יָהוּה^-חָנַם - פרק א
1. בראשית היה הדבר והדבר היה את יָהוּה אוּל וֵיָהוּה אוּלהִים היה הדבר:
2. הוא היה בראשית אצל יָהוּה אוּל.
3. הכל נהיה על^-ידו ומבלעדיו לא נהיה כל^-אשר נהיה.
4. בו היו חיים והחיים היו אור בני האדם.
5. והאור בחשך זרח והחשך לא השיגו.
6. ויהי איש שלוח מאת יָהוּה אוּלהִים ושמו יָהוּה^-חָנַם.
7. הוא בא לעדות להעיד על^-האור למען יאמינו כלם על^-ידו.
8. הוא לא^-היה האור כי אם^-להעיד על^-האור.
9. האור האמתי המאיר לכל^-אדם היה בא אל^-העולם.
10. בעולם היה ועל^-ידו נהיה העולם והעולם לא הכירו.
11. הוא בא אל^-אשר לו ואשר^-המה לו לא קבלהו.
12. והמקבלים אתו נתן^-עז למו להיות בנים לֵיָהוּה אוּל המאמינים בשמו.
13. אשר לא מדם ולא מחפץ הבשר אף אל^-מחפץ גבר כי אִם^-מֵיָהוּה אוּל נולדו.
14. והדבר נהיה בשר וישכן בתוכנו ונחזה תפארתו כתפארת בן יחיד לאביו רב^-חסד ואמת.
15. ויָהוּה^-חָנַם מעיד עליו ויקרא לאמר הנה זה הוא אשר אמרתי עליו הבא אחרי היה לפני כי קדם^-לי היה.
16. וממלואו לקחנו כלנו חסד על^-חסד.
17. כי התורה נתנה ביד^-מהושוע והחסד והאמת
באו על^-ידי יָהוּשֻׁעַ הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי.
18. את יָהוּה אוּל לא^-ראה איש מעולם הבן היחיד אשר בחיק האב הוא הודיע.
19. וזאת היא עדות יָהוּה^-חָנַם בשלח היהודים יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם כהנים ולוים לשאל אתו מי אתה.
20. ויודה ולא כחש ויודה לאמר אני אינני הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי.
21. וישאלו אתו מי אפוא אתה? האתה אוּלִי^-יָהוּה ? ויאמר אינני האתה הנביא? ויען לא.
22. ויאמרו אליו מי^-זה אתה? למען נשיב לשלחינו דבר מה^-תאמר עליך?
23. ויאמר אני קול קורא במדבר פנו דרך יָהוּה אוּלהִים כאשר דבר ישעיהו הנביא.
24. והמשלחים היו מן^-הפרושים.
25. וישאלהו ויאמרו אליו מדוע אפוא מטביל אתה אם^-אינך הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי או אוּלִי^-יָהוּה או הנביא?
26. ויען אתם יָהוּה^-חָנַם ויאמר אנכי מטביל במים ובתוככם עומד אשר לא ידעתם אתו.
27. הוא הבא אחרי אשר היה לפני ואני נקלתי מהתיר שרוך נעליו.
28. זאת היתה בבית עברה מעבר ליַּרְדַיַן מקום אשר יָהוּה^-חָנַם מטביל שם.
29. ויהי ממחרת וירא יָהוּה^-חָנַם אֶת^-יָהוּשֻׁעַ בא אליו ויאמר הנה שה יָהוּה אוּלהִים הנשא חטאת העולם.
30. זה הוא אשר אמרתי עליו אחרי יבא איש אשר היה לפני כי קדם^-לי היה.
31. ואני לא ידעתיו כי אם^-בעבור יגלה ביָשׁוֹראֻל באתי אני לטבל במים.
32. ויעד יָהוּה^-חָנַם ויאמר חזיתי הרוּחַ כדמות יונה ירדת משמים ותנח עליו.
33. ואני לא ידעתיו אולם השלח אתי לטבל במים הוא אמר אלי את אשר^-תראה הרוח ברוּחַ ונחה עליו הנה זה הוא אשר יטבל רוּחַ הוֹל^-הוֹדשׁוּעַ.
34. ואני ראיתי ואעידה כי זה הוא בֶּן^-יָהוּה אוּל.
35. ויהי ממחרת ויסף יָהוּה^-חָנַם ויעמד ושנים מתלמידיו עמו.
36. ויבט אֶל^-יָהוּשֻׁעַ והוא מתהלך ויאמר הנה שה יָהוּה אוּל!
37. ושני תלמידיו שמעו את^-דברו וילכו אחרי יָהוּשֻׁעַ.
38. ויפן יָהוּשֻׁעַ אחריו וירא אתם הלכים אחריו ויאמר אליהם מה^-תבקשו? ויאמרו אליו מולכיאול - פרושו מורי - איפה תלין?
39. ויאמר אליהם באו וראו ויבאו ויראו את^-מקום מלונו וישבו עמו ביום ההוא והעת כשעה העשירית.
40. ואחד מן^-השנים אשר שמעו מאת יָהוּה^-חָנַם והלכו אחריו הוא אנדרו אחי שַׁמִיאוּל כפוס.
41. הוא פגש בראשונה את שַׁמִיאוּל אחיו ויאמר אליו אֶת^-הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי מצאנו אשר תרגומו המשיח.
42. ויוליכהו אֶל^-יָהוּשֻׁעַ ויהי כהביט אליו יָהוּשֻׁעַ ויאמר: שַׁמִיאוּל בן^-יָהוּנַה לך יקרא כיפא אשר תרגומו - כפוס (פטרוס - אבן).
43. ויהי ממחרת ויואל יָהוּשֻׁעַ לצאת הגלילה וימצא את^-פילפוס ויאמר אליו לך אחרי.
44. ופילפוס היה מבית^-צידה עיר אנדרי וכפוס.
45. ויפגע פילפוס את^-נָחַנְאֻל ויאמר אליו מצאנו אתו אשר כתב משה בספר התורה והנביאים אֶת^-יָהוּשֻׁעַ בן^-יָהוּה^-סַף מנוּדצוֹרוֹת.
46. ויאמר אליו נָחַנְאֻל המנוּדצוֹרוֹת תצא^-לנו טובה? ויאמר אליו בא וראה.
47. וירא יָהוּשֻׁעַ את^-נָחַנְאֻל בא לקראתו ויאמר עליו הנה באמת בן^-יָשׁוֹראֻל אשר אין^-בו רמיה!
48. ויאמר אליו נָחַנְאֻל מאין ידעתני? ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר לו בטרם קרא לך פילפוס בהיותך תחת התאנה אנכי ראיתיך.
49. ויען נָחַנְאֻל ויאמר אליו רוֹ-עֶבוֹ אתה בֶּן^-יָהוּה אוּל! אתה הוא מלך יָשׁוֹראֻל.
50. ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר אליו על^-אמרי לך כי^-תחת התאנה ראיתיך האמנת? הנה גדלות מאלה תראה.
51. ויאמר אליו אַמנָה, אַמנָה אני אמר לכם מעתה תראו השמים נפתחים ומלאכי יָהוּה אוּל עלים וירדים על בן^-האדם.

    יָהוּה^-חָנַם - פרק ב
1. וביום השלישי היתה חתנה בקנה אשר בגליל ואם יָהוּשֻׁעַ היתה שם.
2. וְיָהוּשֻׁעַ ותלמידיו היו גם^-הם קרואים אל^-החתנה.
3. ויחסר היין ותאמר אם יָהוּשֻׁעַ אליו יין אין להם.
4. ויאמר אליה יָהוּשֻׁעַ מה^-לי ולך אשה? עתי עדין לא^-באה.
5. ותאמר אמו אל^-המשרתים ככל^-אשר יאמר לכם תעשו.
6. והנה ששה כדי^-אבן ערוכים שם כמשפט היהודים לטהרתם שתים או^-שלש בתים יכיל כל^-אחד.
7. ויאמר אליהם יָהוּשֻׁעַ מלאו לכם הכדים מים וימלאום עד^-למעלה.
8. ויאמר שאבו^-נא והביאו אל^-רב המסבה ויביאו.
9. ויטעם רב המסבה את^-המים אשר נהפכו ליין ולא ידע מאין הוא ואולם המשרתים אשר^-שאבו את^-המים ידעו ויקרא רב^-המסבה אל^-החתן.
10. ויאמר אליו כל^-איש יתן בראשונה את^-היין הטוב וכאשר ישכרו יתן להם את^-הגרוע ואתה צפנת היין הטוב עד^-עתה.
11. זאת תחלת האתות אשר עשה יָהוּשֻׁעַ בקנה אשר בארץ הגליל וגלה את^-כבודו ויאמינו בו תלמידיו.
12. ויהי אחרי^-כן וירד אל^-כפר נחום הוא ואמו ואחיו ותלמידיו ולא ארכו ימי שבתם שם.
13. ויקרבו ימי חג^-הפסח אשר ליהודים ויעל יָהוּשֻׁעַ יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם.
14. וימצא במקדש מכרי בקר וצאן ובני יונה ואת מחליפי^-כסף ישבים שם.
15. ויקח חבלים ויעבתם לשוט ויגרש כלם מן^-המקדש ואת הצאן ואת הבקר ויפזר את^-מעות השלחנים ויהפך שלחנתיהם.
16. ואל^-מכרי היונים אמר הוציאו אלה מזה ואל^-תעשו את^-בית יָהוּה אֲבִי לבית מסחר.
17. ויזכרו תלמידיו את^-הכתוב כי^-קנאת ביתך אכלתני.
18. ויענו היהודים ויאמרו אליו אי^-זו אות תראנו כי כזאת אתה עשה?
19. ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר אליהם הרסו את^-ההיכל הזה ובשלשה ימים אקימנו.
20. ויאמרו היהודים הנה זה ארבעים ושש שנה נבנה ההיכל הזה ואתה בשלשה ימים תקימנו?
21. והוא דבר על^-היכל גויתו.
22. ואחרי קומו מן^-המתים זכרו תלמידיו כי^-זאת אמר להם ויאמינו בכתוב ובדבר אשר^-דבר יָהוּשֻׁעַ.
23. ויהי בהיתו ביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם בחג^-הפסח האמינו רבים בשמו כי ראו האתות אשר עשה.
24. והוא יָהוּשֻׁעַ לא הפקיד את^-עצמו בידם על^-אשר ידע את^-כלם.
25. ולא הצטרך לעדות איש על^-האדם כי הוא ידע מה^-בקרב האדם.

    יָהוּה^-חָנַם - פרק ג
1. ויהי איש אחד בתוך הפרושים ושמו נקדימון שר ליהודים.
2. ויבא אֶל^-יָהוּשֻׁעַ לילה ויאמר אליו מולכיאול ידענו כי אתה מורה מאת יָהוּה אוּל באת כי לא^-יוכל איש לעשות האתות אשר אתה עשה בלתי אִם^-יָהוּה אוּל עמו.
3. ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר אליו אַמנָה אַמנָה אני אמר לך אם^-לא יולד איש מלמעלה לא^-יוכל לראות מלכות יָהוּה אוּל.
4. ויאמר אליו נקדימון איך יולד אדם והוא זקן? הכי שוב ישוב אל^-בטן אמו ויולד?
5. ויען יָהוּשֻׁעַ אַמנָה אַמנָה אני אמר לך אם^-לא יולד איש מן^-המים והרוּחַ לא^-יוכל לבוא אל^-מלכות יָהוּה אוּל.
6. הנולד מן^-הבשר בשר הוא והנולד מן^-הרוּחַ הוֹל^-הוֹדשׁוּעַ רוח הוא.
7. אל^-תתמה על^-אמרי לך כי עליכם להולד מלמעלה.
8. הרוח באשר יחפץ שם הוא נשב ואתה תשמע את^-קולו אך לא תדע מאין בא ואנה הוא הולך כן כל^-הנולד מן^-הרוּחַ.
9. ויען נקדימון ויאמר אליו איכה תהיה כזאת?
10. ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר אליו רבן של^-יָשׁוֹראֻל אתה וזאת לא ידעת?
11. אַמנָה אַמנָה אני אמר לך כי את אשר^-ידענו נדבר ואת אשר^-ראינו נעיד ואתם לא תקבלו עדותנו.
12. אם^-אמרתי אליכם דברי הארץ ואינכם מאמינים איך תאמינו באמרי אליכם דברי השמים?
13. ואיש לא^-עלה השמימה בלתי אם^-אשר ירד מן^-השמים בן^-האדם אשר הוא בשמים.
14. וכאשר הגביה משה את^-הנחש במדבר כן צריך בן^-האדם להנשא.
15. למען לא יאבד כל^-המאמין בו כי אם^-יחיה חיי עולמים.
16. כי^-ככה אהב יָהוּה אוּל את^-העולם עד^-אשר נתן את^-בנו את^-יחידו למען לא^-יאבד כל^-המאמין בו כי אם^-יחיה חיי עולמים.
17. כי יָהוּה אוּל לא^-שלח את^-בנו אל^-העולם לדין את^-העולם כי אם^-למען יושע בו העולם.
18. המאמין בו לא ידון ואשר לא^-יאמין בו כבר נדון כי לא^-האמין בְהוֹל^-שֻׁאַם בֶּן^-יָהוּה אוּל היחיד.
19. וזה הוא הדין כי האור בא אל^-העולם ובני האדם אהבו החשך מן^-האור כי רעים מעשיהם.
20. כי כל^-פעל עולה ישנא את^-האור ולא יבא לאור פן^-יוכחו מעשיו.
21. אבל עשה האמת יבא לאור למען יגלו מעשיו כי נעשו בֵּיָהוּה אוּל.
22. ויהי אחרי הדברים האלה ויבא יָהוּשֻׁעַ ותלמידיו אל^-ארץ יהודה ויגר^-שם עמהם ויטבול.
23. וגם יָהוּה^-חָנַם היה טבל בעינון קרוב לשלם כי^-שמה מים לרב ויבאו ויטבלו.
24. כי עוד לא^-נתן יָהוּה^-חָנַם אל^-בית הסהר.
25. ויהי^-ריב בין תלמידי יָהוּה^-חָנַם ובין היהודים על^-דבר הטהרה.
26. ויבאו אל^-יָהוּה^-חָנַם ויאמרו אליו מולכיאול האיש אשר היה עמך בעבר היַּרְדַיַן ואשר העידות לו הנו טבל וכלם באים אליו.
27. ויען יָהוּה^-חָנַם לא^-יוכל איש לקחת דבר בלתי אם^-נתן^-לו מן^-השמים.
28. ואתם עדי כי אמרתי אנכי אינני הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי רק^-שלוח אני לפניו.
29. אשר^-לו הכלה הוא החתן ורע החתן העמד ושמע אתו שמוח ושמח לקול החתן הנה שמחתי זאת עתה שׁוּעַ-אוֹלמוֹה.
30. הוא יגדל הלוך וגדל ואני אחסר הלוך וחסור.
31. הבא ממעל נעלה על^-כל ואשר מארץ מארץ הוא ומארץ ידבר הבא משמים נעלה על^-כל.
32. ואת אשר ראה ושמע את^-זאת יעיד ואין מקבל עדותו.
33. ואשר קבל עדותו חתום חתם כי יָהוּה אוּל אמת.
34. כי את^-אשר שלחו יָהוּה אוּל דברי יָהוּה אוּלהִים ידבר כי^-לא במדה נתן יָהוּה אוּל את^-הרוּחַ.
35. יָהוּה אֲבִי אהב את^-בנו ואת^-כל נתן בידו.
36. כל^-המאמין בבן יש^-לו חיי עולמים ואשר לא יאמין בבן לא יראה חיים כי אם^-חרון יָהוּה אוּל ישכן עליו.

    יָהוּה^-חָנַם - פרק ד
1. ויהי כאשר נודע למולכיאול יָהוּשֻׁעַ כי שמעו הפרושים אשר יָהוּשֻׁעַ העמיד והטביל תלמידים הרבה מיָהוּה^-חָנַם.
2. ואולם יָהוּשֻׁעַ הוא לא הטביל כי אם^-תלמידיו.
3. ויעזב את^-ארץ יהודה וילך שנית הגלילה.
4. ויהי^-לו לעבר בארץ שמרון.
5. ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר^-נתנה יָהוּה^-כַף לבנו ליָהוּה^-סַף.
6. ושם באר יָהוּה^-כַף וְיָהוּשֻׁעַ היה עיף מן^-הדרך וישב^-לו על^-הבאר והעת כשעה הששית.
7. ותבא אשה משמרון לשאב^-מים ויאמר אליה יָהוּשֻׁעַ תני^-נא לי לשתות.
8. כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל.
9. ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית? כי^-לא יתערבו היהודים עם^-השמרונים.
10. ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר אליה לו ידעת את^-מתת יָהוּה אוּל ומי הוא האמר אליך תני^-נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים.
11. ותאמר אליו האשה מולכיאול הן אין^-לך כלי לשאב^-בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים?
12. האתה גדול מיָהוּה^-כַף אֲבִיהֻל אשר נתן^-לנו את^-הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו?
13. ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר אליה כל^-השתה מן^-המים האלה ישוב ויצמא.
14. ואשר ישתה מן^-המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן^-לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים.
15. ותאמר אליו האשה מולכיאול תנה^-לי המים ההם למען לא^-אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב.
16. ויאמר אליה יָהוּשֻׁעַ לכי וקראי לאישך ושובי הלום.
17. ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה יָהוּשֻׁעַ כן דברת אין לי איש.
18. כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת.
19. ותאמר אליו האשה מולכיאול ראה אנכי כי נביא אתה.
20. אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם היא המקום הנבחר להשתחות שמה.
21. ויאמר אליה יָהוּשֻׁעַ אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא^-בהר הזה אף^-לא ביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם תשתחוו יָהוּה אֲבִי.
22. אתם משתחוים אל^-אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל^-אשר ידענו כי הישועה מן^-היהודים היא.
23. אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל^-האמתים ישתחוו לָיָהוּה אָבִי ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ יָהוּה אֲבִי.
24. יָהוּה אוּל רוּחַ הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת.
25. ותאמר אליו האשה ידעתי כי^-יבא הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי הנקרא המשיח הוא בבאו יגיד לנו את^-כל.
26. ויאמר אליה יָהוּשֻׁעַ אני הוא המדבר אליך.
27. ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על^-דברו עם^-אשה אך לא אמר^-לו איש מה^-זה תשאל או מה^-תדבר עמה?
28. ותעזב האשה את^-כדה ותלך העירה ותאמר אל^-האנשים.
29. באו וראו איש אשר הגיד לי כל^-אשר עשיתי הכי^-זה הוא הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי?
30. ויצאו מן^-העיר ויבאו אליו.
31. טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל^-נא מולכיאול.
32. ויאמר אליהם יש^-לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם.
33. ויאמרו התלמידים איש אל^-רעהו הכי הביא לו איש לאכל?
34. ויאמר אליהם יָהוּשֻׁעַ מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו.
35. הלא אתם תאמרו כי^-עוד ארבעה חדשים והקציר בא? הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי^-כבר הלבינו לקציר.
36. והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר.
37. כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר.
38. אנכי שלחתי אתכם לקצר את^-אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם.
39. ויאמינו בו שמרנים רבים מן^-העיר ההיא על^-דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את^-כל^-אשר עשיתי.
40. ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים.
41. ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו.
42. ויאמרו אל^-האשה מעתה לא^-בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי^-אמנם זה הוא הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי מושיע העולם.
43. ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה.
44. כי הוא יָהוּשֻׁעַ העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד.
45. ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל^-אשר עשה ביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם בימי החג כי גם^-הם עלו לחג את^-החג.
46. ויבא יָהוּשֻׁעַ עוד הפעם אל^-קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר^-נחום.
47. ויהי כשמעו כי^-בא יָהוּשֻׁעַ מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את^-בנו כי קרב למות.
48. ויאמר אליו יָהוּשֻׁעַ אם^-לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו.
49. ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך מולכיאול רדה^-נא בטרם ימות בני.
50. ויאמר יָהוּשֻׁעַ לך^-לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר^-דבר אליו יָהוּשֻׁעַ וילך.
51. ויהי ברדתו ויפגעו^-בו עבדיו ויבשרו אתו כי^-חי בנו.
52. וידרש מאתם את^-השעה אשר^-בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת.
53. וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר^-לו יָהוּשֻׁעַ בנך חי ויאמן הוא וכל^-ביתו.
54. זה הוא האות השני אשר עשה יָהוּשֻׁעַ בבאו מיהודה לארץ הגליל.

    יָהוּה^-חָנַם - פרק ה
1. אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל יָהוּשֻׁעַ יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם.
2. וביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית^-חסדא ולה חמשה אלמים.
3. שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי^-כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים.
4. כי מלאך ירד במועדו אל^-הברכה וירעש את^-מימיה והיה הירד ראשון אל^-תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל^-מחלה אשר דבקה בו.
5. ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה.
6. וירא אתו יָהוּשֻׁעַ שכב וידע כי ארכו^-לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא?
7. ויען החולה מולכיאול אין^-איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל^-הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני.
8. ויאמר אליו יָהוּשֻׁעַ קום שא את^-משכבך והתהלך.
9. וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את^-משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה.
10. ויאמרו היהודים אל^-האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את^-משכבך.
11. ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את^-משכבך והתהלך.
12. וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את^-משכבך והתהלך?
13. והנרפא לא ידע מי הוא כי סר יָהוּשֻׁעַ וילך בהיות המון רב במקום ההוא.
14. ויהי אחרי^-כן וימצאהו יָהוּשֻׁעַ בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא^-לך אל^-תוסיף לחטא פן^-תאנה אליך רעה גדולה מזאת.
15. וילך האיש ויגד ליהודים כִּי^-יָהוּשֻׁעַ הוא אשר רפאו.
16. ועל^-כן רדפו היהודים אֶת^-יָהוּשֻׁעַ ויבקשו המיתו על^-כי^-עשה כזאת בשבת.
17. ויען אתם יָהוּשֻׁעַ יָהוּה אֲבִי פעל עד^-עתה וגם^-אנכי פעל.
18. אז יוסיפו היהודים לבקש את^-נפשו כי מלבד אשר חלל את^-השבת עוד אמר כי יָהוּה אוּל הוא אביו וידמה לֵיָהוּה אוּל.
19. ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר אלהים אַמנָה אַמנָה אני אמר לכם לא^-יוכל הבן לעשות דבר מנפשו בלתי את אשר^-יראה את^-אביו עשה כי את^-אשר עשה הוא גם^-הבן יעשה כמהו.
20. כי יָהוּה אֲבִי אהב את^-הבן ומראה אתו כל אשר יעשה ועוד מעשים גדולים מאלה יראהו למען תתמהו.
21. כי כאשר יָהוּה אֲבִי יעיר ויחיה את^-המתים כן גם^-הבן יחיה את^-אשר יחפץ.
22. כי יָהוּה אֲבִי לא^-ידין איש כי אם^-כל^-המשפט נתן לבן למען יכבדו כלם את^-הבן כאשר יכבדו את^-האב.
23. מי אשר לא^-יכבד את^-הבן גם את^-האב אשר שלחו איננו מכבד.
24. אַמנָה אַמנָה אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש^-לו חיי עולמים ולא יבא במשפט כי^-עבר ממות לחיים.
25. אַמנָה אַמנָה אני אמר לכם כי^-תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את^-קול בֶּן^-יָהוּה אוּל והשמעים חיה יחיו.
26. כי כאשר לָיָהוּה אָבִי יש חיים בעצמו כן נתן גם^-לבן להיות^-לו חיים בעצמו.
27. ואף^-שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן^-אדם הוא.
28. אל^-תתמהו על^-זאת כי הנה שעה באה אשר כל^-שכני קבר את^-קולו ישַׁמִיאוּל.
29. ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשפט.
30. לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשהע כן אשפט ומשפטי משפט^-צדק כי לא אבקש רצוני כי אם^-רצון יָהוּה אֲבִי אשר שלחני.
31. אם^-אנכי מעיד עלי עדותי איננה נאמנה.
32. יש אחר המעיד עלי וידעתי כי עדותו אשר^-הוא מעיד עלי נאמנה היא.
33. אתם שלחתם אל^-יָהוּה^-חָנַם והוא העיד על^-האמת.
34. ואני אינני לקח עדות מאדם אך אמרתי זאת למען תושעון.
35. הוא היה הנר הדלק והמאיר ואתם רציתם לשוש כשעה לאורו.
36. ואני יש^-לי עדות גדולה מעדות יָהוּה^-חָנַם כי המעשים אשר נתן^-לי יָהוּה אֲבִי להשלימם המעשים האלה אשר^-אני עשה מעידים עלי כי יָהוּה אֲבִי שלחני.
37. וְיָהוּה אָבוּ אשר שלחני הוא מעיד עלי ואתם את^-קולו לא^-שמעתם מעולם ותמונתו לא ראיתם.
38. ודברו איננו שכן בקרבכם כי אינכם מאמינים לשלוחו.
39. דרשו בכתובים אשר תחשבו שיש לכם חיי עולמים בהם והמה המעידים עלי.
40. ואתם אינכם אבים לבוא אלי להיות לכם חיים.
41. לא^-אקח כבוד מבני אדם.
42. אכן ידעתי אתכם כי אין^-אהבת יָהוּה אוּל בקרבכם.
43. אני הנה באתי בְהוֹל^-שֻׁאַם יָהוּה אֲבִי ולא קבלתם אתי ואם^-יבא אחר בְהוֹל^-שֻׁאַם עצמו אתו תקבלו.
44. איך תוכלו להאמין אתם הלקחים כבוד איש מרעהו ואת^-הכבוד אשר מֵאֵת^-יָהוּה אוּל היחיד לא תבקשו?
45. אל^-תחשבו כי אנכי אטען עליכם לפני יָהוּה אֲבִי משה הוא הטען עליכם אשר^-לו תיחלו.
46. כי לו האמנתם למשה גם^-לי תאמינו כי הוא כתב עלי.
47. ואם^-לכתביו אינכם מאמינים איכה לדברי תאמינו?

    יָהוּה^-חָנַם - פרק ו
1. ויהי אחרי^-כן ויצא יָהוּשֻׁעַ אל^-עבר ים^-הגליל אשר לטיבריה.
2. וילכו אחריו המון עם^-רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם^-החולים.
3. ויעל יָהוּשֻׁעַ על^-ההר וישב^-שם הוא ותלמידיו.
4. וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא.
5. וישא יָהוּשֻׁעַ את^-עיניו וירא עם^-רב בא אליו ויאמר אל^-פילפוס מאין נקנה^-להם לחם לאכל.
6. ואך למען נסות אתו דבר^-זאת כי הוא ידע את^-אשר יעשה.
7. ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא^-ימצא להם לקחת לו איש איש מעט.
8. ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרן אחי שַׁמִיאוּל כפוס.
9. יש^-פה נער אשר^-לו חמש ככרות^-לחם שערים ושני דגים אך^-אלה מה^-המה לעם^-רב כזה?
10. ויאמר יָהוּשֻׁעַ צוו את^-העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי^-איש במספר.
11. ויקח יָהוּשֻׁעַ את^-ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל^-המסבים וככה גם מן^-הדגים כאות נפשם.
12. ויהי כאשר שבעו ויאמר אל^-תלמידיו אספו את^-פתותי לחם הנותרים למען לא^-יאבד מאומה.
13. ויאספו וימלאו שנים^-עשר סלים בפתותי חמש ככרות^-לחם השערים הנותרים לאכליהם.
14. ויהי כראות האנשים את^-האות הזה אשר עשה יָהוּשֻׁעַ ויאמרו הנה^-זה הוא באמת הנביא הבא לעולם.
15. וידע יָהוּשֻׁעַ כי^-יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל^-ההר הוא לבדו.
16. ויהי בערב וירדו תלמידיו אל^-הים ויבאו באניה ויעברו אל^-עבר הים אל^-כפר נחום.
17. ויכס אתם החשך וְיָהוּשֻׁעַ לא^-בא אליהם.
18. ויסער הים כי^-רוח גדולה נושבת.
19. והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו אֶת^-יָהוּשֻׁעַ מתהלך על^-הים הלוך וקרב אל^-האניה וייראו.
20. ויאמר אליהם אני הוא אל^-תיראו.
21. ויואילו לקחת אתו אל^-האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה.
22. ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו^-בה תלמידיו וכי יָהוּשֻׁעַ לא^-בא עם^-תלמידיו אל^-האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה.
23. ואניות אחרות באו מטיבריה קרוב למקום אשר אכלו^-שם את^-הלחם בברכת המולכיאול.
24. ויהי כראות המון העם כי יָהוּשֻׁעַ איננו שם אף^-לא תלמידיו וירדו גם^-הם באניות ויבאו אל^-כפר נחום לבקש אֶת^-יָהוּשֻׁעַ.
25. וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו מולכיאול מתי באת הלם?
26. ויען אתם יָהוּשֻׁעַ ויאמר אַמנָה אַמנָה אני אמר לכם לא על^-ראותכם את^-האתות תבקשוני כי אם^-על^-אשר אכלתם מן^-הלחם ותשבעו.
27. אל^-תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם^-במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן^-האדם יתננו לכם כי^-בו חתם חותמו אביו יָהוּה אוּל.
28. ויאמרו אליו מה^-נעשה לפעל פעלות יָהוּה אוּל?
29. ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר אליהם זאת פעלת יָהוּה אוּל כי^-תאמינו בזה אשר הוא שלחו.
30. ויאמרו אליו מה^-אפוא האות אשר תעשה למען נראה ונאמין בך? מה^-תפעל?
31. אבותינו אכלו את^-המן במדבר כאשר כתוב לחם מן^-השמים נתן^-למו לאכל.
32. ויאמר אליהם יָהוּשֻׁעַ אַמנָה אַמנָה אני אמר לכם לא משה נתן לכם את^-הלחם מן^-השמים כי אִם^-יָהוּה אָבִי נתן לכם את^-הלחם מן^-השמים האמתי.
33. כי^-לחם יָהוּה אוּל הוא היורד מן^-השמים ונתן חיים לעולם.
34. ויאמרו אליו מולכיאול תנה^-לנו תמיד את^-הלחם הזה.
35. ויאמר להם יָהוּשֻׁעַ אנכי הוא לחם החיים כל^-הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד.
36. ואני הנה אמרתי לכם כי גם^-חזיתם אתי ולא תאמינו.
37. כל אשר יתננו^-לי יָהוּה אֲבִי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה.
38. כי ירדתי מן^-השמים לא לעשות רצוני כי אם^-רצון שלחי.
39. וזה רצון יָהוּה אֲבִי אשר שלחני כי כל^-אשר נתן לי לא^-יאבד לי כי אם^-אקימנו ביום האחרון.
40. וזה רצון שלחי אשר כל^-הראה את^-הבן ומאמין בו יהיו^-לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון.
41. וילנו עליו היהודים על^-אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן^-השמים.
42. ויאמרו הלא זה הוא יָהוּשֻׁעַ בן^-יָהוּה^-סַף אשר^-אנחנו ידעים את^-אביו ואת^-אמו ואיך יאמר מן^-השמים באתי?
43. ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר אליהם אל^-תלינו איש אל^-רעהו.
44. לא^-יוכל איש לבוא אלי בלתי אם^-ימשכהו יָהוּה אֲבִי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון.
45. הלא כתוב בנביאים וכל^-בניך למודי יָהוּה אוּל לכן כל אשר שמע מן^-האב ולמד יבא אלי.
46. לא כאלו ראה איש אֶת^-יָהוּה אֲבִי בלתי הבא מאת יָהוּה אוּל הוא ראה יָהוּה אֲבִי.
47. אַמנָה אַמנָה אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים.
48. אנכי הוא לחם החיים.
49. אבותיכם אכלו את^-המן במדבר וימתו.
50. זה הוא הלחם הירד מן^-השמים למען יאכל^-איש ממנו ולא ימות.
51. אנכי הלחם החי הירד מן^-השמים איש כי^-יאכל מן^-הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם.
52. ויתוכחו היהודים איש עם^-רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת^-לנו את^-בשרו לאכל?
53. ויאמר אלהים יָהוּשֻׁעַ אַמנָה אַמנָה אני אמר לכם אם^-לא תאכלו את^-בשר בן^-האדם ושתיתם את^-דמו אין^-לכם חיים בקרבכם.
54. האכל את^-בשרי והשתה את^-דמי יש^-לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון.
55. כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה.
56. האכל את^-בשרי ושתה את^-דמי הוא ילין בי ואני בו.
57. כאשר שלחני יָהוּה אֲבִי החי ואנכי חי בגלל יָהוּה אֲבִי כן האכל אתי גם^-הוא יחיה בגללי.
58. זה הזא הלחם הירד מן^-השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את^-המן וימתו האכל את^-הלחם הזה יחיה לעולם.
59. כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר^-נחום.
60. ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו?
61. ויבן יָהוּשֻׁעַ בלבו כי תלמידיו מלינים על^-זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול?
62. מה^-אפוא אם^-תראו את^-בן^-האדם עלה אל^-אשר היה^-שם לפנים?
63. הרוּחַ הוא הנתן חיים והבשר אין^-בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה.
64. אך^-יש מכם אשר לא יאמינו כי יָהוּשֻׁעַ ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו.
65. ויאמר על^-כן אמרתי לכם כי לא^-יוכל איש לבוא אלי בלתי אם^-נתן^-לו מאת יָהוּה אֲבִי.
66. מן^-העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו.
67. ויאמר יָהוּשֻׁעַ אל^-שנים העשר היש את^-נפשכם גם^-אתם לסור ממני?
68. ויען אתו שַׁמִיאוּל כפוס מולכיאול אל^-מי נלך דברי חיי עולמים עמך?
69. ואנחנו האַמנָה ונדע כי אתה הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי בֶּן^-יָהוּה אוּל חי.
70. ויען אתם יָהוּשֻׁעַ הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם השטן הוא?
71. זאת אמר על^-יהודה בן^-שַׁמִיאוּל איש קריות כי^-עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר.

    יָהוּה^-חָנַם - פרק ז
1. אחרי הדברים האלה הלך יָהוּשֻׁעַ בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על^-אשר בקשו היהודים להרגו.
2. ויקרב חג היהודים הוא חג הסכות.
3. ויאמרו אליו אחיו קום ולך מזה ארצה יהודה למען יראו גם^-תלמידיך את^-המעשים אשר^-אתה עשה.
4. כי לא^-יעשה איש דבר בסתר והוא חפץ להתפרסם לכן אם^-אתה עשה כאלה הגלה אל^-העולם.
5. כי^-יאחיו גם^-הם לא האמינו בו.
6. ויאמר אליהם יָהוּשֻׁעַ עתי לא^-באה עד^-עתה ועתכם תמיד נכונה.
7. לא^-יוכל העולם לשנוא אתכם ואתי ישנא באשר אני מעיד עליו כי רעים מעלליו.
8. עלו אתם לחג את^-החג אני לא אעלה אל^-החג הזה כי עתי לא מלאה עד^-עתה.
9. כזאת דבר וישב בגליל.
10. ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם^-הוא לא בגלוי כי אם^-כמסתתר.
11. והיהודים בקשהו בחג ויאמרו איה הוא?
12. ותהי תלונה רבה על^-אדותיו בתוך העם אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי^-מתעה הוא את^-העם.
13. אך אין^-איש מדבר עליו בגלוי מפני יראת היהודים.
14. ויהי בחצי ימי החג עלה יָהוּשֻׁעַ אל^-המקדש וילמד.
15. ויתמהו היהודים ויאמרו איך ידע זה ספר והוא לא למד?
16. ויען אתם יָהוּשֻׁעַ ויאמר לקחי לא^-שלי הוא כי אם^-לאשר שלחני.
17. האיש החפץ לעשות רצונו ידע לקחי אם^-מאת יָהוּה אוּל הוא ואם^-מנפשי אדבר.
18. המדבר מנפשו כבוד עצמו יבקש אבל המבקש כבוד שלחו נאמן הוא ואין עולתה בו.
19. הלא משה נתן לכם את^-התורה ואין^-איש מכם עשה התורה? מדוע תבקשו להרגני?
20. ויען העם ויאמר שד בקרבך מי מבקש להרגך?
21. ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר להם פעלה אחת פעלתי וכלכם עליה תתמהו.
22. משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם^-מן^-האבות וביום השבת תמולו כל^-זכר.
23. ועתה אם^-ימול זכר בשבת למען אשר לא^-תופר תורת משה מה^-תקצפו עלי כי רפאתי איש כלו בשבת?
24. אל^-תשפטו למראה עין כי אם^-משפט^-צדק שפטו.
25. ויאמרו אנשים מישבי יָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם הלא זה הוא אשר בקשו להמיתו?
26. והנה הוא דבר בגלוי ולא יגערו בו האף אמנם ידעו ראשינו כי^-באמת זה הוא הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי?
27. אך את^-זה ידענו מאין הוא וכאשר יבוא הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי לא^-ידע איש אי^-מזה הוא.
28. אז קרא יָהוּשֻׁעַ במקדש וילמד לאמר הן ידעתם אתי אף^-ידעתם מאין אני ומנפשי לא^-באתי אכן יש אמתי אשר שלחני ואתו לא ידעתם.
29. ואני ידעתיו כי מאתו אני והוא שלחני.
30. ויבקשו לתפשו ואיש לא^-שלח בו יד כי לא^-בא עתו.
31. ורבים מן^-העם האמינו בו ויאמרו אם^-יבא הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי הגם יעשה אתות רבות מאשר עשה זה?
32. והפרושים שמעו את^-העם מתלחשים עליו כזאת וישלחו הפרושים וראשי הכהנים משרתים לתפשו.
33. ויאמר אליהם יָהוּשֻׁעַ אך^-למצער עודני עמכם והלכתי אל^-אשר שלחני.
34. תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא.
35. ויאמרו היהודים איש אל^-רעהו אנה ילך זה ואנחנו לא נמצאהו? הכי ילך אל^-הנפוצים בין היונים וילמד אנשי יון?
36. מה^-זה הדבר אשר אמר תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא?
37. ויהי ביום החג האחרון הגדול עמד יָהוּשֻׁעַ ויקרא לאמר איש כי יצמא יבא^-נא אלי וישתה.
38. המאמין בי כדבר הכתוב מבטנו ינהרו נהרי מים חיים.
39. וזאת אמר על^-הרוּחַ אשר יקחהו המאמינים בו כי לא^-נתן רוּחַ הוֹל^-הוֹדשׁוּעַ עדנה יען אשר יָהוּשֻׁעַ עוד לא נתפאר.
40. ורבים מהמון העם כשמעם את^-הדבר הזה אמרו אכן זה הוא הנביא.
41. ויש אשר אמרו זה הוא הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי ואחרים אמרו המן^-הגליל יבא הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי?
42. הלא הכתוב אמר כי מזרע דַּוּד ומכפר בית^-לחם מקום דַּוּד יצא הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי?
43. ותהי מחלקת בתוך העם על^-אדותיו.
44. ומקצתם רצו לתפשו ואיש לא^-שלח בו יד.
45. וישובו המשרתים אל^-הכהנים הגדולים והפרושים והמה אמרו אליהם מדוע לא^-הבאתם אתו?
46. ויעני העבדים מעולם לא^-דבר איש כאיש הזה.
47. ויאמרו אליהם הפרושים: הכי נדהתם גם^-אתם?
48. הגם^-האמין בו איש מן^-השרים או מן^-הפרושים.
49. רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את^-התורה ארורים המה.
50. ויאמר אליהם נקדימון אשר^-בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם.
51. התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את^-אשר עשה?
52. ויענו ויאמרו אליו הגם^-אתה מן^-הגליל? דרש^-נא וראה כי לא^-קם נביא מן^-הגליל.
53. וילכו איש איש לביתו.

    יָהוּה^-חָנַם - פרק ח
1. וְיָהוּשֻׁעַ הלך אל^-הר הזיתים.
2. ויהי בבקר ויבא עוד אל^-המקדש וכל^-העם באו אליו וישב וילמדם.
3. ויביאו הסופרים והפרושים אשה לפניו אשר נתפשה בשטותה ויעמידוה בתוך.
4. ויאמרו אליו מולכיאול האשה הזאת נתפשה כשנטמאת בנאופיה
5. ומשה צונו בתורה לסקל נשים כאלה ואתה מה^-תאמר?
6. ואך לנסות אתו דברו^-זאת למצא עליו שטנה ויכף יָהוּשֻׁעַ למטה ויתו באצבעו על^-הקרקע.
7. ויהי כאשר הוסיפו לשאל אתו וישא את^-עיניו ויאמר אליהם מי בכם זך בלי^-פשע הוא ראשונה ידה^-בה אבן.
8. ויכף שנית למטה ויתו על^-הקרקע.
9. ויהי כשמעם ויך לבם אתם ויצאו אחד אחד החוצה החל מן^-הזקנים ועד האחרונים ויותר יָהוּשֻׁעַ לבדו והאשה נצבת בתוך.
10. וישא יָהוּשֻׁעַ את^-עיניו וירא כי^-אין איש בלתי האשה לבדה ויאמר אליה אשה איפה שטניך? הכי הרשיעך איש?
11. ותאמר לא מולכיאול ויאמר לכן גם^-אני לא ארשיעך לכי לדרכך ואל^-תחטאי עוד.
12. ויסף יָהוּשֻׁעַ וידבר אליהם לאמר אני אור העולם כל^-ההלך אחרי לא יתהלך בחשכה כי^-אור החיים יהיה^-לו.
13. ויאמרו הפרושים על^-נפשך מעיד אתה עדותך איננה נאמנה.
14. ויען יָהוּשֻׁעַ ויאמר אלהים אף אם^-אעיד על^-נפשי עדותי נאמנה יען כי^-ידעתי מאין באתי ואנה אני הלך ואתם לא ידעתם מאין באתי ואנה אלך.
15. אתם לפי הבשר תשפטו ואני לא אשפט איש.
16. ואם^-אנכי אשפט משפטי אמת כי לא לבדי הנני כי אם^-אני יָהוּה אֲבִי אשר שלחני.
17. וגם בתורתכם כתוב כי עדות שני אנשים נאמנה היא.
18. אני הוא המעיד עלי וְגַם^-יָהוּה אָבִי אשר שלחני יעידני.
19. ויאמרו אליו איו אביך? ויען יָהוּשֻׁעַ גם^-אתי גם את^-אבי לא ידעתם אלו אתי ידעתם כי עתה גם את^-אבי ידעתם.
20. כדברים האלה דבר בבית האוצר בלמדו במקדש ולא^-תפשי איש כי לא^-בא עתו.
21. ויוסף יָהוּשֻׁעַ ויאמר אליהם אני הלך מזה ותבקשוני ובחטאתכם תמותו אל^-אשר אני הלך שמה אתם לא^-תוכלו לבוא.
22. ויאמרו היהודים ההמת ימית את^-נפשו? כי אמר אל^-אשר אני הולך שמה אתם לא^-תוכלו לבוא.
23. ויאמר אליהם אתם הנכם מן^-התחתונים ואני מן^-העליונים אתם מן^-העולם הזה ואני אינני מן^-העולם הזה.
24. לכן אמרתי אליכם כי תמותו בחטאיכם כי אם^-לא תאמינו כי^-אני הוא בחטאיכם תמותו.
25. ויאמרו אליו מי^-זה אתה? ויאמר אליהם יָהוּשֻׁעַ מה^-שגם מראש דברתי אליכם.
26. רבות עמי לדבר ולשפט עליכם אכן שלחי נאמן הוא ואשר שמעתי ממנו אתו אני מדבר אל^-העולם.
27. והם לא התבוננו כי עַל^-יָהוּה אָבִי אמר אליהם.
28. אז אמר להם יָהוּשֻׁעַ בעת תנשאו את^-בן^-האדם וידעתם כי^-אני הוא וכי אינני עשה דבר מנפשי כי אם^-כאשר למדני יָהוּה אֲבִי אלה אדבר.
29. ואשר שלח אתי הוא עמדי יָהוּה אֲבִי לא עזבני לבדד כי את^-הטוב בעיניו אני עשה תמיד.
30. ויהי בדברו זאת ויאמינו בו רבים.
31. ויאמר יָהוּשֻׁעַ אל^-היהודים המאמינים בו אם^-תעמדו בדברי באמת תלמידי אתם.
32. וידעתם את^-האמת והאמת תשימכם לבני חורין.
33. ויענו אתו זרע אברהם נחנו מעולם לא^-היינו לאיש לעבדים איכה תאמר בני חורין תהיו?
34. ויען אתם יָהוּשֻׁעַ אַמנָה אַמנָה אני אמר לכם כל^-עשה חטא עבד החטא הוא.
35. והעבד לא^-ישכן בבית לעולם הבן ישכן לעולם.
36. לכן אם^-הבן יעשה אתכם בני חורין חפשים באמת תהיו.
37. ידעתי כי^-זרע אברהם אתם אבל אתם מבקשים להמיתני כי דברי לא^-יכן בתוככם.
38. אני מדבר את אשר ראיתי אצל יָהוּה אֲבִי ואתם עשים את אשר ראיתם אצל אביכם.
39. ויענו ויאמרו אליו אֲבִיהֻל הוא אברהם ויאמר אליהם יָהוּשֻׁעַ אלו הייתם בני אברהם כמעשי אברהם עשיתם.
40. ועתה אתם מבקשים להמיתני איש דבר אליכם האמת אשר שמעתי מעם יָהוּה אוּל אברהם לא עשה כזאת.
41. את^-מעשי אביכם אתם עשים ויאמרו אליו לא ילדי זנונים אנחנו יש^-לנו אב אחד הוא יָהוּה אוּל.
42. ויאמר אלהים יָהוּשֻׁעַ אלו יָהוּה אוּל הוא אביכם כי^-עתה אהבתם אתי כי אנכי יצאתי ובאתי מאת יָהוּה אוּל הן לא^-ממני באתי אך^-הוא שלחני.
43. מדוע לא תבינו לשוני? יען לא^-תוכלון לשמע את^-דברי.
44. אתם מן^-אביכם השטן ולעשות את^-תאות אביכם חפצתם. הוא רוצח^-נפש היה מראש ובאמת לא עמד כי אמת אין^-בו מדי דברו כזב משלו ידבר כי^-כזב הוא ואבי הכזב.
45. ואני יען דברי האמת לא תאמינו לי.
46. מי בכם על^-עון יוכיחני? ואם^-אמת דברתי מדעו לא^-תאמינו לי?
47. אשר מאת יָהוּה אוּל הוא ישמע את^-דברי יָהוּה אוּל על^-כן אתם לא שמעתם כי אינכם מאת יָהוּה אוּל.
48. אז יענו היהודים ויאמרו אליו הלא הטבנו אשר דברנו כי שמרוני אתה ושד בך?
49. ויען יָהוּשֻׁעַ שד אין^-בי רק אֶת^-יָהוּה אֲבִי אני מכבד ואתם תבזוני.
50. אכן לא אבקש את^-כבודי יש אחד אשר יבקש וישפט.
51. אַמנָה אַמנָה אני אמר לכם אם^-ישמר איש את^-דברי לא יראה^-מות לנצח.
52. ויאמרו אליו היהודים עתה ידענו כי^-שד בך הן אברהם והנביאים מתו ואתה אמרת אם^-ישמר איש את^-דברי לא יטעם^-מות לנצח.
53. האתה גדול מאברהם אֲבִיהֻל אשר מת גם^-הנביאים מתו? מה^-תעשה את^-עצמך?
54. ויען יָהוּשֻׁעַ אם^-אני מכבד את^-נפשי כבודי מאין יָהוּה אֲבִי הוא המכבד אתי אשר תאמרו עליו כי הוא אלהיכם.
55. ולא ידעתם אתו ואני ידעתיו ואם^-אשר לא ידעתי אתו אהיה כזב כמוכם אבל ידעתיו ואת^-דברו שמרתי.
56. אברהם אביכם שש לראות את^-יומי וירא וישמח.
57. ויאמרו אליו היהודים הנה אינך בן^-חמשים שנה ואת^-אברהם ראית?
58. ויאמר אליהם יָהוּשֻׁעַ אַמנָה אַמנָה אני אמר לכם בטרם היות אברהם אני הוא.
59. אז ירימו אבנים לרגם אתו וְיָהוּשֻׁעַ התעלם ויצא מן^-המקדש ויעבר בתוכם עבור וחלוף.

    יָהוּה^-חָנַם - פרק ט
1. ויהי בעברו וירא איש והוא עור מיום הולדו.
2. וישאלו אתו תלמידיו לאמר מולכיאול מי^-הוא אשר חטא הזה אם^-ילדיו כי נולד עור?
3. ויען יָהוּשֻׁעַ לא זה חטא ולא יולדיו אך למען יגלו^-בו מַעַלְלֵי^-יָהוּה אוּל.
4. עלי לעשות מעשי שלחי בעוד יום יבוא הלילה אשר^-בו לא^-יוכל איש לפעל.
5. בהיותי בעולם אור העולם אני.
6. ויהי כדברו זאת וירק על^-הארץ ויעש טיט מן^-הרוק וימרח את^-הטיט על^-עיני העור.
7. ויאמר אליו לך ורחץ בברכת השלח פרושו שלוח וילך וירחץ ויבא ועיניו ראות.
8. ויאמרו שכניו ואשר ראו אתו לפנים כי^-עור הוא הלא^-זה הוא הישב ומשאל?
9. אלה אמרו כי^-הוא זה ואלה אמרו אך^-דומה לו והוא אמר אני הוא.
10. ויאמרו אליו במה אפו נפקחו עיניך?
11. ויען ויאמר איש אשר^-נקרא שמו יָהוּשֻׁעַ עשה טיט וימרח על^-עיני ויאמר אלי לך ורחץ בברכת השלח ואלך וארחץ ותארנה עיני.
12. ויאמרו אליו איו? ויאמר לא ידעתי.
13. ויביאו את^-האיש אשר היה עור לפנים אל^-הפרושים.
14. והיום אשר עשה^-בו יָהוּשֻׁעַ את^-הטיט ויפקח את^-עיניו שבת היה.
15. ויוסיפו לשאל אתו גם^-הפרושים איך נפקחו עיניו ויאמר אליהם טיט שם על^-עיני וארחץ והנני ראה.
16. ויאמרו מקצת הפרושים זה האיש לא מֵיָהוּה אוּל הוא כי לא^-ישמר את^-השבת ואחרים אמרו איכה יוכל איש חטא לעשות אתות כאלה? ויהי^-ריב ביניהם.
17. ויוסיפו ויאמרו אל^-העור מה^-תאמר אתה עליו אשר פקח עיניך? ויאמר נביא הוא.
18. ולא^-האמינו היהודים עליו כי עור היה וארו עיניו עד^-אשר קראו אל^-יולדי הנרפא.
19. וישאלו אתם לאמר הזה הוא בנכם אשר אמרתם כי נולד? עור ואיכה הוא ראה עתה?
20. ויענו אתם יולדיו ויאמרו ידענו כי זה הוא בננו וכי נולד עור.
21. אבל איך הוא ראה עתה או מי פקח את^-עיניו אנחנו לא ידענו הלא בן^-דעת הוא שאלו את^-פיהו והוא יגיד מה^-היה לו.
22. כזאת דברו יולדיו מיראתם את^-היהודים כי היהודים כבר נועצו לנדות את^-כל^-אשר יודה כי הוא הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי.
23. על^-כן אמרו יולדיו בן^-דעת הוא שאלו את^-פיהו.
24. ויקראו שנית לאיש אשר היה עור ויאמרו אליו תן כבוד לֵיָהוּה אוּל אנחנו ידענו כי^-האיש הזה חטא הוא.
25. ויען ויאמר אם^-האיש חטא הוא אינני ידע אחת ידעתי כי עור הייתי ועתה הנני ראה.
26. ויאמרו אליו עוד מה^-עשה לך? איכה פקח עיניך?
27. ויען אתם כבר אמרתי לכם הלא שמעתם ומה^-לכם לשמע שנית? התאבו גם^-אתם להיות תלמידיו?
28. ויחרפו אתו ויאמרו אתה תלמידו ואנחנו תלמידיו של^-משה.
29. אנחנו יודעים כי אל^-משה דבר יָהוּה אוּל ואת^-זה לא ידענו מאין הוא.
30. ויען האיש ויאמר אליהם זאת היא הפלא ופלא כי^-לא ידעתם מאין הוא והוא פקח את^-עיני.
31. והנה ידענו כי את^-החטאים לא^-ישמע יָהוּה אוּל כי אם^-את^-ירא יָהוּה אוּל ועשה רצונו אתו ישמע.
32. מעולם לא נשמע כי^-פקח איש עיני עור מרחם.
33. לולא היה זה מאת יָהוּה אוּל לא היה יכל לעשות מאומה.
34. ויענו ויאמרו אליו הן בחטאים נולדת כלך ואתה תלמדנו? ויהדפהו החוצה.
35. וישמע יָהוּשֻׁעַ כי הדפהו החוצה ויפגשהו ויאמר אליו התאמין בבן^-האדם?
36. ויען ויאמר מי הוא^-זה מולכיאול למען אאמין בו?
37. ויאמר אליו יָהוּשֻׁעַ הן^-ראית אתו והמדבר אליך הנה זה הוא.
38. ויאמר אני מאמין מולכיאול וישתחו לו.
39. ויאמר יָהוּשֻׁעַ אני לדין באתי לעולם הזה למען יראו העורים והראים יכו בעורון.
40. ואשר היו עמו מן^-הפרושים שמעו דבריו ויאמרו אליו הגם אנחנו עורים?
41. ויאמר אליהם אם^-עורים הייתם לא^-היה בכם חטא ועתה כי אמרתם פקחים אנחנו חטאתכם תעמד.

    יָהוּה^-חָנַם - פרק י
1. אַמנָה אַמנָה אני אמר לכם איש אשר לא^-יבוא דרך השער אל^-מכלא הצאן כי אם^-יעלה בדרך אחר גנב ופריץ הוא.
2. ואשר יבוא דרך השער הוא רעה הצאן.
3. לו יפתח שמר הסף והצאן את^-קלו תשמענה והוא לצאנו בְהוֹל^-שֻׁאַם יקרא ויוציאם.
4. ואחרי הוציאו את^-צאנו הוא יעבר לפניהן והצאן הלכות אחריו כי ידען את^-קולו.
5. ואחרי זר לא תלכנה כי אם^-ינוסו מפניו כי את^-קול הזרים לא ידעו.
6. המשל הזה דבר יָהוּשֻׁעַ באזניהם והמה לא ידעו מה^-זאת אשר אמר אליהם.
7. ויוסף יָהוּשֻׁעַ וידבר אלהים אַמנָה אַמנָה אמר לכם אני הוא דלת הצאן.
8. כל אשר באו לפני גנבים המה ופריצים והצאן לא^-שמעו לקולם.
9. אנכי הדלת איש כי^-יבוא בי יושע ובצאתו ובבואו ימצא מרעה.
10. הגנב לא יבוא כי אם^-לגנוב ולהרוג ולאבד ואני באתי לבעבור הביא להם חיים ומלא ספקם.
11. אנכי הוא הרעה הטוב הרעה הטוב יתן את^-נפשו בעד צאנו.
12. והשכיר אשר לא רעה הוא והצאן לא^-לו הנה בראותו כי^-בא הזאב יעזב את^-הצאן ונס והזאת יחטף ויפיץ את^-הצאן.
13. השכיר ינוס כי שכיר הוא ולא ידאג לצאן.
14. אני הרעה הטוב וידעתי את אשר^-לי ונודעתי לאשר לי.
15. כאשר יָהוּה אֲבִי ידעני ואני ידעתי אֶת^-יָהוּה אֲבִי ואת^-נפשי אתן בעד הצאן.
16. וצאן אחרות יש^-לי אשר אינן מן^-המכלה הזאת ועלי לנהל גם^-אתן ותשמענה קולי והיה עדר אחד ורעה אחד.
17. על^-כן אהב אתי אבי כי את^-נפשי אתן למען אשוב ואקחה.
18. ואיש לא יקחנה מאתי כי אם^-אני מעצמי אתננה יש^-בידי לתת אתה ובידי לשוב לקחתה את^-המצוה הזאת לקחתי מעם יָהוּה אֲבִי.
19. ותהי מחלקת גם^-בפעם הזאת בין היהודים על^-הדברים האלה.
20. ויאמרו רבים מהם שד בו ומשגע הוא למה תשמעו אליו?
21. ואחרים אמרו לא כאלה ידבר איש אחוז^-שד היוכל שד לפקח עיני עורים?
22. ויהי חג חנכת הבית ביָהוּשֻׁעַ-אוֹלֵם וסתיו היה.
23. ויתהלך יָהוּשֻׁעַ במקדש באולם של^-שׁוּעַ-אוֹלמוֹה.
24. ויסבו אתו היהודים ויאמרו אליו עד^-אנה תתלה את^-נפשנו? אִם^-הוֹל^-מֶהוּשְׁחַי אתה הגידה לנו ברור.
25. ויען אתם יָהוּשֻׁעַ הן אמרתי אליכם ולא האמנתם בי המעשים אשר^-אני עשה בְהוֹל^-שֻׁאַם אבי הם יעידו עלי.
26. אבל אתם לא תאמינו יען לא מצאני אתם כאשר אמרתי לכם.
27. צאני תשמענה את^-קולי ואני ידעתין ואחרי תלכנה.
28. ואני אתן להן חיי עולמים ולא תאבדנה לנצח ואיש לא^-יחטף אתהן מידי.
29. יָהוּה אֲבִי אשר נתנן לי גדול הוא על^-כל ואיש לא^-יחטף אתהן מיד יָהוּה אֲבִי.
30. אני ואבי אחד אנחנו.
31. אז ירימו היהודים כפעם^-בפעם אבנים לסקלו.
32. ויען אתם יָהוּשֻׁעַ מעשים טובים רבים הראיתי אתכם מאת יָהוּה אֲבִי על^-אי^-זה מן^-המעשים ההם תסקלני?
33. ויענו היהודים אתו לאמר על^-מעשה טוב לא נסקל אתך כי אם^-על^-גדפך אֶת^-יָהוּה אוּל ועל^-כי אדם אתה ותעש את^-עצמך לֵיָהוּה אוּל.
34. ויען אתם יָהוּשֻׁעַ הלא כתוב בתורתכם אני אמרתי אולהים אתם?
35. הן קרא שם אולהים לאלה אשר היה דבר יָהוּה אוּל אליהם והכתוב לא^-יופר.
36. ואיך תאמרו על^-אשר קדשו יָהוּה אֲבִי ושלחו לעולם מגדף אתה יען אמרתי בֶּן^-יָהוּה אוּל אני?
37. אם^-לא אעשה את^-מעשי יָהוּה אֲבִי אל^-תאמינו לי.
38. ואם^-עשיתי ולא^-תאמינו לי האמינו^-נא למעשי למען תדעו ותאמינו כי^-בי יָהוּה אֲבִי ואני בו.
39. אז ישובו ויבקשו לתפשו וימלט מידם.
40. וילך וישב אל^-עבר היַּרְדַיַן אל^-המקום אשר הטביל^-שם יָהוּה^-חָנַם בתחלה וישב שם.
41. ויבאו אליו רבים ויאמרו הנה יָהוּה^-חָנַם לא^-עשה אות אבל כל^-אשר דבר יָהוּה^-חָנַם על^-האיש הזה אמת היה.
42. ויאמינו בו רבים במקום ההוא.