע הזה כרצון יָהוּה אוּל אֲבִיהֻל.
5. אשר-לו הכבוד לעולמי עולמים אַמנָה.
6. תמה אני כי-סרתם מהר מאחרי הקרא אתכם בחסד יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי אל-בשורה זרה.
7. והיא איננה אחרת רק שיש אנשים העכרים אתכם וחפצים להפך את-בשורת יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
8. אבל גם-אנחנו או-מלאך מן-השמים אם-יבוא לבשר אתכם בשורה מבלעדי זאת אשר בשרנו אתכם חרם יהיה.
9. כמו שאמרנו כבר כן-אמר עתה עוד-הפעם איש כי-יבשר אתכם בשורה מבלעדי אשר קבלתם חרם יהיה.
10. ועתה המתרצה אנכי אל-בני אדם אם אֶל-יָהוּה אוּל או המבקש אנכי למצא-חן בעיני בני-אדם כי במצאי חן בעיני בני-אדם לא-אהיה עוד עבד יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
11. אבל מודיע אני אתכם אחי כי הבשורה אשר בשרתי לא-לפי דרך-אדם היא.
12. כי גם אנכי לא קבלתיה מאדם ולא-למדוני אתה כי אם-בחזיון יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
13. כי הלא-שמעתם את-דרכי אשר התהלכתי מלפנים בין היהודים ואת אשר-רדפתי על-יתר את-עדת יָהוּה אוּל ואבדתיה.
14. ואהי הולך וחזק בדת היהודית על-רבים מבני גילי בעמי בקנאתי הגדולה לקבלות אבותי.
15. אך כאשר היה רצון יָהוּה אוּל אשר הבדיל אתי מרחם אמי ויקראני בחסדו.
16. לגלות בי את-בנו שאבשרנו בגוים מיד לא נועצתי עם-בשר ודם.
17. גם לא-עליתי יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם אל-אשר היו שליחים לפני כי אם-הלכתי לערב ומשם שבתי אל-דמשק.
18. אחרי-כן מקץ שלש שנים עליתי יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם לראות את-כפוס ואשב עמו חמשה עשר יום.
19. ואחר מן-השליחים לא-ראיתי זולתי את-יָהוּה-כַף אחי מולכיאולנו יָהוּשֻׁעַ.
20. ואשר אני כתב אליכם הנה נגד יָהוּה אוּל כי לא אכזב.
21. אחרי-כן באתי אל-גלילות סוריא וקיליקיא.
22. אבל אוֹהוֹליָת יהודה אשר בְּיָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי הנה לא ידעו את-פני.
23. רק-זאת בלבד שמעו כי-האיש ההוא אשר היה רדף אתנו מאז עתה הוא מבשר את-האמונה אשר האבידה מלפנים.
24. ויהללו בי אֶת-יָהוּה אוּל.

    אל-הגלטיים - פרק ב
1. אחרי-כן מקץ ארבע עשרה שנה שבתי ועליתי ליָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם עם בר-נבא ואקח אתי גם את-טיטוס.
2. ואעל שמה על-פי מחזה ואשים לפניהם את-הבשורה אשר-קראתי בגוים וביחוד שמתיה לפני החשובים שבהם פן-תהיה לריק מרוצתי אשר ארוץ או-רצתי.
3. אבל גם-טיטוס אשר אתי אף כי-יוני הוא לא הכרח להמול.
4. מפני אחי השקר הנכנסים בסתר בתוכנו אשר באו לרגל את-חרותנו אשר-לנו בְּיָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי למען העבידנו.
5. אשר לא-סרנו למשמעתם אף-לא שעה אחת למען אשר תעמד בקרבכם אמתה של-הבשורה.
6. ומאת הנחשבים להיות מה יהיו מי שיהיו אינני חושש לזה כי יָהוּה אוּל לא ישא פני-איש לי לא-הוסיפו החשובים מאומה.
7. ותהי להפך בראותם כי-הפקדה לי הבשורה אל-הערלים כמו שהפקד כפוס אל-המולים.
8. כי-הפעל בכפוס לשלחו אל-המולים הוא-פעל גם-בי לשלחני אל-הגוים.
9. וכאשר ידעו יָהוּה-כַף וכיפא ויָהוּה-חָנַם הנחשבים לעמודים את-החסד הנתן לי נתנו לי ולבר-נבא את-יד ימינם ונאות כי-נלך אנחנו לגוים והמה למולים.
10. רק שנזכר את-האביונים אשר גם-שקדתי לעשותה.
11. וכאשר בא כיפא לאנטיוכיא הוכחתי אל-פניו דרכו מפני שהיה-בו אשם.
12. כי לפני בא אנשים מאת יָהוּה-כַף היה אכל עם-הגוים יחדו וכבאם היה מתרחק ופורש מהם מיראתו את-בני המילה.
13. ויכחשו עמו גם-שאר היהודים עד כי-בר-נבא גם-הוא נדח אחרי כחשם.
14. אכן בראותי את אשר לא ישרו לכת כאמתה של-הבשורה אמרתי אל-כפוס בפני-כל אם-אתה היהודי תתנהג כנכרי ולא כיהודי למה תכריח את-הגוים להתנהג כיהודים?
15. הן הזרע היהודים אנחנו ולא חטאים מן-הגוים.
16. ומדעתנו כי לא-יצדק אדם מתוך מעשי התורה כי אם-באמונת יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי גם-אנחנו האַמנָה בְּיָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי למען נצדק מאמונת יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי ולא ממעשי התורה כי ממעשי התורה לא יצדק כל-בשר.
17. ואם בבקשנו להצדק בְּיָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי נמצא גם-אנחנו חטאים הנה יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי משרת החטא חלילה.
18. כי אם-אשוב ואבנה את-מה-שסתרתי אני עשה את-עצמי פשע.
19. כי-מתי אני לתורה על-ידי התורה למען אחיה לֵיָהוּה אוּל.
20. עִם-יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי נצלבתי ואין-עוד אנכי החי כי אם-יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי הוא חי בקרבי ואשר אני חי עתה בבשר אחיה באמונת בֶּן-יָהוּה אוּל אשר אהבני ויתן את-נפשו בעדי.
21. לא אמאס את-חסד יָהוּה אוּל כי אלו תהיה על-ידי התורה צדקה הנה חנם מת יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.

    אל-הגלטיים - פרק ג
1. אהה גלטים חסרי דעת מי התעה אתכם בכשפיו משמע אל-האמת אחרי אשר ציר בתוככם יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי הצלוב לגגד עיניכם?
2. זאת לבד חפצתי ללמד מכם האם ממעשי התורה קבלתם אֶת-הָרוּחַ-יָהוּשֻׁעַ או משמועת האמונה?
3. האתם סכלים כל-כך? אשר החלותם בָּרוּחַ-יָהוּשֻׁעַ ועתה תכלו בבשר?
4. הכזאת סבלתם לריק? אם-אמנם אך-לריק.
5. הנה המפיק לכם אֶת-הָרוּחַ-יָהוּשֻׁעַ ופעל בכם גבורות הכי ממעשי התורה הוא עשה אלה או משמועת האמונה?
6. כאשר האמין אברהם בֵּיָהוּה אוּל ותחשב לו לצדקה.
7. דעו אפוא כי-בני האמונה בני אברהם המה.
8. והמקרא בראתו מראש כי יָהוּה אוּל יצדיק את-הגוים מתוך האמונה קדם לבשר את-אברהם לאמר ונברכו בך כל-הגוים.
9. על-כן בני האמונה יתברכו עם-אברהם המאמין.
10. כי בני מעשי התורה תחת הקללה המה שנאמר ארור אשר לא-יקים את-כל-הדברים הכתובים בדפר התורה לעשות אותם.
11. וגלוי הוא כי על-ידי התורה לא-יצדק האדם לפני יָהוּה אוּל כי-צדיק באמונתו יחיה.
12. והתורה איננה מן-האמונה כי אם-אשר-יעשה אתם האדם וחי בהם.
13. יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי פדנו מקללת התורה בהיותו לקללה בעדנו שנאמר קללת יָהוּה אוּל תלוי.
14. למען אשר תבא ברכת אברהם בְּיָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי על-הגוים למען אשר נשא את-הבטחת הָרוּחַ-יָהוּשֻׁעַ על-ידי האמונה.
15. אחי לפי דרך-אדם אדבר אפלו דיתיקי של-בן-אדם אם-מקימת היא לא יפרנה איש גם לא-יוסיף עליה דבר.
16. והנה לאברהם נאמרו ההבטחות ולזרעו ולא-אמר ולזרעיך כאלו לרבים אלא כאלו ליחיד ולזרעך והוא יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
17. וזאת אני אמר כי דיתיקי אשר קימה יָהוּה אוּל מאז לימות יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי לא תוכל התורה אשר באה אחרי ארבע מאות ושלשים שנה להפר אותה ולבטל את-ההבטחה.
18. כי אם-תבוא הנחלה מתוך התורה לא-תבוא עוד מתוך ההבטחה אבל את-אברהם חנן יָהוּה אוּל על-ידי הבטחה.
19. אם-כן-התורה מה-היא? מפני הפשעים נוספה עד כי-יבוא הזרע אשר-לו ההבטחה ותושם התורה על-ידי המלאכים וביד סרסר.
20. והסרסר לא של-אחד הוא אך יָהוּה אוּל הוא אחד.
21. ועתה הכי התורה סתרת את-הבטחות יָהוּה אוּל? חלילה כי אלו נתנה תורה אשר בכחה להחיות אז באמת היתה הצדקה על-ידי התורה.
22. אבל הכתוב סגר את-הכל ביד החטא למען תנתן ההבטחה אל-המאמינים באמונת יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
23. לפני בוא האמונה היינו סגורים ונשמרים תחת התורה אלי האמונה העתידה להגלות.
24. ובכן התורה היתה אמנת אותנו אֶל-יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי למען נצדק על-ידי האמונה.
25. אבל עתה אחרי אשר באה האמונה אין אנחנו עוד תחת יד האמן.
26. כי-כלכם בני יָהוּה אוּל אתם על-ידי האמונה בְּיָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
27. כי כלכם אשר נטבלתם לְיָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי לבשתם אֶת-הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
28. ואין עוד לא יהודי ולא יוני לא עבד ולא בן-חורין לא זכר ולא נקבה כי אתם כלכם אחד בְּיָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
29. ואם-אתם לְיָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי הנכם זרע אברהם ונחלים כפי ההבטחה.

    אל-הגלטיים - פרק ד
1. ואני אמר היורש כל-עת היותו קטן אין-הבדל בינו ובין העבד אף אם-הוא אדון הכל.
2. אלה הוא תחת יד אמנים ופקידי הבית עד לזמן המיעד לו מאת אביו.
3. ככה גם-אנחנו בעוד היותנו קטנים היינו משעבדים ליסדות העולם.
4. ובמלאת העת שלח יָהוּה אוּל את-בנו אשר נולד מאשה ונתן תחת יד-התורה.
5. לפדות את אשר היו תחת יד-התורה למען נקבל את-משפט הבנים.
6. ויען כי-בנים אתם שלח יָהוּה אוּל בלבבכם אֶת-רוּחַ-יָהוּשֻׁעַ בנו הקורה יָהוּה אֲבִי.
7. לכן אינך עוד עבד כי אם-בן ואם-בן אתה הנך גם-יורש יָהוּה אוּל על-ידי יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
8. הן לפנים באין-דעת יָהוּה אוּל הייתם עבדים את אשר בעצמותם אינם אלהים.
9. ועתה אחרי ידעתם אֶת-יָהוּה אוּל ויותר אחרי שנודעתם לֵיָהוּה אוּל איך תשובו אל-היסדות הרפים והדלים ההם אשר תרצו להכנע להם מחדש?
10. ימים אתם שמרים וחדשים ומועדים ושנים.
11. מתירא אני פן-לריק עמלתי בכם.
12. היו-נא כמוני כי גם-אני כמוכם מתחנן אני לכם אחי לא-הרעתם לי מאומה.
13. אתם ידעתם אשר בחלשת בשרי בשרתי לכם את-הכשורה לראשונה.
14. ואתם לא בזיתם את-נסיוני אשר-נסיתי בבשרי ולא געלתם אתו כי אם-קבלתם אתי כמלאך יָהוּה אוּל כַּהוֹל-מֶהוּשְׁחַי יָהוּשֻׁעַ.
15. ועתה איה אשרכם כי מעיד אני עליכם אשר אם-יכלתם הייתם עקרים את-עיניכם לתתן לי.
16. ועתה הנהייתי לכם לאיב בדברי אמת אליכם.
17. אינם מקנאים לכם לטובה כי חפצם להפריד אתכם מעלינו למען תהיו מקנאים להם.
18. אבל טוב לקנא תמיד לטובה ולא לבד בהיותי אצלכם.
19. בני אשר-אני מחולל שנית עד כי-יוצר בכם יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
20. אמנה חפצתי להיות עתה אצלכם לשנות את-קול דברי כי נבוך אני בכם.
21. אמרו לי אתם החפצים להיות משעבדים לתורה הלא שמעתם את-התורה?
22. כי כתוב שהיו לאברהם שני בנים האחד מן-האמה והשני נן-החפשיה.
23. ואשר לאמה הוא נולד לפי הבשר ואשר לחפשיה על-פי ההבטחה.
24. והדברים הם לרמז כי שתי הבריתות הנה האחת מן-הר סיני היולדת לעבדות והיא הגר.
25. כי-הגר סיני הר בערב הוא והוא כנגד יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם של-עתה כי-היא בעבדות עם-בניה.
26. אבל יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם של-מעלה היא חפשיה והיא אם-כלנו.
27. כי כתוב רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא-חלה כי רבים בגי-שוממה מבני בעולה.
28. ואנחנו אחי הננו כיצחק בני ההבטחה.
29. וכאשר הנולד לפי-הבשר אז היה רדף את-הנולד לפי הָרוּחַ-יָהוּשֻׁעַ כן-הוא גם-עתה.
30. אבל הכתוב מה-הוא אמר? גרש האמה ואת-בנה כי לא יירש בן-האמה עם בן-החפשיה.
31. על-כן אחי לא-בני האמה אנחנו כי אם-בני החפשיה.

    אל-הגלטיים - פרק ה
1. ועתה עמדו-נא בחרות אשר שחרר אתנו יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי ואל-תשובו להלכד בעל העבדות.
2. הנה אני שאול אמר לכם כי אם-תמולו לא-יועיל לכם יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
3. ומעיד אני עוד הפעם בכל-איש אשר ימול כי מחיב הוא לשמר את-כל-התורה.
4. נגזרתם מִן-יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי אתם המצטדקים בתורה נפלתם מן-החסד.
5. כי-אנחנו בָּרוּחַ-יָהוּשֻׁעַ ניחל מתוך האמונה לתקות הצדקה.
6. כי בְּיָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי איננה נחשבת לא המילה ולא הערלה כי אם-האמונה הפעלת באהבה.
7. היטבתם לרוץ מי חשך אתכם משמע אל-האמת?
8. הפתוי הזה איננו מאת הקרא אתכם.
9. מעט שאר מחמץ הוא את-כל-העסה.
10. מבטח אני בכם במולכיאול יָהוּשֻׁעַ שלא תהיה רוּחַ-יָהוּשֻׁעַ אחרת עמכם והעכר אתכם ישא את-עונו יהיה מי שיהיה.
11. ואני אחי אם-אכריז עוד המילה על-מה אהיה נרדף הלא אז מבטל מכשול הצלב.
12. מי יתן ויכרתו המדיחים אתכם.
13. כי אתם אחי לחרות נקראתם ובלבד שלא תהיה החרות תאנה לבשר אלא שתעבדו איש את-רעהו באהבה.
14. כי כל-התורה כלולה במצוה אחת והיא ואהבת לרעך כמוך.
15. אבל אם-תנשכו ותאכלו איש את-אחיו ראו פן-תכלו איש על-ידי רעהו.
16. והנני אמר התהלכו בָּרוּחַ-יָהוּשֻׁעַ ולא תמלאו את-תאות הבשר.
17. כי הבשר מתאוה הפך מִן-הָרוּחַ-יָהוּשֻׁעַ וְהָרוּחַ-יָהוּשֻׁעַ הפך מן-הבשר ושניהם מתקוממים זה לזה עד-שלא תוכלו לעשות את אשר תחפצו.
18. ואם-תנהגו על-ידי הָרוּחַ-יָהוּשֻׁעַ אז אינכם תחת התורה.
19. וגלוים הם פעלי הבשר אשר הם נאוף זנות טמאה וזמה.
20. עבודת אלילים וכשוף איבות ומצות וקנאה ורגז מריבות מחלקות וכתות.
21. צרות עין ושפיכות דמים ושכרון וזוללות ודומיהן אשר אמר עליהן כמו-שאמרתי כבר כי-עשי אלה לא ינחלו מלכות יָהוּה אוּל.
22. ופרי הָרוּחַ-יָהוּשֻׁעַ אהבה שמחה ושֻׁעַ-אוֹלֵם ארך רוח ונדיבות וחסד ואמונה.
23. וענוה ופרישות אין-תורה לנגד עשי אלה.
24. ואשר הם לְיָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי צלבו את-בשרם עם-כל-תשוקתיו ותאותיו.
25. אם-נחיה בָּרוּחַ-יָהוּשֻׁעַ נתהלכה גַּם-בָּרוּחַ-יָהוּשֻׁעַ
26. ולא נרדף אחרי כבוד-שוא להכעיס איש את-רעהו ולקנא איש את-רעהו.

    אל-הגלטיים - פרק ו
1. אחי גם כי-יתפש איש מכם בעברה אתם אנשי הרוח תקימהו ברוח ענוה והשמר לנפשך פן-תבא לידי-נסיון גם-אתה.
2. שאו איש את-משא רעהו בזאת תמלאו את-תורת יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
3. כי החשב את-עצמו להיות-מה ואיננו מאומה את-נפשו הוא מרמה.
4. אבל יבחן כל-איש את-מעשהו ואז לו לבדו תהיה תהלתו ולא לנגד אחר.
5. כי כל-איש את-משאו ישא.
6. המלמד בדבר יחלק מכל-טובו למלמדהו.
7. אל-תתעו לא-יתן יָהוּה אוּל להתל בו כי מה-שזרע האדם אתו יקצר.
8. הזרע בבשרו יקצר כליון מבשרו והזרע בָּרוּחַ-יָהוּשֻׁעַ יקצר מִן-הָרוּחַ-יָהוּשֻׁעַ חיי עולם.
9. ואנחנו בעשות הטוב אל-נחת כי-נקצר בעתו אם-לא נרפה.
10. לכן כאשר העת בידנו נעשה-נא את-הטוב עם-כל-אדם וביותר עם-בני אמונתנו.
11. ראו-נא מה-גדול המכתב אשר כתבתי אליכם בידי.
12. החפצים להתהדר בבשר מכריחים אתכם להמול רק למען לא-ירדפו על-צלב יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי.
13. כי גם-הם הנמולים אינם שמרים את-התורה אלא רצונם שתמולו למען יתהללו בבשרכם.
14. ואנכי חלילה לי מהתהלל זולתי בצלב מולכיאולנו יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי אשר-בו העולם נצלב-לי ואני נצלב לעולם.
15. כי בְּיָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי גם-המילה גם-הערלה אינן נחשבות כי אם-בריאה חדשה.
16. וכל-המהלכים כפי השורה הזאת שֻׁעַ-אוֹלֵם ורחמים עליהם ועל-יָשׁוֹראֻל אשר לֵיָהוּה אוּל.
17. מעתה איש אל-ילאני עוד כי את-חבורות מולכיאול יָהוּשֻׁעַ אני נשא בגויתי.
18. חסד יָהוּשֻׁעַ הוֹל-מֶהוּשְׁחַי מולכיאולנו יהי עם-רוחכם אחי אַמנָה.

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
Back
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=